לחיות עם בריחת שתן
בריחת שתן משפיעה על 200 מיליון אנשים ברחבי העולם. נשים המפתחות בריחת שתן חוות דליפת שתן, חוסר שליטה בשלפוחית השתן ודחף תכוף להטיל שתן. התופעה נפוצה בעיקר בקרב נשים מבוגרות, הריוניות או אחרי לידה. למרות שרבות בוחרות לחיות עם חוסר הנוחות, ניתן להפוך את המצב באמצעות שיפור אורח החיים והכנסת תרגילים קבועים לחיזוק שרירי רצפת האגן.
בריחת שתן גורמת לאי נוחות רבה לנשים רבות. כיוון שמדובר בתופעה בעלת סטיגמה חברתית, נשים מסוימות מעדיפות להמשיך לחיות עם המצב מבלי לקבל טיפול מתאים. אבל בעזרת תזונה נכונה, שינויים באורח החיים ושגרת פעילות גופנית, ניתן להעלים את מרבית התסמינים ולשפר את איכות החיים.
מהי בריחת שתן?
בריחת שתן גורמת לחוסר שליטה על שלפוחית השתן ולדליפת שתן. בריחת שתן איננה מחלה אלא מצב שמתפתח כתוצאה מאירועים במערכת הרבייה, שינויים באורח החיים וקשיים בריאותיים. התופעה נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, בעיקר בשל הריון, לידה ושינויים הורמונליים בגיל המעבר.
אם את סובלת מבריחת שתן, ייתכן שתחושי דחף פתאומי להטיל שתן או דליפה בעת צחוק, עיטוש או שיעול. דליפות קורות כאשר שרירי שלפוחית השתן מתכווצים, והשריר הסוגר (הספינקטר) אינו מספיק חזק לסגור את השופכה.
לפי האיגוד הלאומי לבריחת שתן, 25 מיליון נשים וגברים בוגרים בארה"ב סובלים מהבעיה, שרובן (75–80%) הן נשים. אמנם הגיל הוא גורם משמעותי (40% מהנשים בגילאי 60–79 ו-50% מהנשים מגיל 80 ומעלה), אך נשים רבות חוות דליפות שתן בכל גיל.
כיצד מתפתחת בריחת שתן?
באופן כללי, נשים רגישות יותר להתפתחות בעיות שתן בשל הורמונים נשיים ואירועים רבייתיים כמו הריון, לידה וגיל המעבר. שינויים הורמונליים, סוגי ספורט מסוימים והרגלי חיים עלולים לשנות את מצב שרירי רצפת האגן, השופכה ושלפוחית השתן — מה שמקשה על השליטה בשחרור השתן.
בריחת שתן מתחלקת לשני סוגים עיקריים:
- בריחת שתן במאמץ. זה קורה כאשר נוצר לחץ על שרירי רצפת האגן או שלפוחית השתן. הסיכון לדליפות במאמץ עולה בהריון, לאחר לידה או בעקבות פעילות גופנית מאומצת, השמנת יתר או שיעול כרוני. דליפות שתן במאמץ שכיחות יותר בקרב נשים צעירות, במיוחד הריוניות ואחרי לידה.
- בריחת שתן בדחף. מצב זה גורם לתחושת דחיפות חזקה להטיל שתן שעלולה להביא לדליפות בלתי נשלטות. התכווצויות בשלפוחית עשויות להיגרם מדלקת או ממחלה נוירולוגית.
שיטות טיפול
חשוב לזכור שבריחת שתן אינה שלב טבעי בלהיות אישה, ולא משהו שחייבות לקבל כתוצאה מהזדקנות. ישנם מגוון פתרונות שעשויים להפוך את התסמינים ולחזק את רצפת האגן שלך.
לאמן את שלפוחית השתן
כדאי לקבוע לוח זמנים להתרוקנות מהשתן כדי לאמן את השלפוחית. עם הזמן, הגוף יתרגל להתרוקן בשעות קבועות. ההמלצה היא לגשת לשירותים כל שעתיים במהלך היום, גם אם אין דחף חזק. המטרה בהדרגה היא להאריך מעט את המרווח בין ביקורים כדי לחזק בעדינות את השליטה בשלפוחית. עם הזמן תרגישי פחות לחץ להטיל שתן ופחות חשש מדליפות בין ביקורים.
ניתן גם לאמן את השלפוחית בשליטה על הדחף להתרוקן. לעיתים הדחף הוא פסיכולוגי בלבד — טכניקות מיינדפולנס יכולות לסייע לעכב ביקור בשירותים. למשל, יש נשים שמרגישות צורך להיכנס לשירותים לפני שינה או לפני יציאה מהבית, גם אם שלפוחית השתן לא מלאה. לעיתים מדובר בהרגל שנרכש בילדות. עיסוק במחשבות אחרות עשוי להפחית את הדחף.
תרגילי רצפת האגן
תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן יכולים להפוך את בריחת השתן ולשפר גם את התפקוד המיני. פרטים בהמשך.
תרופות
ישנן תרופות שעשויות לסייע בשליטה על שחרור השתן:
- אסטרוגן טופיקלי משמש לעידוד התחדשות הרקמות בנרתיק ובדרכי השתן, מה שמביא להקלה זמנית — במיוחד בנשים בגיל המעבר.
- אנטיכולינרגיים חוסמים את פעילותו של הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין שמאותת למוח שהגיע הזמן להתרוקן – בעיקר לטיפול בשלפוחית רגיזה.
- אימיפרמין היא תרופה נוגדת דיכאון שגורמת גם להרפיית שלפוחית השתן ולכיווץ של שרירים בכניסה לשופכה, מה שמסייע להפחתת דליפות. התרופה מרדימה ולכן לרוב ניתנת בערב עבור הסובלות מבריחת שתן מעורבת (מאמץ ודחף).
- בוטולינום טוקסין A (בוטוקס) ניתן בהזרקה ישירה לשריר שלפוחית השתן במטרה לטפל בתסמיני שלפוחית רגיזה — לרוב רק כאשר תרופות אחרות אינן עוזרות.
עזרים רפואיים
לעתים פתרון מכני יסייע:
- פלאג שופכה — התקן קטן לשימוש חד פעמי, המזכיר טמפון, שמוזרק לשופכה לפני פעילות מאומצת (כמו טניס) כדי למנוע דליפות. יש להוציאו לפני מתן שתן.
- פסרי — טבעת קשיחה המיועדת לנשים עם צניחת רחם, נשאת בנרתיק ומונעת לחץ של השלפוחית על השופכה.
- גירוי חשמלי של עצבים – נשלחו זרמים חשמליים עדינים לעצבים או ישירות לשלפוחית כדי לשפר שליטה, אך לרוב התוצאות דומות לאלו של פעילות גופנית לא פולשנית.
ניתוחים
אם כל שאר האפשרויות לא הצליחו, אפשרות נוספת היא ניתוח. אחד ההליכים הוא הכנסת רשת קטנה תחת צוואר השלפוחית כדי להקטין את הלחץ על השופכה ולמנוע דליפות. אפשר גם להרים את צוואר השלפוחית בניתוח נוסף או להשתיל סוגר מלאכותי ששולט על זרימת השתן מהשלפוחית לשופכה.
נשים רבות מצליחות להתגבר על בריחת שתן ללא ניתוח או תרופות, בעזרת חיזוק שרירי רצפת האגן ושינוי אורח החיים. הדרך הפשוטה והמוכחת ביותר לשיפור בריאות האגן היא התאמות קטנות באורח החיים וקצת תרגול.
כיצד לחזק את שרירי רצפת האגן?
לפני שמתחילים באימון לרצפת האגן, כדאי לבחון אילו פעילויות גופניות את כבר עושה. הענפים שמפעילים לחץ רב על האגן הם הרמת משקולות כבדות, קפיצה בטרמפולינה, ריצה, תרגילי בטן וזומבה. פעילות כזו עלולה דווקא להחליש את השרירים לאורך זמן. תוכלי לבחור פעילות בלי לחץ מיותר — חפשי שגרה שלא מעמיסה יתר על האגן.
מחקרים מראים שאימון שרירי רצפת האגן עוזר למנוע בריחת שתן, צניחת רחם ודליפות. הוא גם עשוי לשפר את חוויית ההריון, להקל על הלידה ולהגביר את שביעות הרצון המינית.
תרגילי רצפת האגן נקראים גם "תרגילי קיגל". ניתן לבצע אותם בכל מקום, ללא הכנה. צעד ראשון — לזהות את השרירים הנכונים: שרירי רצפת האגן הם אלה שאת משתמשת בהם כדי לעצור גז או להפסיק השתנה באמצע. אלה השרירים שמקיפים את השופכה והפי הטבעת.
אפשר לבצע את התרגול בתנוחה שנוחה לך, אך הכי קל להתחיל בשכיבה. כווצי את השרירים, החזיקי למשך שלוש שניות, והרפי לשלוש שניות. חלק מהנשים מדמיינות ישיבה על גולה ואז כיווץ השריר כאילו הן מרימות את הגולה למעלה ולפנים. נסי להפעיל רק את שרירי רצפת האגן – תוך השארת שרירי הבטן, הישבן והירכיים רפויים. אל תשכחי לנשום. בצעי לפחות עשר חזרות ביום. לרוב רואים תוצאות לאחר 4–6 שבועות של תרגול קבוע.
בנוסף קיימים מכשירים ייעודיים לאימון קיגל — ממשקולות ועד אלקטרודות להכנסה לנרתיק. במידה ויש לך שאלות, פני לרופאה או גינקולוגית להתאמת הפתרון האידיאלי עבורך.
שינויים באורח החיים שיכולים לעזור
תזונה בריאה
תפריט מאוזן הוא קריטי בחיזוק רצפת האגן ובהפחתת תסמיני בריחת שתן. מאכלים עשירים בויטמין D מחזקים את הרקמות ומערכת החיסון. מזונות כמו דגים שמנים, אבוקדו, צדפות וחלמון ביצה יתרמו לחיזוק האגן ולשיפור התפקוד המיני. נשים הסובלות מהשמנת יתר עלולות לסבול יותר מבריחת שתן עקב העומס על אזור האגן, השלפוחית והשופכה, ולכן ירידה במשקל משפרת מאוד את המצב.
תפריט התומך בהתמודדות עם בריחת שתן כולל הפחתה בתבלינים חריפים וחומצות, מכיוון שאלה מגרים את השלפוחית. כדאי להמעיט במשקאות משתנים כמו קפה, תה חזק ואלכוהול, משום שהם מגבירים את הדחף להשתנה. חשוב לשמור על מאזן נוזלים – מומלץ לשתות עד 1.5 ליטר ביום, אך להעלות את הכמות בעת מאמץ גופני.
להיגמל מעישון
לעישון השפעות שליליות רבות על הבריאות, כולל החמרת בריחת שתן. רעלנים בסיגריות פוגעים בזרימת הדם והחמצן לשרירים, ועלולים להחליש את רצפת האגן. עישון כרוני מלווה גם בשיעול שמגביר את הלחץ על האגן ושלפוחית השתן.
התמודדות עם עצירות
מאמץ ביציאות מפעיל לחץ מיותר על האגן ומחמיר דליפות. ברוב המקרים עצירות היא מצב זמני שניתן למנוע בעזרת אכילת ירקות, פירות, קטניות וזרעים העשירים בסיבים תזונתיים.
בריחת שתן היא תופעה רווחת בקרב נשים בכל גיל, אך רבות סובלות בשתיקה. אם את חווה דליפות שתן, חוסר שליטה בשלפוחית או דחף תכוף מידי לשירותים, פני לרופאה. אין סיבה להשלים עם המצב – ואת יכולה להפוך אותו באמצעות תשומת לב לגופך, שהוא המקדש שלך.
את יכולה לעקוב אחר המחזור שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
