אנו נוטות להקדיש הרבה תשומת לב לנשים בהריון ולצרכיהן, אך מרגע שנולד התינוק, תשומת הלב עוברת אליו. האם משקיעה את כל אנרגייתה בתינוק החדש וברבות מהמקרים מזניחה את צרכיה שלה. אם טרייה חווה שינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים עוצמתיים בגופה ובחייה, והיא זקוקה לתמיכה מחברותיה ומשפחתה כדי לשוב לאיזון.
הלידה היא מסע יוצא דופן עבור כל אם. זהו תחילתו של פרק חדש בו הכול משתנה. ההריון והלידה מאתגרים פיזית ורגשית, וזו רק ההתחלה. החיים השתנו לתמיד ומתרכזים סביב יצור אנושי חדש 24/7. גם הלידה הכי מתוכננת ומושלמת מביאה עמה אתגרים, ואחד מהם שמרבים להתעלם ממנו הוא דיכאון לאחר לידה.
דיכאון לאחר לידה מתאר מצב רוח דיכאוני שנשים רבות חוות אחרי הלידה. זה נפוץ יותר ממה שאנשים רבים מבינים, ומשפיע על לפחות אחת מתשע אמהות טריות. עם זאת, כיון שנשים רבות חשות אי נוחות לשתף בכך שהן חוות דיכאון ולא שמחה אחרי הלידה, האחוז האמיתי כנראה גבוה יותר.
נפוץ להרגיש "בייבי בלוז" במשך כמה שבועות אחרי הלידה. אחרי הכל, האדם שגידלת ברחמך במשך תשעה חודשים נמצא כעת מחוץ לגופך. גופך עובר שינויים הורמונליים דרמטיים שמשפיעים על מצב הרוח והפיזיולוגיה שלך. אך אם תחושות העצב, הריקנות והחוסר ריכוז ממשיכות מעבר למספר שבועות, ייתכן שאת חווה דיכאון לאחר לידה.
מדובר במצב חמור הדורש התייחסות מקצועית, אחרת הוא עלול לפגוע ביכולת האם לתפקד בשגרה ולסכן את שלומה ושל התינוק. תינוקת זקוקה למנה רבה של טיפול ותשומת לב בשנים ובחודשים הקרובים וגם האם הטרייה זכאית לעזרה וחמלה. אם את או מישהי קרובה אלייך ילדה לא מזמן, פני לסביבה ותדברי על הקשיים שאת חווה.
אומנם ישנם גורמים נוספים לדיכאון לאחר לידה, אך לרוב השינויים ההורמונליים הם הגורם המרכזי. במהלך ההריון רמות האסטרוגן והפרוגסטרון מגיעות לשיאן, אך מיד אחרי הלידה הן צונחות במהירות וחוזרות למצב שלפני ההריון. הורמונים שומרים על תפקוד תקין של מערכות רבות בגוף, ולכן השינוי התלול גורם לתסמיני מצב רוח משתנה ודיכאון אצל אם עייפה וחסרת שליטה בין עוללת למצב גופה.
הורמוני המין הנשיים קשורים ישירות ל"כימיקלי האושר" – האנדורפינים. כשפרוגסטרון ואסטרוגן נופלים, כך גם האנדורפינים. גורמים נוספים כגון עייפות עמוקה לאחר לידה, כאבים והחלמה לאחר לידה, העומס בטיפול בתינוקת, והצורך להסתגל לאובדן שליטה ושינויי גוף – כולם תורמים להיווצרות הדיכאון.
יחד עם זאת, לא הכל פיזיולוגי.
מצפים מהן להיקשר, לטפל בתינוקת ולתפקד כאמהות מושלמות – אך אף אחת לא יכולה לעמוד בציפיות בלתי אפשריות, וכל אחת עושה טעויות לאורך הדרך (למידע נוסף קראו על מיתוסים סביב הריון). גם חוסר ביטחון כלכלי ואחריות חדשה תורמים לקושי.
ייתכן שלא תשימי לב אם מישהי שאת אוהבת חווה דיכאון לאחר לידה; ייתכן ואפילו את בעצמך לא תזהי את זה. את עשויה לחשוב שעייפות ולילות לבנים גורמות לעצב ולחוסר אנרגיה או לחרדה. רבות מסתירות רגשות של עצב וחרטה, כי בחברה לא מקובל לא לשמוח אחרי הלידה. סימנים שיכולים להעיד על דיכאון:
אם לא מטפלים בדיכאון לאחר לידה הוא עלול להתפתח לדיכאון קליני. לכן חשוב לזהות סימני אזהרה ולבקש תמיכה עוד לפני שמופיעים דפוסים של בושה ופגיעה. נשים רבות מסתירות רגשות שליליים כי אינן רוצות להיראות מתקשות או חלשות. לעיתים, גם החברים והמשפחה עלולים להזניח את האם הטרייה מבלי משים כי איננה זמינה כבעבר, וזהו עוד מכה לא צפויה. למרות כל זאת, התחושות נורמליות, ואין לטייח שקשה להיות הורה חדש.
אם הדיכאון נשאר ללא טיפול, הילדה עלולה לפתח דפוס התקשרות חרדתי, להתעכב התפתחותית או להפוך לפסיבית. קשיים אלה עלולים לבוא לידי ביטוי בהמשך בהתנהגות ובבריאות הנפשית – והאם לרוב נושאת בתוצאה. אך קשה לגדל תינוקת כשלך אין משאבים נפשיים או פיזיים.
איך להקל את המעבר לאמהות טרייה
אחת הדרכים להקל היא לעודד נשים לשתף את סביבתן בקשיים, ולדאוג לגיבוי חברתי ומשפחתי.
החברה מעניקה תשומת לב ומשאבים לאמהות בהריון, ואחר כך לתינוקות, אך אף אחד לא מכין את האם לכך שמעתה האחריות היא מסביב לשעון, לעיתים תוך התרחקות מחברות ללא ילדים, לחץ חברתי ומשפחתי כיצד עליה לנהוג, ועם אתגרים רגשיים שלא מדברים עליהם כמו דיכאון לאחר לידה.
על רופאות משפחה וצוותי בריאות למצוא דרכים לשיחה פתוחה על השינויים שנשים יחוו בגופה ובחייהן. כאשר אישה יודעת למה לצפות ואינה מרגישה לבד, קל לה יותר להבין את עצמה ולפנות לעזרה. אשמה או הזנחה מביאים לכך שנשים רבות סובלות בשקט וחושבות שהיו צריכות "לדעת טוב יותר".
להביא ילדה לעולם זה אתגר, אך לטפל בה, להגן עליה, ללמד אותה ולאהוב אותה בכל מחיר – אלו המשימות האמיתיות. הורות היא אחריות לכל החיים, ואף אחת לא באמת מוכנה לכל התרחישים שהיא מזמנת. להרגיש מבולבלת, אבודה, עצובה, מוצפת באשמה על כל מה שלא ידעת או שלא הצלחת לעשות "נכון" – כל זה נורמלי בדרך להפוך להורה. חובה לנרמל את החוויות הללו; הן חלק מהמסע האנושי. הבנה זו תסייע לנשים שמרגישות בושה ללא סיבה, שכן כולנו עוברות את זה. הורות היא רצף של קרבה, התרחקות ותיקון, כמו כל מערכת יחסים משמעותית.
התפיסה שאישה מתממשת רק דרך האמהות עדיין רווחת. רבות חשות לחץ להפוך לאמהות מבלי שבאמת גיבשו דעה עצמאית. זה עלול להוביל לחרטה ואף להזנחת ילדות. חשוב לחשוב לעומק מה המשמעות של להביא ילדה לעולם. הורות זה לא רק רגעים מצולמים, אלא גם היום-יום המאתגר – להתמודד עם הפערים מהאופן בו אנחנו גודלו, ולהיות אחראיות לישות נפרדת שאולי שונה מאוד מאיתנו – ולאהוב אותה דווקא בגלל זה. האם יש לך משאבים לטפל בתינוקת? האם את באמת מוכנה למרות שלא תוכלי להיות מוכנה במאה אחוז? האם יש סביבך רשת תומכת של משפחה וחברים שילוו אותך? זכרי – אלו שלוחצים עלייך להיות אם, לרוב לא מתכוונים גם לעזור בגידול הילדות.
קראי עוד על האם אני רוצה ילדה?
אמהות היא ברכה עבור רבות, אך לעיתים קשה גם כאשר מאוד רוצים ילדות. אין בושה להיאבק בשגרת היום עם תינוקת חדשה – לא תקבלי הדרכה מסודרת, הכל נבנה לצד הדרך. רגשות של עצב, ריקנות ואשמה הם טבעיים, ואם נשתוק על כך – נגרום ללחץ ולבדידות של אמהות אחרות. דיכאון לאחר לידה אינו סתם "הורמונים", אלא מצב מסוכן עליו ניתן להתגבר בעזרת אהבה, תמיכה וליווי רפואי.
ניתן לעקוב אחרי המחזור החודשי שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו: