הלידה היא אחד השיאים בחיים של ההורים. הציפייה לבואו של תינוק חדש מרגשת אך גם יכולה להיות מרתיעה, במיוחד כשלא יודעים למה לצפות. כולנו שמענו שלידה כואבת, אבל מה זה באמת אומר? במאמר הזה נסביר על שיטות שונות שבאמצעותן יולדת יכולה לנהל ולהקל על כאבי הלידה.
כאב הוא הדרך של מערכת העצבים להתריע בפני הגוף שמשהו פוגע או גורם לגרייה עוצמתית. במחלות או פציעות, הכאב נתפס בדרך כלל כסימפטום. ספורטאים לעיתים מדברות על 'כאב טוב' ו'כאב רע'. 'כאב רע' נגרם ממאמץ יתר או פציעה, אבל 'כאב טוב' הוא התפתחותי—זה ה'שריפה' שמרגישים כשהשרירים מתחזקים. כאב הלידה דומה יותר ל'כאב טוב' כזה, אך יש לו מאפיינים ייחודיים נוספים.
ראשית—וזה לא נאמר מספיק—כל אחת שונה, וכל לידה ייחודית. כשהיולדת נכנסת ללידה, הנסיבות הפיזיות, הרגשיות והמנטליות שלה משפיעות על החוויה ועל המשמעות. נפרט על כך בהמשך. אבל לכולן משותפת המטרה הפיזיולוגית: להוציא את התינוק מגופה של האם אל העולם כיישות נפרדת.
כשהגיע הזמן ללדת, הרחם של היולדת מתחיל להתכווץ בקצב הולך וגובר. הצירים הופכים תכופים וחזקים יותר ככל שהתינוק יורד לאגן וצוואר הרחם מתקצר ונפתח (מדקק ונפתח). כשהצוואר רחם פתוח לחלוטין 10 ס"מ, התכווצויות הרחם—השריר החזק ביותר בגוף—דוחפות את ראש התינוק (החלק הגדול והקשה ביותר) דרך הצוואר, תעלת הלידה והפות, והחוצה אל העולם. אחרי יציאת הראש שאר הגוף יוצא בקלות.
היקפו הממוצע של ראש תינוק בלידה כ-35 ס"מ, אבל הגולגולת רכה וגמישה—עשויה מחמישה לוחות מחוברים בתפרים סיביים שמאפשרים להן לזוז ולהחפוף בלידה. MRI הראה שטרום ואחרי לידה ראש התינוק מעוגל, אך בלידה, בלחץ הצירים, הראש נלחץ ומתארך. לרבות מהתינוקות ראש בצורה קונית ביציאה, אך בדרך כלל הראש חוזר לצורתו בתוך דקות.
הכאב בלידה מגיע מהתכווצויות הרחם ומהלחץ של התינוק היורד בתעלת הלידה ודוחק ברקמות הסובבות. בתחילה, התחושה דומה לכאב מחזור בבטן התחתונה, אך מתעצמת ככל שהצירים לוחצים ומותחים שרירים, עצבים ורצועות. תיאורים נפוצים: התכווצויות, פעימות, לחץ, דקירה.
הפיזיולוגיה של היולדת ומיקום התינוק משפיעים גם הם. תיאורים נפוצים כוללים:
כאב הלידה דומה לכאב ממאמץ ספורטיבי כי הוא מסמן שהגוף עובד קשה ובצורה תקינה, אך הצירים מגיעים בתבנית צפויה, נמשכים כדקה, ויש זמן מנוחה ביניהם. הם כמעט תמיד מתחילים קל, מתארכים ומתחזקים בהדרגה, מה שמאפשר לך להסתגל. וכמובן—אי אפשר לעצור תהליך לידה, אבל הכאב נגמר מיד עם לידה התינוק. אחר כך הגוף יוצף באוקסיטוצין ואנדורפינים, ואחת החוויות העוצמתיות בחיים תהפוך במהרה לזיכרון עמום.
בלידה ראשונה משך הלידה הממוצע 12–24 שעות, בשנייה לרוב בין 8–10 שעות. יש נשים שבלידה ראשונה תהליך הלידה אורך כמה ימים, אחרות יולדות תוך שעה-שעתיים, ויש שחוות הריונות בסיכון גבוה ודורשות עזרה מיוחדת כדי ללדת.
