בלתי נראית אך אמיתית: פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית
למרות שהדברים החלו להשתפר, נשים עדיין לעיתים קרובות מדי נדחות ואפילו לועגות להן על תלונות בריאותיות כמו כאב ותשישות. לא משנה מה החברה אומרת, תחושות כאלה לא אמורות להיות חלק מהחיים היומיומיים. שתי תסמונות כרוניות שעלולות לעמוד בבסיס כאב ותשישות מתמשכים כאשר אין מחלה אחרת הן פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.
אלו שתי תסמונות שונות, אף שלעיתים הן מופיעות יחד. פיברומיאלגיה מאופיינת בכאב נרחב ובלתי מוסבר בכל הגוף, בעוד שתסמונת התשישות הכרונית, כפי ששמה מרמז, מתבטאת בתשישות קיצונית. הדמיון בין המחלות הוא שהן חמקמקות–מתבטאות בתסמינים עמומים ומתמשכים ללא סיבה ברורה, וכמו כן מאובחנות בעיקר אצל נשים מאשר אצל גברים.
כאב ותשישות הם תסמינים נפוצים מאוד שמלווים כמעט כל בעיה רפואית, החל מלחץ יומיומי ועד לסרטן מסכן חיים. כאשר תסמין הופך לכרוני, גירויי הכאב נשארים בגוף גם לאחר החלמה מפציעה פיזית. אבל זה לא אומר שזה "רק בראש שלך".
גם הרפואה המודרנית וגם גישות הוליסטיות הבינו כיום שמה שלעיתים נתפס כסימפטום קטן הוא הליך מורכב ביותר. כאשר התסמינים ממשיכים לאורך זמן ומשפיעים על שגרת היומיום שלך, אין דבר כזה "רק" כאב או "רק" תשישות. ולהרגיש רע זה בוודאי לא "רק חלק בלתי נמנע מלהיות אישה". לעיתים קרובות מדי תסמינים כאלו מיוחסים ל-PMS ואינם נבדקים לעומק.
כתבנו כאן על סוגים שונים של כאב ועייפות, ועל מגוון מצבים רפואיים שיכולים לגרום לתסמינים כאלה. אי נוחות היא דרכו של הגוף לאותת שמשהו לא תקין ודורש התייחסות כדי שתרגישי טוב שוב.
בהתמודדות עם כאב ותשישות כרוניים, בדיקת דם היא חובה. התשובות יכוונו אילו בדיקות נוספות צריך לעשות כדי לשלול גורמים אחרים ומחלות חיצוניות. אם לאורך זמן לא מתגלה סיבה ברורה, ייתכן שרופא יקל ראש בתסמינים. אך אם את ממשיכה להרגיש פגיעה משמעותית, אפילו אם הסימנים עמומים, המשיכי לחפש סיבות נוספות ודרכים לשפר את איכות חייך.
גם פיברומיאלגיה וגם תסמונת התשישות הכרונית הן תגליות חדשות יחסית. תסמונת התשישות הכרונית תוארה לראשונה בסוף שנות ה-80, ופיברומיאלגיה בשנות ה-90. מדובר במצבים שמעוררים עדיין מחלוקות, ולא כל הרופאים מסכימים על הגדרתם או אפילו קיומם. ובכל זאת, כאב ותשישות ממושכים עלולים לפגוע קשות באיכות החיים. הבשורה הטובה היא שהיום מתייחסים לדיווחי המטופלת כסימן חשוב, בניגוד לעבר. תוצאות חיוביות או לא חד-משמעיות כבר לא מספקות תירוץ להתעלמות מהתחושות שלך.
פיברומיאלגיה
פיברומיאלגיה, או תסמונת הפיברומיאלגיה (FMS), היא מחלה נפוצה שבה המטופלת סובלת מכאב נרחב ובלתי מוסבר בכל הגוף, ערפול מחשבתי (brain fog), שינה לא איכותית ותשישות כללית ללא גורם ברור. בין 2%-4% מהאוכלוסייה סובלים מהתסמונת.
התסמינים הנפוצים של פיברומיאלגיה כוללים:
- כאב נרחב, לעיתים באזורים שקשה להגדיר
- נוקשות שרירים
- חוסר שינה מרעננת, תשישות
- קשיי ריכוז וזיכרון
- דיכאון
- כאבי ראש
- התכווצויות שרירים
- רגישות לקור וחום
כאב מוגדר כנרחב כאשר הוא מורגש בשני צידי הגוף וגם בחלק העליון וגם התחתון. לעיתים משתמשים במונח "כאב נרחב כרוני" במקום "פיברומיאלגיה". אין בדיקות אבחון חד-משמעיות לפיברומיאלגיה, מפני שהיא דומה ולא מעט חופפת עם בעיות אחרות. האבחנה מתבצעת כאשר המטופלת מדווחת על מספר תסמינים מהרשימה לאורך זמן.
הגורמים המרכזיים לפיברומיאלגיה הם נטייה גנטית וגם טריגרים סביבתיים או נפשיים שיכולים להפעיל את המחלה, למשל:
- זיהום
- טראומה נפשית (חוויה טראומטית)
- פציעה פיזית שהכאב הפך לכרוני
- לחץ כרוני
- גורמי סיכון באורח חיים כמו עישון, משקל יתר ועוד
אם יש נטייה גנטית וגם מוצג אירוע בריאותי שלא טופל נכונה, יש סיכוי להתפתחות פיברומיאלגיה. מחקרים מצביעים כי לאנשים הסובלים מהתסמונת יש רגישות מוגברת לכאב, והולכת העצבים שלהם יוצרת תגובת יתר לכאב.
פיברומיאלגיה היא מחלה אמיתית שמעמיסה מאוד פיזית ונפשית. "ערפול מוחי", או "פיברופוג", עשוי להיות פוגע באותה מידה ככאב הפיזי.
טיפולים לפיברומיאלגיה
מנגנוני התסמונת אינם ברורים עד הסוף, ולכן כיום ניתן לטפל רק בתסמינים ולא בריפוי המחלה עצמה. כמו במרבית המחלות הכרוניות, אין "מרפא" שלם לפיברומיאלגיה, אך ניתן להקל משמעותית על איכות החיים בעזרת טיפול בתסמינים ושיפור הבריאות הכללית.
הטיפולים לפיברומיאלגיה כוללים:
- תרופות לשיכוך כאבים ללא מרשם כמו איבופרופן, אקמול, נפרוקסן ואחרות
- תרופות נוגדות דיכאון להפחתת ערפול נפשי ושיפור השינה
- השתתפות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי או פסיכותרפיה, שבהן עובדים על אסטרטגיות להתמודדות ומימוש איכות חיים.
תסמונת התשישות הכרונית
כמו פיברומיאלגיה, גם תסמונת התשישות הכרונית נתונה במידה מסוימת של חוסר ודאות. אם מופיעה אצל מטופלת תשישות עזה במשך לפחות שישה חודשים, הפוגעת בתפקוד גופני ונפשי ואינה משתפרת במנוחה–היא עשויה להיות מאובחנת עם CFS.
שמות נוספים למחלה הם מיאלגית אנצפלומיאליטיס (ME) ומחלה עם סבילות מופחתת למאמץ (SEID). תסמונת התשישות הכרונית מאופיינת ב:
- תשישות ממושכת שאינה משתפרת גם לאחר שינה או מנוחה
- קשיים קוגניטיביים
- בעיות שינה מסוגים שונים
- סחרחורות
- דפיקות לב
הפרעות שינה ותשישות ממושכת יכולות לנבוע ממגוון סיבות פנימיות וחיצוניות–כמעט כל מחלה תגרום לעייפות, כמו כן גם לו"ז לחוץ או אפילו מזרן וכרית לא מתאימים או שותף שמנחר.
אבל כאשר תשישות קיצונית נמשכת יותר משישה חודשים, למרות שינה מספקת (7–8 שעות) ולא מתגלה מחלה בשום בדיקה–ייתכן שמדובר כיום בתסמונת התשישות הכרונית.
לא נמצאה סיבה חד משמעית ל-CFS. היא יכולה להופיע אחרי פציעה, זיהום, אירוע טראומטי או מסיבה אחרת. מחקרים מצביעים על נטייה גנטית לסבילות נמוכה לחוסר שינה – סף העייפות אצל אלו עם התסמונת נמוך במיוחד.
אם אובחנת בתסמונת–או שאת חווה תשישות ממושכת–התייחסי לעייפות כמו שמכורה בגמילה מתייחסת לאלכוהול: גם קצת ממנה זה יותר מדי. תני לגופך לנוח.
טיפולים לתסמונת התשישות הכרונית
קיימות עוד פחות אפשרויות טיפול ב-CFS אפילו מאשר בפיברומיאלגיה. עייפות היא תסמין כוללני–האנרגיה שלנו קשורה בכל מה שאנחנו עושות, ושינה דרושה כל יום. לרובנו בלתי אפשרי ליהנות מ-100% שינה מרעננת, במיוחד כשדרישות החיים והמשפחה משתנות.
בני שגרה להפחתת סטרס. צרי עבור עצמך לוח זמנים בריא ועמדי בו.
הזיני את גופך. שתהי הרבה מים, אכלי מזון בריא מקרר ונקי. הימנעי מקפאין, אלכוהול ומאכלים דלקתיים שמפריעים לשינה טובה. קבעי דפוסי קנייה ובישול לניהול תזונה סדירה שתספק לך הכול.
התייעצי עם רופאה לגבי תרופות לשיכוך כאב/חרדה להתמודדות עם מיגרנות ותסמיני לוואי של עייפות כרונית.
שמרי על אורח חיים פעיל ובריא. אבל אם את סובלת מ- CFS, הקשיבי לקצה גבול היכולת שלך פיזית ונפשית. מאמץ יתר יחמיר את המצב עוד יותר.
לחיות עם מצב כרוני
התסמינים של פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית ניתנים לניהול יעיל, אך זה דורש מאמץ מתמשך. מה שמקשה עוד יותר הוא שההתמודדות כמעט נסתרת מעיני הסביבה.
כאשר חיים עם מחלה נטולת תרופה ברורה–ניתן להסתגל ולהמשיך לחיות, אך לא תמיד זה נעשה קל יותר. לחלקנו כן, לאחרות פחות.
נשים מימי קדם ציפו מהן לשאת בכאב ועייפות שמגיעים עם מחזור, גידול ילדים וניהול משק בית (לעיתים לצד עבודה מחוץ לבית). יש דברים שלא ניתן למנוע, אבל לא עד שיהיו סבל מתמשך. לכולנו מגיעה הקשבה ויחס רציני לתסמינינו.
קחי כל שלב בנפרד. תיעדי תסמינים כדי להבין טוב יותר את המצב והתגובות של גופך. התחילי בשינויים קטנים שיעודדו שיפור או הקלה. סמכי על תחושות גופך ועמדי על הצרכים שלך–כך תהיי מוכנה טוב יותר למה שיגיע.
ניתן לעקוב אחרי המחזור שלך עם WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
