ביוץ וחרדה
הביוץ הוא, במובנים רבים, השיא של המחזור החודשי. הפוריות בשיאה, כמו גם עמידות הגוף לכאב. את במיטבך מבחינה נפשית ופיזית. אז מדוע כל כך הרבה נשים מדווחות על חרדה דווקא בזמן הביוץ?
רוב ההיבטים של המחזור החודשי מקושרים ישירות להורמונים. אף על פי שהרגשות שאת חווה משתלבים עם האישיות שלך, גורמים גנטיים ופסיכולוגיים וסגנון החיים הכללי, הם גם מושפעים מהעליות והירידות ההורמונליות האופייניות למחזור החודשי, שמטרתן להבטיח שהגוף מוכן לרבייה. זה כולל גם רגשות שליליים כמו חרדה.
האגודה הפסיכולוגית האמריקאית מגדירה חרדה כרגש המאופיין בתחושות של מתח, מחשבות מטרידות ושינויים פיזיים כגון עלייה בלחץ הדם. רוב האנשים, ללא קשר לגיל או מגדר, מדווחים על חוויות של חרדה מדי פעם, וכ-20% מהאמריקאיות סובלות מהפרעת חרדה.
זה נורמלי להרגיש את כל טווח הרגשות האנושיים במהלך החיים, אך כולנו נסכים שחרדה מתמשכת עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים.
בעת תחושת חרדה גופך עלול לחוות תסמינים כגון:
- חוסר מנוחה
- תחושת דריכות ותחושה של אסון מתקרב
- האצת קצב הלב
- נשימה שטחית
- מתח בשרירים ומפרקים
- עצבנות
- קשיי שינה ועייפות נלווית
- קשיי ריכוז
אצל רבות מאיתנו החרדה מופיעה דווקא בסיטואציות חברתיות; חשש ומצוקה עלולים להתעצם כאשר אנו באות באינטראקציה עם אחרות ואחרים. חרדה חברתית היא נפוצה, ועם זאת התמודדות עימה אינה תמיד פשוטה. לגנטיקה ולגורמים סביבתיים, כמו למשל חוויות עם בריונות, יש השפעה על היכולת שלנו להתמודד עם חרדה.
אצל נשים, המחזור החודשי תורם משמעותית לאופן בו אנו מרגישות. כולן מכירות את תסמונת הקדם-וסת הידועה לשמצה (PMS), בה אנו מרגישות חרדה ועצבנות, אך מפתיע לגלות שגם בשעות הביוץ עצמן נשים רבות מדווחות על עליה בתחושת החרדה (הביוץ נמשך 16–32 שעות בממוצע).
ישנן כמה סיבות אפשריות לכך, כולל הצפת הגוף בהורמונים, הגברת החשק המיני, חשש מהריון ותחילת תסמונת קדם-וסת מוקדם מהרגיל.
הסבר מס' 1: זה כל ההורמונים!
תמיד כדאי להיזכר כיצד המחזור החודשי פועל. מידע רלוונטי כאן הוא שאסטרוגן ופרוגסטרון מגיעות לשיא במהלך הביוץ כדי להכין את הגוף לאפשרות של הריון. בערך באמצע המחזור, עליה באסטרוגן מעודדת הפרשת הורמון ההצהבה (LH), שמעורר את תהליך הביוץ – שחרור ביצית מאחת השחלות; אסטרוגן מזוהה גם עם עליה באנרגיה.
בין שלל תפקידיו, פרוגסטרון מגביר את הליבידו, משפר את מצב הרוח, מגביר אנרגיה ומסייע להשתרשות הביצית ברחם. פרוגסטרון גם פועל כנגד ההשפעות של הורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין.
בעוד שפרוגסטרון מסייע בהתמודדות עם סטרס, הוא גם מחייב את הגוף לייצר יותר מהורמוני הלחץ כדי שבכלל תבחיני בהם.