חווית כאב הלידה איננה פיזית בלבד. היא מושפעת מציפיות חברתיות, ייצוגים במדיה, האמונה ביכולתך להתמודד, ניסיון קודם עם כאב, וסביבת הלידה—מי נמצא, איך התקשורת (מילולית ולא מילולית), פילוסופיה ושיטות המקום, איכות הטיפול, ונוחות וביטחון הסביבה.
כאמא או כיולדת, יש מספר דברים שניתן לעשות כהכנה.
היום אפשר ללמוד על כל שלבי ההיריון, הלידה וההתאוששות אונליין. הידע נותן כוח, אך קל גם להתבלבל ולעומס. קורסי הכנה ללידה הם דרך מעשית להבין למה לצפות ואיך להיערך.
בסוף הטרימסטר הראשון, רוב הנשים מתחילות במעקב מומחה שילווה את התפתחות התינוק. לרוב מדובר ברופאה גינקולוגית, שתהיה משאב להגיב לשאלותייך ולהפנות אותך למקורות אמינים כמו ספרים, קורסים ואתרים. המעקב יוודא שהכול תקין, ויומלץ לך אילו תוספים או ויטמינים לקחת עבור בריאות התינוק.
בעשורים האחרונים תוכנית הלידה הפכה לכלי חשוב לאמא לייצוג רצונותיה וצרכיה בלידה. עם זאת, השימוש במילה "תוכנית" עשוי להטעות ולהעניק תחושת שליטה מופרזת – הלידה היא תהליך דינמי ולא תמיד תאפשר יישום תסריט אידיאלי. מה שחשוב הוא מודעות, העדפות, וגמישות במציאות. ברגע שתיכנסי לשלב האקטיבי, תהיי שקועה בתהליך, ותצטרכי תמיכה מהסביבה כדי לחוות לידה חיובית—וזה תפקיד התכנית.
חשבי על הדברים החשובים ביותר: איפה תלדי ואילו אמצעים תרצי (כדור פיזיו, שרפרף לידה, מוט אחיזה, ג'קוזי…), מי שילוו אותך (צוות רפואי, בן/בת הזוג, חברים, משפחה), מה יעזור לך מבחינה רגשית (שפת האהבה שלך), התייחסותך לשיכוך כאבים, ודברים נוספים החשובים לך. הצוות (רופאות, מיילדות, אחיות) יתמקד בהחלטות הרפואיות, שלא תמיד יבטיחו חוויה אידאלית. דולה (או בת זוגך, או חברה קרובה) יכולה לסייע לך ליצור חוויה מיטיבה—לא בהכרח כמו שדמיינת, אלא כזאת שמכבדת ותומכת בעוצמתך ובבחירותיך.
פעילות גופנית מתונה עד הלידה תסייע לגופך להתכונן. אם יש לך שגרה קבועה—המשיכי, כל עוד הרופאה מאשרת. עם זאת, ייתכן שיהיה צורך להתאים אותה ככל שההיריון מתקדם, המפרקים נעשים רפויים ומרכז הכובד משתנה. גם אם אינך פעילה, נצלי את החודשים להתחיל לנוע—הליכה פשוטה היא התחלה מעולה! תוכלי למצוא כיום שפע מידע לאימון בטיחותי בהריון: חיזוק שרירי ליבה, גמישות ירך, הפעלת רצפת אגן. ריקוד, שחייה, יוגה, פילאטיס, אימוני כוח ופעילות אירובית מתונה—הכול נהדר. נשים בכל המידות ילדו תינוקות בכל הגדלים—זה הזמן למלא את ליבך בהכרת תודה ולמצות את גופך.
רצפת האגן היא קבוצת שרירים ורצועות המחבר בין עצמות האגן בתחתית. שרירים אלו תומכות באיברי הבטן, ולשלושה מהם—שלפוחית השתן, המעי והרחם—יש פתחים ברצפת האגן: השופכה, פי הטבעת והנרתיק. בלידה מופעל לחץ אדיר על האזור. תרגילי קגל מסייעים לחיזוק וטונוס הרצפה, ומקלים על הלחיצות בלידה ועל ההתאוששות לאחר מכן.
יש לנו מאמר על ביצוע נכון של תרגילי קגל.
המתינות חשובה. גם אם השרירים חלשים—אל חשש! שיפור מורגש תוך 4–6 שבועות ושיפור משמעותי אחרי שלושה חודשים. ולא להגזים—אפילו אתלטיות עם ליבת שרירים חזקה מתקשות לעיתים להרפות את האזור בלידה.
הפרינאום הוא הרקמה הרכה והמתמתחת בין הפות לפי הטבעת. כדי להכין את האזור ללידה, תוכלי לעסות או למתוח אותו בעדינות, לבדך או עם בת זוגך. זה מועיל במיוחד לאחר מקלחת, כשהרקמות רכות וחמימות. שבי או שכביגה בתנוחה נוחה ומחזיקה את האגן. דמייני שהנרתיק כמו שעון: 12 למעלה, 6 למטה קרוב לפי הטבעת. מרחי מעט שמן (קוקוס, זית, שקדים) על האצבעות ועשי עיסוי עדין לאזור בין 3 ל-9 בשעון סביב הפות. לאחר מכן, הכניסי אגודל אחת או שתיים לנרתיק עד הגִלְגֶּלֶת הראשונה ועסי בתנועה עדינה מסביב משעה 3–9, למתוח מעט—לחצי עד תחושה קלה של עקצוץ, למשך עד דקה. הרפי. חזרי 5 פעמים. במידה ויש תחום מתוח, המשיכי שם בעדינות. נשמי עמוק לבטן והרפי את רצפת האגן. מעט הכנה תעשה הבדל משמעותי.
תשע מתוך עשר נשים חוות קרעים בנרתיק במהלך הלידה. קרעים קטנים כמעט ואינם מורגשים ומתרפאים לבד. אם עולה חשש לקרע עמוק יותר, המיילדת או הרופאה יבצעו אפיזיוטומיה—חתך נקי שנתפר לאחר מכן ונרפא מהר יותר מקרע לא סדיר. יש גם נשים היולדות עם חיץ שלם. בשילוב קגל, תרגול תנוחות לידה והתחלת מסאז' פרינאום 3–4 פעמים בשבוע מהשבוע ה-34 תקטין דרמטית את הסיכון לקרע בינוני/קשה במיוחד לצד לחיצות מודרכות, קומפרס חם (או לידה במים) ולחץ נגדי תוך כדי יציאת הראש.
הבחירה באסטרטגיית שיכוך כאבים בלידה היא שלך. יש שמעדיפות לידה טבעית לגמרי, יש שיבחרו בכל אמצעי, ורבות באמצע. לעיתים יש דעות נחרצות בעד או נגד שיטות מסוימות—אלו דעות של אחרים. עבורך חשוב להכיר בהעדפתך, אילו אפשרויות הצוות (רופאות/מיילדות/דולה) יכול ורוצה לאפשר, ומה גבולות הבחירה בכל שלב.
זכרי שמרכזי לידה ויולדות נבדלים זה מזה. בבחירת מקום לידה, בדקי גם את אפשרויות שיכוך הכאב והתאמתה לגישתך.
צרי סביבת לידה בטוחה ותומכת. בלידה ביתית את שולטת לחלוטין, אך גם בבית חולים אפשר לבקש לשנות את התאורה והחום, לשים מוזיקה/קולות טבע/לבן/לדרוש שקט, להביא פריטים אהובים מהבית, ולפעמים גם להשתמש במפיץ ריח או מוצרים ריחניים נגד בחילה/לחיזוק תחושת נוחות.
בשלב מוקדם, היי ערה להזנה ושתייה—אכלי קל, אוכל קל לעיכול, עשיר בפחמימות מורכבות לאנרגיה לאורך זמן, ומעט מיצי פירות/דבש לזינוק מהיר. אכלי הרבה בתחילה—אחר כך תהיי פחות רעבה. ישני או תנוחי כשאפשר.
טכניקות הרפיה—מדיטציה, דמיון מודרך ותרגילי נשימה עוזרים להיות נוכחת בגופך, לקבל את מה שיש. שירי מנטרה, השתמשי בטיימר מדיטציה, דמייני גלים על חוף, פרח נפתח, תינוקך יורד בנתיב הלידה, או תרגלי שיטות נשימה ייחודיות להרגעה או מיקוד באזור מסוים.
שילוב תנועה ומנוחה—ריקוד, נענוע, עלייה וירידה במדרגות, סיבובי אגן, נדנוד קדימה ואחורה, הישענות על כורסה/מיטה/כדור לידה, ירידה על ארבע, מנוחה על צד אחד ואז על השני, תנוחות א-סימטריות. הקשיבי לגוף שלך ולתחושות מה נכון לך ולתינוק.
מגע מנחם—עיסוי, לחץ על האגן או הגב התחתון, נקודות לחיצה, קומפרסים חמים/קרים—כל אלה יכולים להקל על המתח והכאב בעזרת בת הזוג/בת זוגך או דולה תוך כדי צירים.
הידרותרפיה—מים מרגיעים ומשחררים את השרירים ומעוררים הפרשת אנדורפינים שמפחיתים כאב. אם יש לך אמבטיה או מקלחת השתמשי ביתרונותם. נשים מסוימות בוחרות בלידה במים כאופציה טבעית.
קראי עוד במאמר האם לידה במים מתאימה לי?
הטכניקות האלו יעילות ביותר כשלצידך בת/בן זוג או דולה שמכירה את סגנון ההתמודדות שלך: האם את מתכנסת פנימה או זקוקה לקשר עין/עידוד? היכן בגוף מופיע המתח? מה עוזר לך להרפות? האם רעשים/שקט/מגע/רמזים חזותיים תורמים לריכוז שלך?
אם תרצי עזרה רפואית בהתמודדות עם כאב הלידה, הנה האפשרויות הנפוצות:
באפידורל מוחדרים צינוריות דקיקות לגב התחתון שדרכן מוזרק חומר מאלחש. החדרת האפידורל לרוב אינה כואבת, למעט תחושת הרדמה מקומית. ההשפעה מתחילה תוך 15 דקות. האפידורל מפחית כאבים באופן ניכר אבל מאפשר לך להיות ערה ולשלוט בתהליך הלידה. חסרונות—ירידת לחץ דם (עשויה לגרום לסחרחורת), ולעיתים נדירות כאב ראש אצל היולדת והאטה בדופק התינוק.
דומה לאפידורל, אך משמשת יותר לניתוח קיסרי. זהו זריקה ישירה לגב התחתון. פועלת מיד, יעילה למשך שעתיים. היתרונות והחסרונות דומים לאפידורל.
חומרים כמו אופיאטים מפחיתים את תחושת הכאב ומשרות רגיעה, אך אינם מספקים שיכוך מלא. תיתכן תחושת בלבול, סחרחורת, בחילה. קיים חשש שהתינוק יוולד רדום.
גז צחוק (חנקן חמצני) עוזר להרפות ומפחית כאב. את שולטת בצריכת הגז, וניתן ללכת אחרי הלידה. תיתכן הרגשת ישנוניות, בחילה, סחרחורת.
הרדמה מקומית מוזרקת לאזור מסוים (לרוב סביב הנרתיק), מאלחשת את הכאב בעת הקרע/תפירה אך לא משפיעה על הצירים.
הגוף מתאושש בכללותו תוך 6–8 שבועות לאחר הלידה. בשבועות הראשונים את צפויה לחוש רגישות או כאב באזור החיץ והבטן, ואף כאב בעת ישיבה, מתן שתן או צואה במהלך ההחלמה. ייתכן והרופאה תמליץ על משכך כאב ללא מרשם כמו איבופרופן או אקמול להקלה.
חייך יהפכו בן לילה כאשר תינוק חדש נמצא במרכז הכול. ועדיין, הכי טוב לדאוג לאחרים כשאת בעצמך מטופלת. ישני כשאפשר, אכלי מזון פשוט ומזין, הרבי בשתייה. זה יקדם ריפוי וייצור חלב. אם בני משפחה או חברות מציעות עזרה—קבלי זאת כל עוד את מרגישה בנוח. הסתייעי בכל מה שמנחם אותך—קומפרסים, עיסוי, מתיחות, אמבט חם—פנקי את עצמך בעצמך כמה שיותר.
הלידה מרגשת ויכולה להפחיד, במיוחד בפעם הראשונה. זה טבעי להילחץ לקראת היום הגדול. כדי להקל—למדי כמה שיותר על ההיריון ועל הלידה. התכונני, היי ברורה לגבי העדפותייך לאופן הלידה ושיכוך הכאב, אבל גם גמישי וקבלי כל חוויה חדשה שתבוא.
הורידי את WomanLog עכשיו: