הרחם וקשיים רחמיים נפוצים
מאיפה באים ילדים? כל הורה מתישהוא מקבל את השאלה הזו. יש הרבה דרכים להסביר לילדה את תהליך ההיווצרות המסובך של חיים חדשים, אבל התשובה שלנו קצרה ומדויקת—ילדים באים מהרחם.
אין איבר אחר בגוף האדם שגמיש ומשתנה כמו הרחם! במהלך ההריון היא מסוגלת להתרחב מגודל של שזיף גדול לגודל של אבטיח, ואז לחזור למצבה המקורי אחרי הלידה.
הרחם היא חלק ממערכת הרבייה הנשית—מיוחדת לנשים בלבד. זהו איבר חלול הממוקם באגן בצורת אגס הפוך.
מבנה ומיקום
הרחם היא איבר עבה, גמיש ושרירי במיוחד. כאן מתפתח העובר כשהביצית של האישה מופרית על ידי הזרע של הגבר ונשתלת בדופן הרחם.
הרחם ממוקמת בין שלפוחית השתן (מלפנים) למעי הגס הסיגמואידי (מאחור).
גוף הרחם (corpus uteri) כולל:
- הפונדוס—נמצא מעל הנקודה בה החצוצרות מתחברות לרחם
- החלל הרחם—האזור החלול בו מתפתח העובר
- האיסטמוס—היצרות בבסיס הרחם
דופן הרחם מורכב משלוש שכבות:
- הפרימטריום—השכבה החיצונית של הרחם, עוטפת את גוף הרחם וחלק מהצוואר (עובי 2 מ"מ)
- המיומטריום—השכבה האמצעית, בנויה מסיבים שריריים חלקים בסידור אורכי, מעגלי וספירלי, ורקמת חיבור (15 מ"מ)
- האנדומטריום—הרירית הפנימית של הרחם, עשויה מרקמת רירית (6 עד 16 מ"מ, תלוי בשלב המחזור החודשי)
גם לצוואר הרחם יש כמה חלקים מוגדרים:
- האנדוצרוויקס או תעלת צוואר הרחם—המעבר שמקשר בין הרחם והנרתיק
- הפתח הפנימי (internal os)—המעבר במרכז הצוואר שמוביל לרחם
- האקטוצרוויקס—המעבר בין הרחם לנרתיק
- הפתח החיצוני (external os) או תעלה צווארית—החלל במרכז האקטוצרוויקס
אם לא הושתלה ביצית מופרית בדופן הרחם, כל חודש הרירית נשברת ומופרשת מהגוף כהפרשות ווסת, ושכבה חדשה מתחילה להיווצר.
לרחם יש שלוש פונקציות עיקריות לתמיכה בהתפתחות העובר:
- היא מגינה על העובר מנזקים פיזיים
- היא מספקת תמיכה תזונתית להתפתחות תקינה של העובר
- היא מנהלת סילוק פסולת כדי לשמור על הסביבה סביב העובר נקייה
הרחם בהריון
הרחם גדלה בצורה משמעותית במהלך ההריון. בשליש הראשון היא מגיעה לגודל של אשכולית ומתאימה בתוך האגן.
בשליש השני הרחם גדלה לגודל של פפאיה וכבר לא מתאימה באגן—החלק העליון מגיע לאמצע הדרך בין הטבור לשדיים.
כשהרחם גדלה, היא דוחקת איברים פנימיים אחרים ויוצרת עומס על השרירים והרצועות באזור. זה עלול לגרום לאי נוחות וכאבים קלים, אך זה לגמרי נורמלי.
הרחם ההולכת וגדלה לוחצת גם על כלי דם, מה שעלול לגרום לנפיחות ברגליים, לוחצת על שלפוחית השתן וגורמת תדירות מתן שתן גבוהה, ומכבידה על מערכת הנשימה והלב כך שהנשימה והתנועה נהיות מאומצות יותר.
אם האישה בהריון עם תאומים או יותר, הרחם תתרחב ותגדל מהר יותר.
בשליש השלישי הרחם מגיעה לגודל של אבטיח. במועד הלידה הרחם נמתחת מהמותן ועד לכלוב הצלעות. תוך כדי הערכות הגוף ללידה, התינוק שוקע באגן וצוואר הרחם מתחיל להתרחב כך ששרירי הרחם יוכלו לדחוף אותו החוצה לעולם.
לאחר הלידה, הרחם תחזור בהדרגה לגודל, צורה ומיקום שהיו לה לפני ההיריון. התהליך הזה נקרא התכווצות לאחור (involution) ולוקח בדרך כלל כ-6 שבועות.
בעיות רחמיות נפוצות
ישנם מצבים רפואיים מגוונים שיכולים להשפיע על הרחם, כמו פוליפים, אנדומטריוזיס, שרירנים או סרטן. חלקם גורמים לכאבים ואי נוחות הנקלטים לרוב באגן ובבטן התחתונה. כאב עז יותר מקרין למרכז הבטן או לגב התחתון. תסמינים נוספים הקשורים לבעיות רחם נפוצות כוללים ווסת לא סדירה וקושי להיכנס להריון. אם את חווה אחד מהתסמינים, חשוב לפנות לבדיקת רופאה, שכן לעיתים מדובר בבעיה חמורה יותר ולעיתים היא חולפת מעצמה.
