הפרעה דיספורית קדם-וסתית: להבין את PMDD
כשרמות ההורמונים מתחילות לרדת אחרי הביוץ, רובן של הנשים חוות שינויים גופניים ונפשיים, כמו רגישות בשדיים, נפיחות או מצב רוח משתנה. תסמינים אלה מזוהים לרוב עם תסמונת קדם-וסתית (PMS). אצל נשים הסובלות מהפרעה דיספורית קדם-וסתית (PMDD), במיוחד ההיבטים הרגשיים – התסמינים חמורים בהרבה.
מגוון רחב של תסמינים לא נעימים יכול להופיע בשלב שלפני הווסת, כלומר שבוע עד שבועיים לפני תחילת הווסת הבאה שלך. ירידה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון תגרום בהכרח לשינויים בגוף שלך; בהתאם למבנה האישי שלך, התסמינים עשויים להיות מטרידים, מתישים ואפילו משביתים. עם זאת, היום כבר לא מאמינות שלחוות PMS חמור זה חלק בלתי נמנע מהמחזור החודשי.
אי הנעימות שמלווה PMS, יחד עם מה שנקרא "המסתורין האפל" של הווסת, הן בין הסיבות העיקריות לכך שהמחזור החודשי הוא עדיין נושא רגיש ולא מדובר במקומות רבים בעולם. דימויים של נשים שנשברות מכאבים, חוות שינויי מצב רוח דרמטיים ותשוקות מוזרות תורמים לסטראוטיפים בעייתיים שמציגים את הווסת כמסתורית ומפחידה, ואת הנשים הווסתיות כמישהי שיש להתרחק ממנה.
למרות שמעט אי נוחות היא לצערנו נורמלית, הרפואה המודרנית יודעת להבחין שכאבים חזקים, הפרעות מצב רוח ותסמינים אחרים הקשורים למחזור שפוגעים בתפקוד היומיומי – אינם סטייה רגילה ואין להתעלם מהם.
כ-3−8% מהנשים בעולם, כלומר אחת מתוך עשרים, סובלות מהפרעה דיספורית קדם-וסתית. תסמיני PMDD מופיעים לרוב באמצע שנות העשרים של האישה ולעיתים מחמירים עם הגיל ובהתקרבות לגיל המעבר.
מה שמקשה לאבחן ולטפל ב-PMDD הוא האופי הרגשי-נפשי של רוב התסמינים. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים:
- דיכאון עמוק
- רגשות מתנדנדים
- חרדה וחוסר סבלנות קיצוניים
- כעס
- קושי בריכוז והפרעות קוגניטיביות
- בעיות שינה
- עייפות או חוסר אנרגיה קיצוני
- שינויים בתיאבון, אכילה מופרזת
- תסמינים גופניים חמורים
התסמינים האלה עשויים להיראות תמימים לכאורה – הרי כולנו חוות חלק מהם מדי פעם, גם בלי קשר לווסת. אבל אל תתבלבלי: תסמין שמתמשך הופך למגביל מאוד ועשוי לשתק.
כדי לאבחן PMDD, יש להופיע לפחות חמישה תסמינים מתוך הרשימה בשלב שלפני הווסת, הם צריכים לפגוע בתפקוד החברתי, ולהופיע ללא תלות בגורמים חיצוניים אחרים.
מה גורם ל-PMDD?
אין תשובה ברורה לשאלה הזו. המחזור החודשי משפיע על כל מערכות הגוף, והורמונים כמו אוקסיטוצין משתנים בין רמות גבוהות לנמוכות וחוזר חלילה. גם הורמונים המשפיעים על מצב הרוח, כמו סרוטונין, דופמין ואנדורפינים, משתנים אצל נשים במעגלי המחזור. בגלל הגנטיקה והתנאים הסביבתיים הייחודיים לכל אחת, ייתכן שהגוף שלך רגיש במיוחד לשינויים ברמות ההורמונים או באינטראקציות ביניהם.
אם את או אחת מבנות משפחתך סובלות מחרדה, דיכאון (כולל דיכאון אחרי לידה) או אתגרי בריאות נפשית דומים – את נמצאת בסיכון גבוה יותר לפתח PMDD.
הרגלים שמרוקנים את המשאבים הגופניים במקום להזין – כמו עישון וצריכת אלכוהול – מגבירים את הסיכון ל-PMDD. בנוסף, מחקרים כוללים גם מעמד סוציו-אקונומי נמוך כגורם סיכון, מאחר שנשים המתמודדות עם אתגרים כלכליים וחברתיים חשופות יותר לעומסים נוספים כגון שעות עבודה מרובות, תזונה דלה, התמכרויות, לחץ ועוד. כל אלה שוחקים את הגוף ופוגעים בתפקוד מערכת האנדוקרינית – המערכת ההורמונלית שמווסתת את מחזור הווסת.
היבטים חברתיים
מאחר שהתסמינים של PMDD לרוב נפשיים ומדודים בקריטריונים עמומים כמו "יכולת תפקוד בחברה", עולות שאלות על משמעות הדבר בפועל. תפיסת החברה והסביבה לגבי נשים היא חלק מרכזי במשוואה.
כדי להרגיש בבית עם עצמנו, עלינו לזהות ולכבד את האותות שהגוף שולח לנו. כאבי בטן, טמפרטורת גוף משתנה, שינויים במצב הרוח ותסמינים נוספים עשויים להיות חזקים – והגוף יודה לך על התחשבות ואיטיות עד שהתקופה תחלוף. אם בקהילה שלך יש זלזול ב"חולשה" לכאורה, ייתכן שיבקרו אותך גם על סימפטומים שגרתיים לגמרי. כל אחת מאיתנו צריכה למצוא את האיזון בין אמירת האמת בבית ובמקום העבודה, בלי לחלוק יותר מדי עם מי שלא מסוגל או לא רוצה להבין.
עוד ועוד נשים בעולם מאמצות את המחזור החודשי על כל שלביו כדי לחיות יותר בהרמוניה עם השינויים והצרכים של הגוף. אבל עבור מי שסובלת מ-PMDD, זו משימה הרבה יותר גדולה.
אם את חווה תסמינים חמורים של PMS או אובחנת עם PMDD, קשה לאמץ כל דבר. הכאבים, שינויי מצב הרוח וקושי להתרכז מורגשים מאוד, עלולים להשפיע על כל תחומי החיים ואף להחמיר אם מתעלמים מהם.
PMDD מקשה על מערכות יחסים ועל המשימות הפשוטות ביותר. להשתדל זה לא מספיק מול תסמונת שמשבשת רגשות ומחשבות.
כשאת חובה שינויים חריפים במצב הרוח, נסי להימנע מפעולה אימפולסיבית – אבל גם אל תדחיקי או תזלזלי ברגשותייך. החוויה שלך אמיתית וחשובה, גם אם PMDD פועלת עלייך.
כדי להבדיל בין תגובה רגשית נורמלית להתנהגות מושפעת מ-PMDD, דרושה התבוננות מכוונת וקבלת פרספקטיבה. פסיכולוגית יכולה לעזור לך להבין דפוסי תקשורת, לייעל את היום שלך ולשפר את מערכות היחסים שלך – עם עצמך ועם אחרים.
אפשרויות טיפול ב-PMDD
אי אפשר תמיד לרפא PMDD באופן מוחלט, כי עדיין יש הרבה מה לחקור, אבל אפשר בהחלט לנהל אותה בהצלחה. כמה טיפולים לא תרופתיים כוללים:
טכניקות הרפיה וניהול מתחים כגון מדיטציה, תרגילי נשימה, מיינדפולנס או כתיבה – גם כשהמצב קשה הן עשויות לשפר משמעותית את הבריאות הנפשית שלך.
טיפולי רפואה עצמית כמו אמבטיה חמימה, מוזיקה רגועה, עיסוי מקצועי או אקופונקטורה, ואפילו עיסוי עצמי – כל אלה עוזרים להרגיע ולחזק את הגוף בתקופות המאתגרות.
להיות עדינה עם עצמך זה גם לבחור אורח חיים שתומך בבריאות:
- לאכול פחמימות מורכבות, חלבון ומיקרונוטריינטים
- להפחית צריכת אלכוהול וחומרים ממכרים
- לעסוק בפעילות גופנית סדירה
- לשמור על שינה מספקת
- לפתח שגרה פשוטה ומרגיעה
טיפולים תרופתיים לסימפטומים של PMDD כוללים:
משככי כאבים ונוגדי דלקת ללא מרשם – להקלה על כאבי בטן וסימפטומים גופניים. גם אם הכאב מוכר, אין סיבה להמשיך לסבול – בטווח הארוך הוא מזיק לגוף.
תרופות נוגדות דיכאון – נפוצות לטיפול בדיכאון וחרדה המלווים PMDD, במיוחד מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) המיועדים לשפר מצב רוח ולייצב אותו.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול נפשי מסוגים נוספים – להתמודדות עם הצדדים הפסיכולוגיים של PMDD ולשיפור כלי ההתמודדות.
גלולות למניעת הריון וטיפולים הורמונליים המדכאים ביוץ – עשויים להפחית תסמיני PMDD.
כדי להתמודד עם PMDD יש צורך בתמיכה. דברי על התסמינים שלך עם רופאה משפחה, גינקולוגית ומומחיות נוספות – כך תמצאי טיפול מיטבי המותאם במיוחד לך.
במחלות כרוניות ומורכבות כמו PMDD, חשוב לשים לב להקשר הרחב של הבריאות הכללית שלך – לבדוק בדיקות דם עדכניות, ולשלול מצבים נלווים שיכולים להסביר שינויי מצב רוח כגון מחלות בלוטת התריס או דיכאון.
הגוף שלנו הוא מערכת מורכבת מאוד עם שלל תהליכים שמשפיעים אחד על השני בו-זמנית. הקשיבי לגוף שלך – ובקשי עזרה כשצריך.
ניתן לעקוב אחרי הווסת שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