בהקשר זה אפשר להניח שחרדה מתעוררת ממספר סיבות הקשורות ל"הורמוני המין". למרות שפרוגסטרון עוזר לגוף להתמודד עם לחץ, הוא מחייב ייצור מוגבר של הורמוני לחץ כדי שתרגישי בהשפעתם. ואם את מתמודדת עם אתגר סביב הביוץ, ייקח יותר זמן עד שתבחיני בו – מה שעלול להפתיע אותך ברמות חרדה וחרדה גבוהות מהרגיל.
גם בלי סיבוכים נוספים, אסטרוגן ופרוגסטרון יכולים להעלות אנרגיה; אם גופך מייצר רמות גבוהות מהרגיל מאחד מהם או משניהם, עלולה להיות תחושה של "עודף טוב" – אי שקט. נסי להעביר את האנרגיה הזו לפעילות גופנית או אינטראקציות חברתיות, אך הקפידי לשמור על עצמך ולא להעמיס.
הסבר מס' 2: זה הליבידו שלך!
הביוץ הוא החלון הזהב של המחזור שלך – התקופה בה את מרגישה הכי מוכנה למין. החשק המיני עלול לעלות מאוד, ולהשפיע גם על רגישותך ודריכותך. אם בדרך כלל החשק המיני שלך מתון, ההתרגשות סביב הביוץ עלולה להפתיע אותך.
בלי קשר לסטטוס הזוגי שלך, עצם המחשבה על קיום יחסים או האינטראקציות החברתיות בדרך לשם יכולות להיות מעוררות במיוחד – אך לא תמיד פשוטות ליישום. תחושת גירוי פתאומית בעבודה או בשיעור עלולה גם להגביר חרדה.
לעומת הזקפה אצל גבר, הגירוי המיני אצל נשים הוא תהליך מורכב שמשפיע על כל הגוף. כדאי להתרגל לתגובות הגוף שלך, ליהנות מהן ולהגיב לעצמך בחמלה.
אם את מקיימת יחסי מין עם גבר, זכרי להשתמש באמצעי מניעה אם אינך מעוניינת בהריון. קל לשכוח זאת בשיא ההתרגשות כשהביוץ מגביר את התשוקה. הרי לכך מכוון גופך ממש כעת.
בזמן ביוץ חלק מהנשים דיווחו שמשיכה לגברים אחרים מהרגיל חזקה במיוחד – תופעה שעדיין נחקרה מעט מאוד במדע.
הסבר מס' 3: חרדת תינוקות!
הסבר זה רלוונטי לזוגות שמנסות להיכנס להריון, שכן עבורן הביוץ הוא הזמן החשוב ביותר בחודש.
כפי שצוין, מתוך מחזור של כ-28 ימים, הביוץ נמשך כיממה בלבד. זהו חלון קצר בו אישה נמצאת בשיא הפוריות וחווה את כל התחושות הכרוכות בכך. אם את רוצה להיכנס להריון, עקבי אחר המחזור מספר חודשים עד שתוכלי לחזות במדויק יחסית מתי הביוץ יתרחש; לרוב הנשים זה קורה סביב היום ה-15 למחזור.
אפליקציות מחזור כיום מאפשרות לך לעקוב לא רק אחרי הווסת, אלא גם אחרי עשרות תסמינים פיזיים, מצב רוח, תיאבון, חיי מין, אמצעי מניעה ובעיקר – טמפרטורת הגוף ומרקם הריר הצווארי. לאחר הזנת המידע, האפליקציה תתחיל לחזות את ימי הווסת והביוץ לפי נתונים ממחזורים קודמים. תוך חודשים ספורים ניתן לדעת בדיוק מתי מתרחש הביוץ.
זוגות המנסים להיכנס להריון מקיימים יחסי מין במטרה להביא ילד לעולם. יחסי מין ממילא לא תמיד צפויים, וכעת מתווסף הלחץ של "הצלחה" - מה שמחריף מבחינה פסיכולוגית את המתח עבור שני הצדדים. אם מעורבים רופאים בניטור הפוריות, יש גם יותר גורמים לשקול כגון מגבלות תזונה, תרופות, צמחי מרפא, נורמות מיניות מסוימות או תנוחות שנחשבות כמעלות סיכוי להרות. כל אלה עלולים להכביד מאוד על ההורים שבדרך, במיוחד אם הניסיונות כבר ממושכים.
בדקי אם את יכולה להרפות מהמטרה מבלי לוותר עליה – ולחזור להנאה הדדית מהתהליך. העריכי את בת או בן הזוג וזכרי מה חשוב באמת.
הסבר מס' 4: זה תסמונת קדם-וסת/PMDD!
בשל העובדה שהביוץ אורך לרוב כ-24 שעות בלבד, ייתכן שדווקא ביום בו את חושבת שאת מבייצת את למעשה בכניסה לשלב הלוטאלי – כלומר ה-PMS כבר מתחיל .
חרדה ועצבנות נפוצות מאוד בשלב הקדם-וסתי, ומתרחשות אצל כמעט כל מי שמקבלת וסת, ברמות משתנות. לא לכולן יש מחזור קבוע.
המחזור עלול להשתבש בשל מתחים בבית או בעבודה, שינויי תזונה, או כל גורם פיזי, פסיכולוגי או סביבתי אחר שמשפיע על הורמונים ועל ההרגשה הכללית. עקבי אחרי המחזור ורשמי תסמינים כדי להבין כיצד הוא משפיע על מצב רוחך לאורך זמן.
הפרעה דיספורית קדם-וסתית (PMDD) עלולה גם לגרום להופעת תסמיני PMS קשים במיוחד כבר בתחילת השלב הקדם-וסתי.
להתמודד עם חרדה
אם את שמה לב שאת מרגישה חרדה במהלך הביוץ במשך מספר חודשים רצופים, נסי לעקוב אחרי התסמינים ולראות אם הם מופיעים בדפוס קבוע או בהקשר מסוים בחייך. גינקולוגית, רופאת משפחה או מומחית ברפואה אחרת יוכלו לעזור לבדוק את רמות ההורמונים ולשלול בעיות בריאות אחרות.
אם המקור לחרדה הוא פסיכולוגי יותר מאשר פיזיולוגי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לסייע להבין את דפוסי הרגש ולפתח הרגלים המאפשרים להתמודד טוב יותר עם תחושות קשות.
שיפור האיזון בין עבודה לחיים אישיים ותשומת לב להרגלי שינה עשויים לעשות שינוי מהותי, וישנן טכניקות הרפיה רבות שמעט תרגול קבוע יסייע בהורדת רמת החרדה. הנה כמה דוגמאות:
- תרגילי נשימה
- כתיבה ביומן
- יוגה
- פעילות אירובית מתונה
- תרגילי התמקמות בגוף
תרגיל התמקמות נפוץ להתמודדות עם חרדה הוא שיטת 5-4-3-2-1. כאשר את מרגישה נסערת ולא בנוח בגופך, עצמי עיניים, קחי נשימה עמוקה, והביאי תשומת לב לגוף. לאחר מכן פקחי עיניים, הסתכלי סביב ו-דַֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹּּּּּּּּּּּ־) אמרי בקול או חשבי) חמישה דברים שאת רואה (חלון, שולחן, חתול...), ארבעה דברים שאת שומעת (רכב ברחוב, מכונת כביסה...), שלושה דברים שאת מרגישה (הידיים על הברכיים, האצבעות בנעל, הגב על הכיסא...), שני ריחות (קפה מתבשל, פרחים על השולחן, גרביים מהחדר כושר...), וטעם אחד (עוגיית שוקולד צ'יפס או סתם הלשון שלך).
מדובר בטכניקת מיינדפולנס שמשתמשת בחושים כדי להסיט את תשומת הלב מהלחץ והחרדה אל הכאן-ועכשיו. המשיכי להוביל את חייך בעולם המשתנה הזה, נהגי בעצמך בחמלה, ועקבי אחרי המחזור כדי להבין כיצד הגוף שלך מגיב לשינויים ומה הוא צריך כדי להרגיש בטוב.
ניתן לעקוב אחרי המחזור באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