רחם לא ממוקמת קדמית—או רחם מוטה לאחור/נטוייה/מתכופפת לאחור—היא רחם שמתעקמת אחורה ולא קדימה מהצוואר. לכ-1 מכל 4 נשים יש רחם מוטה.
בעבר חשבו שרחם נטוייה מקשה על פוריות, אך כיום ידוע שמיקום הרחם אינו מפריע לזרע לפגוש את הביצית.
לעיתים, רקמה צלקתית הנוצרת כתוצאה מאנדומטריוזיס, זיהום או ניתוחים קודמים עלולה להטות את הרחם בצורה חדה יותר. זה עלול להקשות במעט על הזרע לפגוש את הביצית, אך ההריון עדיין אפשרי. במקרים כאלה, כדאי להיוועץ עם מומחית לפוריות.
שרירנים
שרירן הוא גידול שפיר או התעבות מקומית של שריר הרחם (מיומטריום). הם נוטים לגרום לדימום וסתי רב.
יש שלושה סוגים עיקריים של שרירנים:
- שרירנים תת-סירתיים (Subserosal) מתפתחים על פני השטח החיצוני של הרחם. אם הם גדלים וגורמים לאי נוחות—אפשר להסירם בניתוח.
- שרירנים תוך-דופניים (Intramural) גדלים בתוך שכבת השריר של הרחם ונראים באולטרסאונד. לרוב גורמים להגדלת נפח הדימום הווסתי. רובם מתכווצים לאחר גיל המעבר.
- שרירנים תת-ריריים (Submucosal) מתפתחים מתחת לרירית הרחם (אנדומטריום) וגודלם לרוב 1-1.5 ס"מ בלבד. למרות גודלם הקטן, הם עלולים לגרום לדימום כבד ולדימום בין ווסתי, כיוון שהרקמה שמתחת לרירית דמית מאוד. מטפלים בהם בתרופות ולעיתים בניתוח.
פוליפים
פוליפים הם לרוב גידולים קטנים ושפירים, אך גורמים לעתים לדימום בין ווסתי, דימום לא תקין, או דימום לאחר חדלון ווסת. ייתכן שיהיה פוליפ אחד או כמה. פוליפים שכיחים מאוד אצל נשים סביב גיל המעבר כאשר הרירית כבר לא מתחדשת כל חודש. בדרך כלל הם נשארים בתוך הרחם, אך לפעמים גולשים דרך הצוואר אל הנרתיק. פוליפים קטנים וללא תסמינים, לרוב חולפים לבד.
אם הפוליפים גדלים וגורמים לבעיות, תרופות יוכלו להקל זמנית אך הטיפול היעיל הוא הסרה בניתוח.
היפרפלזיה של רירית הרחם היא התעבות לא תקינה של הרירית. לעיתים נובעת מחוסר איזון הורמונלי, ולעיתים מהווה מצב טרום-סרטני.
תסמיני היפרפלזיה של רירית הרחם כוללים דימום לא תקין בין ווסתי או דימום ווסתי כבד מהרגיל. עודף משקל והשמנת יתר מגבירים את הסיכון להיפרפלזיה ולהפיכתה לסרטן. רקמת השומן מייצרת עודף אסטרוגן יחסית לפרוגסטרון, ויוצרת עודף ייצור של רירית הרחם. נשים עם משקל עודף כדאי שתילחנה לבדיקות אולטרסאונד וגינאליות קבועות.
אנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית כרונית שמתבטאת בצמיחת רירית הרחם מחוץ לרחם. אדנומיוזיס היא הופעת אנדומטריוזיס בשריר הרחם עצמו. התופעות כוללות כאבי מחזור חזקים, גדולים וכואבים שמחריפים מחודש לחודש. אנדומטריוזיס מופיעה אצל כ-1 מכל 10 נשים בגיל הפוריות ועשויה להתחיל כבר בגיל ההתבגרות.
מה עושים? לרוב רופאות ממליצות על גלולות למניעת הריון הקוטעות את המחזור ומאפשרות לרחם מנוחה—וכך מקלות על הסימפטומים. יש לזכור שכאב ווסתי מתון הוא נורמלי. עם כל שאלה, אל תהססי לפנות לרופאה או לגינקולוגית שלך.
סרטן צוואר הרחם הוא כיום מחלה שניתנת למניעה. החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV), שמצוי ברוב התאים הסרטניים, פותח בשנות ה-90 וזמין לכל. בדיקת משטח פאפ (Papanicolaou) שבה נלקחות תאים מהצוואר, מזהה שינויים סביב ההידבקות בוירוס. שינויים אלה נקראים דיספלזיה ואינם גורמים לכאב או תסמינים. משטח פאפ קבוע—פעם בשלוש שנים—הדרך היעילה לאיתור מוקדם.
חשוב לדעת שדיספלזיה אינה נהפכת לסרטן ביום אחד—it לוקח שנים. הקפידי להיבדק אצל רופאת נשים כדי לאתר ולמנוע שינויים לא רצויים.
ניתן לעקוב אחרי המחזור באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
