זה כנראה לא יפתיע אותך לשמוע שעישון מזיק לבריאות. ובכל זאת, רבות עדיין מעשנות על בסיס קבוע. אפילו אלו שמחשיבות את עצמן ללא-מעשנות, לעיתים מעשנות כשבאות לבלות עם חברות ולשתות.
למה כל כך הרבה נשים עדיין מעשנות? למה פשוט לא להפסיק? כי זה לא פשוט. במאמר הזה נדון מדוע עישון ממכר, מה הוא עושה לבריאות שלך ונציע לכן כמה טיפים שיעזרו להפסיק.
מעבר לטבק, המסנן והנייר שבו הם עטופים, סיגריות מכילות תוספות רבות כמו חומרי טעם וריח ותרכובות כימיות אחרות—בממוצע מעל 600 מרכיבים.
הכימיקלים בסיגריות נוצרים בשלבי ייצור שונים. ניקוטין נמצא באופן טבעי בצמח הטבק, חלק מהחומרים מגיעים מהאדמה או מדשן, ואחרים מתווספים במהלך עיבוד העלים. כאשר מדליקים סיגריה נוצרים מאות כימיקלים חדשים, עד 4000 חומרים בעשן.
טבק מופק מעלי צמח הטבק שמכילים ניקוטין. ניקוטין הוא חומר ממכר. צריכת ניקוטין גורמת, בעקיפין, להפרשת דופמין במוח. דופמין הוא מתווך עצבי שיוצר תחושת סיפוק—זוהי מערכת הגמול הפנימית שלנו. הוא גורם לנו לרצות לחזור על הפעולה שגרמה להנאה, כמו אכילה, קיום יחסי מין או עישון. ככל שתחווי יותר דופמין ממשהו מסוים, תרצי לעשות אותו שוב, ולכן סיגריות ממכרות במיוחד.
בנוסף, לעיתים עישון משמש להקלה על מתח. לפעמים מתחילים לעשן כדי להשתלב בחברה. רבות הן מעשנות חברתיות שאוהבות לעשן במסיבה עם שתייה. עישון גם משמש ככלי פסיכולוגי—הוא יכול לפתוח שיחה או לאפשר רגע שקט.
רבות מהחומרים שמכילות הסיגריות מזיקים. בואי נעמיק בשלושה עיקריים מתוכם.
ניקוטין הוא אלקלואיד (תרכובת אורגנית חנקנית שמשפיעה חזק על גוף האדם ובעלי החיים). צמחים כמו תפוחי אדמה, עגבניות, חצילים ואחרים מייצרים ניקוטין כדי להדוף מזיקים—אך צמח הטבק מייצר אותו בריכוז גבוה במיוחד—20,000 עד 40,000 חלקיקים למיליון.
הניקוטין יכול להשפיע כמרגיע או כממריץ, תלוי בכמות הנצרכת ובתגובת כל אחת. תופעות הלוואי של ניקוטין כוללות ירידה בתיאבון, עלייה בדופק, עלייה בלחץ הדם, שינה מופרעת, וגם העלאת מצב הרוח, שיפור הזיכרון והריכוז שבגללה מעשנות מרגישות "עירנות".
חשיפה קבועה לניקוטין מביאה לשינויים במוח, שגורמים להופעת תסמיני גמילה כאשר מפסיקים לעשן.
זפת הוא שמו של החומר הנוצר בעת שריפת הטבק בסיגריה. הזפת מכילה את מרבית החומרים המזיקים והמסרטנים שבעשן.
בעת שאיפת העשן, הזפת משתקת זמנית את הסיליות—שערות זעירות המצפות את קנה הנשימה. הסיליות שומרות על ריאות נקיות ממזהמים וליחה. כאשר העישון משתק אותן, הזפת חודרת לעומק הריאות. הצטברות של הזפת גורמת למחלות ריאה רבות כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), אמפיזמה, ברונכיטיס כרונית וסרטן ריאות.
פחמן חד-חמצני (CO) הוא גז רעיל חסר צבע וריח, ונפלט בעת בעירה לא שלמה של דלקים שמכילים פחמן. הוא מצוי ברמות שונות באוויר—בתוך הבית ומחוצה לו—כתוצאה מכיריים גז, תנורים, שריפת עץ, אדי רכב ועשן סיגריות.
CO חודר מהריאות לזרם הדם, שם הוא נקשר להמוגלובין שבאופן רגיל מוביל חמצן בגוף, ויוצר קרבוקסי-המוגלובין. חמצן לא יכול להיקלט על המוגלובין שכבר יש עליו CO. כך נפגעת כושר נשיאת החמצן של הדם ונהיית עומס נוסף על הלב והריאות.
אצל כולן יש מעט קרבוקסי-המוגלובין בדם, אך בחשיפה סביבתית הרמה לרוב נמוכה מ-1%. אצל מעשנות זה יכול להגיע ל-20% ואף יותר.
כאשר לא מועבר מספיק חמצן בתאי הדם, הלב צריך לעבוד קשה יותר להזרים חמצן בגוף. לכן זה מגביר סיכון למחלות לב והתקפי לב.
ישנם מוצרים רבים של "טבק ללא עישון" בשוק כמו טבק ללעיסה, טבק לשאיפה, סנוס, דיפ וטבק מתמוסס על צורותיו—פסים או סוכריות שמכילות ניקוטין.
יש המניחות שמוצרים אלו מזיקים פחות מעישון—אך אין הוכחה לכך. שימוש ממושך בטבק ללא עישון גורם לאותן בעיות בריאות רבות: סרטן, מחלות לב, סרטן בפה ובלוע וסוגי גידולים ממאירים אחרים.
הסיגריה האלקטרונית (וייפורייזר, וופ או סיגריית אדים) דומה לסיגריה רק בשם ובתנועה. היא נטולת טבק, לא בוערת ולא מייצרת עשן. בתוכה מחממים נוזל שמכיל לרוב פרופילן גליקול, גליצרין, טעמים, ורוב הזמן—ניקוטין.
ישנה דעה רווחת שסיגריות אלקטרוניות פחות מזיקות מסיגריות רגילות. יש גם שמאמינות שסיגריות אלקטרוניות עשויות לעזור להיגמל. עם זאת, ישנו חשש שהן גורמות נזק לריאות. ב-2019 הייתה התפרצות מחלות ריאה קשות בקרב צעירים באמריקה שנקשרה לשימוש בוופ. המרכז לבקרת מחלות האמריקאי התחיל להשתמש במונח EVALI לפגיעת ריאות כתוצאה משימוש בסיגריה אלקטרונית.
כאשר לא-מעשנת שואפת עשן של מישהי אחרת—היא הופכת למעשנת פסיבית ונחשפת לעישון יד שניה (SHS). הסיכונים ב-SHS היו סיבה עיקרית לאיסור עישון ברחבי העולם במסעדות, בתי קפה ומקומות ציבוריים משנות ה-90 וה-2000.
עישון פסיבי גורם לאותן בעיות בריאות כמו עישון פעיל—מחלות לב, סרטן ריאות ומחלות נשימה. ככל שהתקרבות למעשנות גבוהה יותר—כך הסכנה עולה. המודעות לכך גבוהה, אך מידת הסיכון עדיין אינה ברורה לחלוטין.
מה שבטוח הוא שגם עישון פעיל וגם פסיבי מזיקים לבריאותך.
עישון בהריון מזיק גם להורה וגם לעובר. העישון מקטין את הסיכוי להיכנס להריון ומגדיל את הסיכון לאי-פריון.
סיבוכים אפשריים של עישון בהריון כוללים:
המעשנות מודעות היטב לסיכונים הבריאותיים, אך עצם הידיעה לא עוזרת להיגמל. לא משנה מתי התחלת לעשן או כמה שנים עישנת, הגמילה היא אתגר לא פשוט.
עישון הוא לא רק התמכרות פיזית, אלא גם הרגל פסיכולוגי שדורש כוח רצון רב לשבור אותו. ניקוטין מגביר הפרשת דופמין, ולכן עישון מהווה לעיתים דרך להקל על שעמום, חרדה או דיכאון. גמילה מחייבת למצוא דרך חדשה להתמודד עם רגשות לא נעימים.
לעיתים העישון הופך לטקס יומיומי. סיגריה משתלבת באופן טבעי עם הקפה של הבוקר או לאחר יחסי מין. אם חלק מהחברות והקולגות הקרובות גם מעשנות—יהיה קשה עוד יותר להפסיק. המפגש המשותף סביב עישון הוא אקט חברתי שצריך למצוא לו תחליף.
בני אדם מוצאות תועלת בגישוונת שונות. חלקן נעזרות באנשי מקצוע או בתמיכה הדדית, אחרות משתמשות באפליקציות גמילה, ועבור חלק העזר הבולט הוא תחליפי ניקוטין כמו מדבקות.
אין דרך אחת נכונה להפסיק, אבל אלו כמה טיפים שימושיים לשבועות הראשונים:
מה עוד אפשר לנסות? פעילות גופנית יכולה לעזור לפורקן מתח. שתפי הסביבה בתהליך—תמיכה תעודדיך להתמיד בהחלטה.
כמו בכל התמכרות, תהליך הגמילה כרוך בתסמיני גמילה. התסמינים השכיחים הם:
יתכן גם שתסבלי מתיאבון מוגבר, כאבי ראש, נדודי שינה, רעד בידיים, האטת דופק, שיעול מוגבר, עייפות, עצירות או כאבי בטן ודיכאון.
מידת ההשפעה של תסמיני הגמילה משתנה בין אישה לאישה, אבל עדיף להיות מוכנה מראש. אפשר להתנחם בכך שהתסמינים זמניים בלבד וחולפים אחרי מספר שבועות. נהגי בעצמך ברחמים וסבלנות בתהליך.
אנחנו יצורים חברתיים. נוטות לאמץ דפוסי התנהגות של הסביבה. אם סביבתך מעשנת, כך גם את תהיי בסיכון להתחיל—למרות הסכנה. גם כשהגישה החברתית לעישון השתנה בעשורים האחרונים—קשה להיגמל מהרגל חברתי. יצירת מנהגים שתורמים לבריאות ולרווחה האישית, ישפרו משמעותית את איכות חייך לטווח ארוך.
את יכולה לעקוב אחר המחזור שלך בעזרת WomanLog. הורידי עכשיו את WomanLog: