סרטן השד: אבחון, טיפול ומניעה
סרטן השד הוא סרטן שנוצר ברקמות השד. סוג זה של סרטן נפוץ בעיקר בנשים אך פוגע גם בגברים. הסיכוי לשרוד עולה בצורה משמעותית אם הסרטן מתגלה מוקדם.
עם התקדמות הרפואה, לחולות סרטן השד יש סיכוי גבוה יותר לשרוד. גורמים כמו מודעות רחבה, בדיקות סקר קבועות והבנה כללית טובה יותר של הסרטן שיחקו כולם תפקיד בטיפול במחלה כיום.
כיצד מתפתח סרטן השד?
סרטן השד מוגדר כהתרבות תאים חריגה ברקמות השד המתפתחות לגידול. גידולים אלה מתפתחים בדרך כלל בצינוריות החלב ויכולים להתפשט לחלקים נוספים בשד אם לא יטופלו בזמן.
מי עלולה לחלות בסרטן השד?
סרטן השד עלול להשפיע על כל אדם ללא קשר למין, אך הוא שכיח פי 100 בנשים לעומת בגברים. התפתחות רקמת השד אצל נשים אורכת לרוב שלוש-ארבע שנים ומושלמת סביב גיל 14. בזמן ההתפתחות, תאי השד מגיבים לאסטרוגן ולהורמונים נוספים, כולל חומרים משבשי הורמונים מהסביבה, ולכן הם פגיעים יותר לגדילה תאית לא תקינה. אצל גברים השד לא מתפתח ליכולת הנקה ולכן התאים נותרים רדומים ופחות פגיעים לסוג זה של סרטן.
כיצד לידה משפיעה על הסיכון של אישה לסרטן השד? התשובה מורכבת ועדיין לא מובנת במלואה. ההשפעה המיידית היא העלאת הסיכון במעט. העלאה זו נמשכת כעשר שנים והאפקט מתהפך אחרי כן—כעשור לאחר הלידה הסיכון למחלה נמוך מהממוצע של נשים שמעולם לא ילדו.
למרות שעצם היותך אישה מעלה את הסיכון, רק כ-12% מהנשים אכן מפתחות את המחלה. את גורמי הסיכון ניתן לחלק לשתי קטגוריות—גורמים ניתנים לשינוי (דברים שניתן לשלוט בהם) וגורמים קבועים (דברים שלא ניתן לשנות).
הגורמים הניתנים לשינוי כוללים השמנת יתר, צריכה גבוהה של אלכוהול, עישון, דפוסי תזונה מסוימים, חוסר פעילות גופנית ושימוש באמצעי מניעה הורמונליים, במיוחד כאלה עם אסטרוגן סינתטי. עם זאת, הקשר בין גורמים אלה לסרטן השד אינו חד משמעי.
מידע נוסף ניתן למצוא במאמרים שלנו על אמצעי מניעה הורמונליים ו-אמצעי מניעה לא הורמונליים.
הגורמים הקבועים כוללים:
- גיל—נשים מעל גיל 50 נמצאות בסיכון גבוה יותר, אך לידה בגיל צעיר עשויה להקטין את הסיכון בטווח הארוך.
- תורשה—היסטוריה משפחתית של סרטן השד מעלה את הסיכון, במיוחד אם מדובר בקרובה מדרגה ראשונה.
- חשיפה לקרינה מייננת—קרינה היא גורם מוכר לעליית הסיכון לסוגי סרטן שונים.
- רקמת שד צפופה—נשים שצפיפות רקמת השד שלהן גבוהה הן בסיכון גבוה יותר לעומת נשים שבשדיהן שיעור השומן גבוה יותר.
- חוסר איזון הורמונלי—נשים עם עודף אסטרוגן נמצאות בסיכון מוגבר, כי המחלה מקושרת ישירות לייצור יתר של ההורמון.
למידע נוסף על הורמונים נשיים, קראו כאן.
סוגי סרטן השד
סרטן השד מחולק לסוגים, שלבים ודרגות. שלב מתאר את התפשטות המחלה. דרגה מתייחסת למצב התאים בגדול—האם הם נראים כמו תאים בריאים או לא.
סוגי הסרטן יכולים להיות חודרניים או לא חודרניים—כלומר, האם ההתפשטות נשארת ברקמה המקורית או יוצאת ממנה. נהוג לחלק את סרטן השד לסוגים הבאים:
- סרטן שד חודרני מסוג צינוריות—מתפתח בצינוריות החלב ומתפשט לרקמות סמוכות.
- סרטן שד חודרני מסוג אונות—מתפתח באונות שמייצרות חלב ומתפשט לרקמות סמוכות.
- קרצינומה תוך צינורית (DCIS)—סרטן לא חודרני המתפתח בצינוריות.
- קרצינומה תוך אונית (LCIS)—סרטן לא חודרני המתפתח באונות.
בדיקה עצמית ותסמינים של סרטן השד
בדיקה עצמית של השד היא אמצעי מניעה שיכול להיעשות בבית. הקדשה לזיהוי שינויים בשד שלך עשויה לעזור בזיהוי מוקדם של פתולוגיה שיש להיבדק על ידי רופאה.
בעת ביצוע בדיקה עצמית, חשוב לבחור זמן נכון. המחזור החודשי עלול להשפיע על רגישות השדיים וגודלם. עדיף לבדוק כשבוע לאחר קבלת הווסת, כשהשדיים פחות רגישים.
התחילי את הבדיקה בהתבוננות—האם יש שינוי בגודל או בצורה? בדקי את המראה של הפטמות. אחד הסימנים לסרטן השד הוא שקיעת הפטמה או שינוי צבעה. הפרשה חריגה (שקופה או דמית) חייבת להיבדק. סימנים נוספים כוללים נפיחות, פריחה, אדמומיות ושינוי במלאות השד.
בהמשך, מישושי עדין של השדיים—בכריות האצבעות, סביב רקמות השד והפטמות. חפשי גושים או קשרים. האם מופיעה תחושת כאב או אי נוחות? הרימי את הידיים ובדקי את הצדדים ואזור בתי השחי (שם יש בלוטות לימפה). שוב—שימי לב לכאב, גושים או תחושות חריגות.
מה עלול להימצא
אם נתקלת בתסמין חריג, אין צורך להילחץ. לא כל שינוי בשד הוא סרטן, אך תמיד כדאי להתייעץ עם רופאה.
גושים בשד—למרות שזה מפחיד, ב-90% מהמקרים זה לא סרטן. גושים נוצרים פעמים רבות בשל שינויים הורמונליים תקופתיים. גושים לא סרטניים לרוב קטנים (עד 2 ס"מ) ונעים בקלות מצד לצד.
רגישות השדיים—בדרך כלל משויכת לשינויים הורמונליים. שדייך עלולים להיות רגישים או כואבים לפני הווסת, כשאת משתמשת באמצעי מניעה הורמונליים או בהריון ותהליכי פוריות. כאב מסוג זה אמור לחלוף, אך כאב דלקתי יישאר ומתרכז בנקודה מוגדרת.
צורת השד והעור. לרוב הנשים השדיים אינם סימטריים, וזה תקין לחלוטין. גם המחזור החודשי משנה במקצת את מידת המלאות—לקראת סיום המחזור תיתכן תחושה של שד מלא יותר. הריון ולידה משפיעים גם הם. שימי לב אם מופיעות אדמומיות, נפיחות או גירוי בעור שעל השד ומסביבו. שינוי מהיר בגודל השד, במיוחד בצד אחד, דורש בירור.
אבחון וטיפול
אם הסימפטומים מעלים חשד לסרטן, רופאה תפנה אותך להמשך בירור במחלקה אונקולוגית. הבדיקות הראשונות אינן פולשניות—סונר שד (אולטרסונוגרפיה), וממוגרפיה (צילום רנטגן של השד). אם נמצאו ממצאים חריגים, תילקח דגימת רקמה (ביופסיה) לאימות קיומו של סרטן.
הטיפול נקבע לפי סוג הסרטן, שלב ומידת התפשטות—כמה גדול מתפשט. הטיפולים הנפוצים ביותר:
- ניתוח חלקי (למפקטומיה)—כאשר מדובר בסרטן לא חודרני; מוסרת רק האזור הנגוע.
- מסטקטומיה (כריתת שד)—נדרשת כאשר יש התפשטות לרקמות סביב.
- ניתוח בלוטות לימפה—אם הסרטן התפשט לשם.
- הקרנות—לטיפול בתאים הסרטניים; לאחר מסטקטומיה כדי למנוע חזרה.
- כימותרפיה וטיפול הורמונלי—תרופות או הורמונים להשמדת התאים. לעיתים ניתנת כימותרפיה לפני ואחרי ניתוח לצמצום הגידול ולחסוך ברקמה.
לחיות עם סרטן השד
אבחנה של סרטן שד משפיעה רבות גם ברמה הרגשית. ההליך הרפואי כולל התמודדות נפשית ופיזית. חשוב לא להישאר לבד—שיחה עם קרובה, ידידה או אפילו מישהי זרה יכולה לעזור.
הטיפול עצמו עלול להשפיע על תחומי החיים—יחסים, משפחה, כלכלה, מצב נפשי ודימוי עצמי. נשים רבות מתמודדות עם יצירת תחושת זהות חיובית חדשה אחרי מסטקטומיה וכימותרפיה. לתופעות הלוואי השפעה פיזית ומנטלית ולא פשוט להסתגל אליהן. תרופות נגד סרטן עלולות לגרום למחלה, וההתמודדות עם המחלה תגרום לעייפות נפשית ופיזית. תמיכה, עזרה מקצועית ואסטרטגיות התמודדות הן קריטיות למסע ההחלמה.
טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בהתמודדות. הרבה נשים מוצאות תמיכה קבוצתית מועילה—לדבר עם חולות נוספות ולשתף. התחושה שאינך לבד במאבק הינה משמעותית וחיונית לשיקום.
תוכלי לעקוב אחר המחזור החודשי שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
