היחסים שלך עם הגוף שלך והפרעת גוף דיסמורפית
לכולנו יש ימים שבהם אנחנו לא מרגישות לגמרי בבית בגוף שלנו. אמות המידה של היופי בחברה, הלחצים מהמדיה והפרסומות מתעשיות הכושר והיופי – כל אלה עלולים לפגוע בביטחון העצמי שלנו לעיתים. הביטוי הקיצוני ביותר של תפיסת גוף שלילית נקרא הפרעת גוף דיסמורפית (BDD). לא משנה איך אנחנו מרגישות לגבי גופנו — אפשר לשפר את היחסים עמו. אפשר להחלים מהפרעה זו.
הפרעת גוף דיסמורפית, שהייתה נקראת בעבר דיסמורפיה, היא הפרעת נפשית כרונית שמאובחנת על ידי אשת מקצוע מוסמכת. נשים הסובלות מהפרעה זו עוסקות באובססיביות ב״פגמים״ במראה החיצוני שלהן – תכונות שבדרך כלל אינן ניכרות או הן שוליות לחלוטין בעיני אחרים.
האם זה מוכר לך? האם את דואגת כל הזמן למראה שלך? כל אחת מתמודדת עם זה מסוימת. אבל חלק מאיתנו – לפי הערכות, אחת מכל 50 – מקדישות חלק גדול ולא פרופורציונלי מהזמן לדאגה למראן.
אם בכל פעם שאת רואה את עצמך במראה או בתמונה את ישר מחפשת את החלק בגוף שאת לא סובלת – צורת האף, סנטר כפול, שיער ראש או גוף, צורת החזה, או כל דבר אחר, אולי מדובר בסימן להפרעת גוף דיסמורפית. BDD קיימת אצל נשים וגברים כאחד בשיעור דומה, לרוב בגיל ההתבגרות ובקרב צעירות, אך ייתכן שגם בקבוצות גיל אחרות יש תת-אבחון והן סובלות בשקט.
נשים עם BDD מבלות שעות בהירהורים ודאגה למראן ובניסיון לשפר אותו. הן משוות את גופן לתמונות ברשתות החברתיות, מחפשות אישור מאחרות, ולעיתים משקיעות סכומים גדולים בטיפולי יופי או בניתוחים פלסטיים בתקווה שיעבירו את הבעיה. חלקן בודקות את עצמן שוב ושוב במראה, אחרות נמנעות מלהביט בעצמן או מלהצטלם. הן נהיות נשלטות על ידי התנהגויות כפייתיות ואובססיביות הקשורות למראה (כמו טיפוח מוגזם, הסתרה של איבר מסוים) וסובלות ממחשבות חודרניות וחזקות בנוגע למראה ולתחושת כיצד האחרות רואות אותן. זו אינה סתם חוסר ביטחון נפוץ אלא אובססיה שלילית שגורמת לסבל, פוגעת ברווחה ומונעת ניהול חיים בריאים.
מי שסובלת מ-BDD עשויה להימנע מהגעה לאירועים חברתיים מחשש ללעג על המראה; פגם קטן נתפס כ״פגם קשה״ ומספיק כדי לחשוב שכולה ״מכוערת״ ו״לא ראויה״. מאפיין מרכזי הוא פחד מתמיד מביקורת חיצונית יחד עם צורך בחיזוקים חיצוניים.
מאיפה זה בא?
כמו ברבות מההפרעות הנפשיות, הפרעת גוף דיסמורפית יכולה לצוץ מסיבות רבות: בדרך כלל מדובר בשילוב של גורמים סביבתיים (למשל, עבר של בריונות), פסיכולוגיים (דימוי עצמי שלילי, ערך עצמי נמוך), וביולוגיים (כמו נטייה גנטית).
היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעה טורדנית-כפייתית, דיכאון, חרדה והפרעות נפש נוספות, לצד תכונות כמו פרפקציוניזם, תורמות להופעת BDD. בריונות ולחץ חברתי להיות בעלת מראה ״נכון״ מהווים לעיתים זרזים נוספים.
אם האובססיה קשורה למשקל הגוף, יש גם סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה — שכן גם הן נוטות להישען על חרדה, דימוי עצמי נמוך, פרפקציוניזם. אולם ב-BDD לרוב קיים איבר מסוים שהלוקה מתקשה לקבל במיוחד.
איך מטפלים ב-BDD?
הבשורה הטובה היא ש-BDD ניתנת לטיפול מוצלח אצל בעלת מקצוע בתחום בריאות הנפש. יחד עם זאת, מרבית הסובלות נמנעות מלפנות לעזרה – לעיתים כי אינן מזהות את דפוסי ההתנהגות האובססיביים, ולעיתים מתוך חשש מגיחוך לנוכח ״בעיה קטנה״ כביכול.
חשוב לזכור שהפרעות כמו BDD מופיעות פעמים רבות לצד חרדה, דיכאון, OCD או פוסט-טראומה. מטפלת מוסמכת תוכל לעזור להתמודד עם הנושאים השורשיים ולצעוד לעבר בריאות שלמה.
BDD היא מצב כרוני, כלומר, נדרשים זמן, שילוב של טיפולים ושינויים באורח החיים, ואולי אפילו מספר מטפלות עד שמוצאים את המתאימה. אל תתייאשי אם זה לא חולף מייד. היי סבלנית אל עצמך ופעלי לשיפור באופן פעיל.
אחת השיטות הנפוצות לטיפול היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). מטפלות מוסמכות יזהו יחד איתך דפוסי חשיבה שליליים והתנהגות לא רציונלית, ויעבדו איתך על בניית הרגלים מיטיבים ומעשיים לשינוי מחשבות, ביומיום. CBT לא תמיד נוגע בפצעי עבר, אך מעניק לך כלים מעשיים שיעזרו לך להתמודד ולהתגבר על המגבלות שההפרעה מטילה.
במקרים חמורים, תרופות יכולות לעזור. דיכאון וחרדה מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון, ו-SSRIs (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין) יעילים להפחתת התנהגויות כפייתיות ומחשבות טורדניות. SSRIs מאפשרות לסרוטונין להישאר זמן רב יותר במח, מאחר שמצבים כמו דיכאון ו-BDD קשורים לרמות נמוכות של סרוטונין. תרופות אלה נחשבות בטוחות ויעילות מאוד להקלה על סימפטומים.
נוסף, דיבור עם אחרות שמתמודדות עם חוויות דומות עוזר מאוד. קבוצות תמיכה להפרעת גוף דיסמורפית קיימות בארץ ובאונליין. הן מסייעות להסיר סטיגמה, להבין טוב יותר את ההתנהגויות ולזכות בתמיכה ועידוד.
BDD נפוצה במיוחד בקרב מתבגרות וצעירות. זו הפרעה רצינית שיכולה לגרום לתוצאות קשות. התערבות מוקדמת עשויה למנוע החמרה של התסמינים. אם את מזהה סימנים של BDD אצל צעירות (או בכלל, אצל כל אחת) בסביבתך — אל תתעלמי מזה. היי רגישה והציעי תמיכה חברותית, אך הכיני עצמך למצב שבו תדחה הצעתך. אם את רואה שמישהי באמת מתקשה, שמעי והכירי בקושי שלה אפילו אם קשה לך להבין. תוכלי להציע עזרה בהפנייה לטיפול או לקבוצת תמיכה, או בליווי בהרגלי דאגה עצמית. הפגיני הערכה להישגים קטנים וזיהוי טריגרים להתנהגות כפייתית. ״תחזיקי מרחב״ עבורה והציעי עזרה מעשית.
היזהרי בלשונך ואל תעירי על איברים מסוימים. גם אם נראה לך שתצחיקי מישהי על מה שמטריד אותה, לרוב זו טעות. אמירות כמו ״נו, די לדאוג מהשומה המוזרה/בטן השמנה/אף העקום הזה״ מהוות בקשה לאישה שלא מסוגלת להתמודד עם החרדה בנוגע לנושא, לדכא את רגשותיה ולהעמיד פנים שאין בעיה — ואף שמות את הקושי שלה במרכז, מה שמפחיד אותה מאוד. לחץ חברתי הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להפרעות נפש סביב דימוי גוף — אל תוסיפי לנטל הזה.
ניתוחים פלסטיים
מי שמרכזת דאגה באיבר מסוים, חולמת לעיתים על ניתוח פלאסטי. ניתוחים מודרניים התפתחו מאוד ואפשר לטפל כיום בדברים שבעבר לא הייתה אפשרות, לעיתים ללא שום סימן חיצוני. מנתחת פלסטית יכולה לשנות צורת סנטר, חזה, ישבן, להסיר סימנים ממחלה או מניתוחים קודמים ועוד.
אך אצל מי שיש לה BDD, הבעיה העיקרית אינה האיבר ה״לא יפה״ — אלא האובססיה השלילית, ערך עצמי נמוך, מחשבות פולשניות ועומס נפשי שמבזבז את חייה. אנשי ונשות מקצוע מסכימים בדרך כלל שניתוחים אינם פותרים בעיות נפשיות, ולהפך: הם אף עלולים להחמיר את המצב. שינוי הגוף לא ירפא אוטומטית דימוי עצמי פגוע ולא יעצור את ההתנהגות הכפייתית. מי שסובלת מ-BDD תמשיך בדרך כלל לחפש ״פגמים״ נוספים לתקן.
לא אובחנתי, אבל לגמרי מתחברת! מה עכשיו?
אם לא אובחנת עם BDD אבל את מרגישה לא בנוח עם גופך, הנה כמה צעדים שאפשר לנסות כדי להתחיל לרפא את הקשר עם הגוף שלך:
- מצאי מבחן עצמי מקוון לחרדה והתחילי להתמודד עם התסמינים.
- שימי לב לשינה מספקת, אכילה בריאה, הליכות סדירות — כל הדברים הטובים!
- השקיעי בשתייה מספקת.
- בדקי שהארון שלך, כולל החזיה – במידה שלך. גם אם המספר לא ״מחמיא״, בגדים נוחים ומדויקים יעשו פלאים.
- הגבילי מאוד את הזמן ברשתות חברתיות ובאתרים שפוגעים בדימוי שלך.
- חפשי תוכן חיובי לגוף ותוכן נייטרלי — אתרים שמחבקות גם סימני מתיחה, בטן רכה, צלקות וכל מה שסתם ״אנושי״.
- שימי לב למתי את מזהה ״פגמים״ בגופך או בגוף אחרות. נסי להבין מה המקור לרגש ולשיפוטיות.
- נסי לשבח את הגוף שלך על מה שהוא עושה עבורך מדי יום, לשבוע אחד. פתחי יומן שבו את כותבת מחשבותייך.
- מצאי תרגול נשימה או מדיטציה קצר שתוכלי להכניס לשגרה למשך כמה שבועות. הרהרי בחוויותייך — אולי זה יהפוך להרגל קבוע.
השורשים המכוערים של אידיאלי היופי
בשנים האחרונות חל שינוי תפיסתי בחלקים רבים מהעולם — אנחנו הופכות סובלניות אחת לשנייה. כל אחת מאיתנו יכולה לעשות שינוי דרך קבלה עצמית וקבלת אחרות. כך אנו בונות עולם טוב יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים.
פחד מהשונה, שנאה למה שנראה זר — מבנה גוף או צבע עור שמנוגדים לנורמה, מוגבלות או יכולות שונות — אין להם מקום בקרב נשים נעימות בנות המאה ה-21. אפשר ללמוד להגן על עצמנו מפני אמות מידה שרירותיות שמטרתן למכור לנו מוצרים ורעיונות.
טפחי חמלה כלפי עצמך, היי טובה לאחרות — וכך תמצאי סביבך נשים כמוך. חגגי את מי שאת — היופי והחסרונות, הצל והאור — אין עוד אף אחת כמוך, והעולם זקוק לתרומתך! אל תפחדי לבקש עזרה; לכולנו יש רגעים קשים. אנחנו מאמינות בך!
תוכלי לעקוב אחרי המחזור שלך ב-WomanLog. הורידי עכשיו:
