הריון בגיל הנעורים
להביא ילדה לעולם זו החלטה משנה חיים אפילו עבור בוגרת מוכנה. לגלות שאת בהריון בלי מושג איך להתמודד עם המצב הזה יכול להכניס גם את הצעירה הכי רגועה ללחץ גדול.
במאמר הזה, נספק מידע מועיל על האפשרויות שעומדות בפנייך והצעדים שיש לנקוט אם את או מישהי קרובה לך מתמודדת עם הריון לא מתוכנן.
מבחינה פיזית, להיכנס להריון זה תהליך די פשוט. אבל הנסיבות מסביב יכולות להיות מסובכות מאוד. כדאי להתחשב בכל הגורמים המשמעותיים כאשר מתלבטים בהחלטות בעלות השלכות בלתי הפיכות.
מה עלייך לעשות?
אז גילית עכשיו שאת בהריון, ואת לא יודעת מה לעשות. קודם כל, עצרי רגע ונשמי עמוק. תצליחי להתמקד טוב יותר אם תהיי רגועה. המאמר הזה כאן כדי לעזור. קראי את השאלות וחשבי עליהן היטב.
האם את בטוחה שאת בהריון?
הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבדוק שהמידע שלך אמין. יש הרבה מיתוסים סביב מין והריון (אצל ילדות וגם אצל מבוגרות). גם אם למדת בבית הספר על מין והריון, תמיד יש מה לגלות.
איך גילית שאת בהריון, ומה עוד יכול להיות הסבר אפשרי?
“המחזור שלי מאחר.”
המחזור מושפע מהרבה תחומים בחייך. הריון הוא אחת הסיבות לאי קבלת מחזור (או דימום חלש), אבל יש הסברים אפשריים נוספים (כמו לחץ נפשי או שינוי באורח החיים). אם המחזור שלך ממילא לא סדיר, אולי תמצאי מידע מועיל במאמר על מחזורים בלתי סדירים.
“יש לי תסמינים שמזכירים הריון.”
רבות מהתסמינים שמזוהים עם הריון—כאבי ראש, נפיחות, בחילה, עייפות, רגישות בשדיים, סחרחורת, כאב בטן ועוד—מתחלקים גם לתסמינים של תסמונת קדם-וסתית (PMS). זה לא אומר שצריך להתעלם מהן (בפרט אם זה מופיע בפעם הראשונה), אבל זה גם לא אבחון חד-משמעי. תסמין כמו בטן נפוחה יכול להצביע על הריון, אך גם על בעיה רפואית אחרת. אם יש חשש, פני לרופאה שלך.
“עשיתי בדיקת הריון.”
בדיקות הריון ביתיות אמינות למדי אך לא תמיד מדויקות במאה אחוז. יתכנו תשובות חיוביות או שליליות שגויות אם נעשה שימוש בזמן הלא נכון, תחת תרופות מסוימות או מחלות. קראי על איך פועלת בדיקת הריון. אם עשית הכול נכון והבדיקה חיובית (או שאת רוצה לוודא), פני לרופאה לבדיקת המשך.
“קיבלתי אבחנה מרופאה.”
ביקור אצל רופאת נשים מוסמכת (גינקולוגית / מיילדת) הוא הדרך הבטוחה לוודא הריון. הבדיקות במרפאה, כמו בדיקה וגינלית, אולטרסונוגרפיה, בדיקת דם ושתן, רגישות ביותר ונותנות תוצאה אמינה יותר מבדיקה ביתית. אם התקבלה אבחנה – תוכלי לדבר עם אשת מקצוע, לשאול שאלות ולתכנן את המשך הדרך.
למי אפשר לפנות לעזרה?
דברי עם מישהי שאת סומכת עליה. אל תנסי לפתור הכול לבד. כל אחת צריכה תמיכה.
כדאי לספר להורים, קרובת משפחה או לאפוטרופוס. לא משנה איזו מערכת יחסים יש לכן, הריון משנה הכול—זה משהו שהם היו רוצות לדעת. הן אוהבות אותך, הן רוצות שתהיי בטוחה, ויוכלו לעזור רק אם ידעו מה קורה.
זה היה שוק לך, וגם להן יהיה קשה. הקדישי זמן למחשבה על מה תאמרי. אם קשה לך, נסי להיות הכי כנה שאפשר. ואם אינך יכולה לומר ישירות, כתבי להן פתק (ואל תשאירי אותו סתם—תני אותו בעצמך).
גם להורים יש רגשות, חוויות וציפיות משל עצמם. ייתכן שתופתעי לגלות עד כמה יהיו תומכות. אם יראו שאת לוקחת את המצב ברצינות, גם הן ייגשו לבעיה במחשבה פתוחה. אם התגובה קשה ורגשית, ומישהו מחפש אשמה או עונש, תוכלי להזכיר בזהירות שכרגע הרגשות חזקים אך לא מועילים. שמרי על איפוק, והיי סבלנית אם יידרש להן זמן להירגע.
זה לא תמיד ילך חלק כפי שייחלת, או שתקבלי אהבה ותמיכה מיידית. הכי חשוב שיזהו מה נכון עבורך ולעתידך.
לצערנו יש יוצאות דופן. אם משפחתך מתנהגת באלימות, או ברור לך שהן יגיבו רק בשלילה, חוסר היגיון או מסוכנות, ייתכן שתבחרי לא לשתף. במקרה כזה פני למבוגרת שניתן לסמוך עליה—חברה, מורה. אם אף אחת לא עולה בראשך, יש גופים ועמותות שעוזרות למי שנמצאת במצוקה; חפשי מספר טלפון לפנות אליו.
האם את במקום בטוח? האם את מקבלת את העזרה הנחוצה?
אם ההורים תומכות, לא תצטרכי לדאוג למקום בטוח. אם לא, אולי תצטרכי להתארח אצל חברה או קרובת משפחה. אפשר לפנות למבוגרת אחראית כמו מורה, רופאה או שוטרת, או לחפש קו סיוע באינטרנט. ייתכן שיש עמותה בסביבה שלך שמציעה מקלט לצעירות במצבך.
היי ערנית, הקשיבי לאינטואיציה. אם מישהי שאמורה לעזור מתנהגת מוזר, תקיפה או מניפולטיבית, או אם פשוט לא מרגיש לך נכון—אינך צריכה לעשות מה שאומרים לך. אל תתני לכפות עלייך דבר שלא מתאים לך. אם את חוששת לסכנה—אל תשארי לבד עם אדם כזה, במיוחד כשאין אחרות מסביב. מצאי מקום בטוח, מישהי שאפשר לסמוך עליה.
ומה עם האב?
כדאי להמתין עד שתהיי בטוחה ונמצאת בסביבה תומכת, לפני שתחשבי על תפקיד האב של הילדה שלך.
אם יש לך קשר עם האב, צפויות לכן שיחות רציניות, במיוחד אם תרצי שייקח חלק. זכרי—ייתכן שלא יגיב כפי שהיית רוצה. להפוך לאב זו אחריות גדולה שהוא אולי לא מוכן לה, אך הוא אחראי למעשיו וצריך להבין את התוצאות. אם את מרגישה בטוחה לשוחח איתו—עשי זאת. ייתכן שזה ימנע ממנו לעשות שוב את אותה טעות.
ייתכן שתהיה לו דעה חזקה האם להמשיך את ההריון. זיכרי—המילה האחרונה שלך. זה הגוף שלך, לא שלו. את מחליטה מה קורה הלאה. כדאי לברר השלכות משפטיות למצבך—אולי את זכאית לתמיכתו.
אם ההריון נגרם מהתעללות או כפייה מינית, אל תפני אליו כלל. פני למשטרה או לארגון סיוע לנפגעות, במיוחד אם את חוששת לסכנה לך או לילדה. אם את מוכנה להיבדק בסט ערכת אונס (לבדיקת DNA), אל תתקלחי לפני שתקבלי עזרה—אל תשטפי ראיות חשובות מהגוף שלך.
הורים, החלק הזה בשבילכן
חדשות על הריון בלתי מתוכנן ומשנה חיים הן משהו ששום הורה (או סבתא, אחות, אפוטרופוסה או מלווה) לא רוצה לשמוע.
מותר להרגיש שוק, אכזבה או כעס, אבל חשוב לא להכביד על בתך עוד יותר. להשליך את הרגשות שלך על כתפיה לא יעזור. בשום מצב אין זה ראוי להעניש את הילדה שלך על מה שקרה.
חשבי מה היא חווה—למרות פחד, בלבול וחשש מסטיגמה, היא פנתה אלייך וביקשה עזרה. בלי קשר למריבות קטנוניות, לויכוחים או לחוסר ההבנה ביניכן—היא בחרה לסמוך עלייך. אל תאכזבי אותה, כדי שלא תחשוש לפנות גם בעתיד.
בחרי להיות תומכת במיוחד, עשי את מיטבך כהורה. דברי איתה על מה שקרה, תני להבין שאפשר להיות כנה. ייתכן שיש דברים חשובים שלא גילתה—אולי הופעלה עליה כפייה, ניצול או פגיעה. בררי מה קרה לפני שמאשימים (וזכרי—אשמה אינה העניין המרכזי ברגע זה).
הראי לה שהיא מתקבלת כמו שהיא, עזרי לה להשיג מידע רלוונטי כדי להחליט על הצעד הבא. בחנו יחד את כל האפשרויות, שקלי בעד ונגד. היי שותפה להתלבטות אם היא מבקשת, אך אל תקבלי את ההחלטה במקומה.
האם להמשיך את ההריון?
הורות היא גם מתגמלת וגם מאתגרת. להפוך לאמא צעירה מאוד מחייב אותך לשים את הילדה לפני הכול, דווקא בשלב שבו את עצמך עדיין מתפתחת. כדאי להיערך היטב לאתגרים. הנה שאלות שעלייך לשאול:
- האם את מוכנה להפוך את חייך על פיהם? אם תבחרי להישאר עם הילדה, הכול ישתנה. תהיי אחראית לבת אנוש שלמה, ותצטרכי להקריב זמן, אנרגיה, שינה וחיים חברתיים לתקופה ארוכה. אם את מתכוונת להמשיך ללמוד, זה יהיה הרבה יותר קשה. עכשיו הזמן להחליט אם את יכולה להקריב כך.
- האם יש לך תמיכה מתאימה? רשת תמיכה חיונית בהחלטות כאלה. האם יש סביבך מי שיתמכו בך בהריון? האם מישהי תחלוק איתך את גידול הילדה?
- האם יש לך כסף לדאוג לעצמך (או שמישהי עוזרת)? האם את יציבה כלכלית? תוכלי לממן טיפול רפואי, אוכל בריא, חיתולים ובגדי תינוקות? יש לך מקום מגורים בזמן ההריון, בשיקום אחר הלידה, וכשתתחילי להשתקם? אם כרגע את תלויה במישהי, האם יש לך תכנית ריאלית לעצמאות כלכלית?
חשוב מאוד להעריך האם את מסוגלת לאורך זמן נפשית, רגשית, פיזית וכלכלית לטפל בילדה. לטפל בעצמך זה שונה מלטפל בשתיים.
מאיפה יבוא הכסף? איך תשמרי על בריאותך ובריאות הילדה שלך? האם תוכלי להימנע מטעויות הורות קלאסיות שמובילות למרירות?
חשוב גם להבין מהי רשת התמיכה שלך לפני קבלת החלטה. האם גידול הילדה יהיה רק באחריותך או שמישהי תעזור? בשנים הראשונות הילדה צריכה תשומת לב כמעט 24/7. גם אם את חושבת שתסתדרי לבד, תצטרכי הפסקה מדי פעם. בין אם זו האב, בני משפחה, אפוטרופוסיות או חברות אמינות—נוכחות אחת כזו היא ממש הצלה כשאין יותר כוח.
אם תבחרי להישאר עם הילדה, זה ישפיע על סיכוייך להמשיך בלימודים ו/או בעבודה. לפחות תצטרכי פסק זמן בחודשים האחרונים של ההריון ואחרי הלידה. לרוב זה יהיה זמן רב יותר, תלוי במצבך הכלכלי ובמידת התמיכה. ייתכן שמוסדות לימוד/מעסיקים לא ירצו שתחזרי. לכל אחד מהם יש השפעה על עתידך, לכן בדקי כמה שיותר מידע.
תדעי שגם הריון משפיע על בריאותך. אפילו הריון תקין מאתגר את הגוף.
בעיות נפוצות כוללות אנמיה, לחץ דם גבוה, סכרת הריונית, רעלת היריון, לידה מוקדמת, הפלה וזיהומים שונים. אם אפשרי, עשי בדיקות תקופתיות לכל אורך ההריון—גם בשלכן וגם למען בריאות הילדה.
חשוב לברר מה הסיכונים בלידה בגיל הנעורים. העובדה שאפשר להיכנס להריון לא תמיד אומרת שהגוף בשל ללידה. בהתאם לקצב ההתפתחות פיזית, ייתכן ותזדקקי ללידה קיסרית כדי להקטין סיכון.
אם תבחרי להישאר עם הילדה, תזדקקי למעקב קבוע. תכנני תפריט בריא, ודאגי שלא יחסר לך אף ויטמין חשוב – ויטמין הריון עשוי להועיל. כל הרגל לא בריא כמו עישון או שתיה – כדאי להפסיק למען התינוקת.
קורסי הכנה ללידה וקבוצות תמיכה עוזרות להיערך פיזית ומנטלית. חשוב לדעת שאינך לבד. נשים אחרות ישמחו לשתף ניסיון ולתת טיפים ליומיום, להנקה וכו'. בחלק מהקורסים יש גם פעילות גופנית, ובכל מקרה כדאי להשאר פעילות במידת האפשר. אם יש בעיה רפואית ברקע, הייעצי לבדוק סוג וכמות פעילות גופנית מתאימה למצבך.
אולי תרגישי שכל חייך מתפרקים, אבל בעצם זו פשוט תקופה של שינוי. רק דבר אחד קבוע בחיים—השינוי עצמו. להביא ילדה לא צריכה למנוע ממך להשיג מטרות וחלומות, רק ייתכן שזה ייקח יותר זמן משתכננת.
הפלה מלאכותית
אם החלטת שלא להמשיך את ההריון, הצעד הבא הוא לברר על הפסקת הריון (הפלה יזומה). תצטרכי להיערך גם רגשית. אולי תרצי שמישהי תלווה אותך לקליניקה—לדעת שיש ליווי יקל עלייך. לעתים תצטרכי מישהי שתסיע חזרה לאחר ההליך, אם תרגישי חולשה.
יש שתי דרכים לבצע הפלה – הפלה תרופתית והפלה ניתוחית. שתיהן יעילות באותה מידה.
הפלה ניתוחית היא הנפוצה ביותר; מתבצעת לרוב בשליש הראשון (עד שבוע 14), עם סיכון נמוך יחסית. לפעמים ניתן גם בשלבים מאוחרים (שבוע משתנה בין מדינות), אך ככל שהינך מתעכבת – כך עולה המורכבות. ההליך עצמו לוקח כעשר דקות, אך מרגע ההגעה עד השחרור עשויות לחלוף 4–5 שעות.
תופעות הלוואי נחלקות לשלוש רמות:
תסמינים צפויים—לעיתים קרובות יהיה כאב בטן/התכווצויות, בחילה, שלשול, דימומים.
תסמינים אפשריים—אם משהו השתבש: דימומים כבדים/ממושכים, זיהום, פגיעה בצוואר הרחם, צלקות ברחם, חור ברחם או פגיעה באיברים סמוכים.
תסמינים חמורים—מקרים נדירים וקשים: כאבים שמונעים ישיבה/עמידה, הפרשה מסריחה, חום גבוה, הסימפטומים של הריון ממשיכים.
כדי לצמצם סיכונים, בחרי קליניקה מוכרת ואמינה. הרופאה צריכה להסביר לך את התהליך והסיכונים הנלווים מראש.
הפלה תרופתית היא בלי התערבות כירורגית. היא אינה אפשרית אם:
- את בהריון מעל 9 שבועות
- יש לך הפרעות דימום או את נוטלת תרופות נוגדות קרישה
- בעיות בבלוטת יותרת הכליה
- את מקבלת תרופות סטרואידיות
- יש לך התקן תוך רחמי
- הריון חוץ-רחמי
- אלרגיה לתרופה להפסקת הריון
הפלה תרופתית נעשית בשילוב של שתי תרופות, במרפאה או בבית (עם מעקב). היא נותנת מענה למי שאין לה גישה לקליניקה. התרופה הראשונה ניתנת ע"י רופאה או בנטילה ביתית, וחוסמת את ההורמונים הדרושים להמשך ההריון. התרופה השנייה (24–48 שעות אחר כך), פותחת את צוואר הרחם ומסייעת לרחם להוציא את ההריון. לרוב היא ניתנת דרך הפה (לרוק בצד הלחי עד שמתמוססת ואז לבלוע).
אחר הפלה תרופתית יהיו תסמינים כמו דימום וכאבי בטן. בדרך כלל הם מתחילים כמה שעות אחרי התרופה השנייה, ונמשכים כ-10–13 ימים. חומרתם משתנה מאחת לשנייה. לעיתים מתווספים בחילה, שלשול, הקאות, צמרמורות או חום—לרוב לשעות ספורות. סיבוכים קשים כוללים דימום מאסיבי, זיהום, חום, כאבי עיכול, הפלה לא מלאה או הריון לא רצוי שממשיך.
שוב, חפשי מקור אמין לתרופות. תני לעצמך את הסיכוי הטוב ביותר להליך מוצלח. אחרי שיחלפו התסמינים, תוכלי להמשיך את חייך.
אימוץ
אם החלטת שלא לעשות הפלה אך אינך מוכנה להיות אמא, אפשר לשקול למסור את הילדה לאימוץ. יש רבות שחולמות להיות הורה אך לא מצליחות להביא ילדה מסיבות רפואיות, או מעדיפות לאמץ. פני לסוכנות אימוץ באזור, הן יסייעו בתהליך ויסבירו מה האפשרויות.
אפשר לבחור בין אימוץ פתוח לאימוץ סגור.
אימוץ פתוח הוא כזה שההורים המאמצים נפגשים איתך ושומרים איתך על קשר, הדרגה תלויה בהסכמה הדדית.
אימוץ סגור—לא תדעי דבר על ההורים המאמצים וגם הן לא יכירו אותך. לעיתים דווקא הפרדה עדיפה.
לתת לילדה בית אחר עלול (אבל לא חייב) להביא רגשות קשים, צער או קושי להיפרד—לעיתים את עשויה להרגיש שהחלטת שגוי. ההשפעה ההורמונלית חזקה ובולטת. נשים רבות מספרות שכתיבת הסיבות להחלטה עוזרת להן. קשה לשחרר, אך ברגע שהחלטת—היצמדות להחלטה טובה לכולן.
גורמים ותהליכי פתרון
הריון בגיל הנעורים אינו תוצאה של בחירות פרטיות מבודדות—גם בעיות חברתיות רחבות מעורבות בכך. אם נרצה לטפל בנושא – צריך להתמודד עם הגורמים. לשם כך אסור להשאיר נערות בלי ליווי חינוכי אמיתי על הסיכונים. המדינה והקהילה חייבות לפעול יחד.
להריון בגיל ההתבגרות יש סיכון רפואי ניכר. סיבוכי הריון ולידה הם גורם התמותה המוביל בקרב נערות 15–19 בעולם. נערות בגילאי 10–19 נמצאות בסיכון גבוה לסבול מרעלת הריון, דלקות רחם וזיהומים מערכתיים, יותר מנשים בגילאי 20–24. כ-3.9 מיליון הפלות לא בטוחות מבוצעות כל שנה לנערות בגיל 15–19 ותורמות לתמותת יולדות ולעיתים לנזקי בריאות ארוכי טווח. תינוקות לנערות מתחת לגיל 20 נמצאים בסיכון ללידה מוקדמת, משקל נמוך ומצבים מסכני חיים.
מאחורי הנתונים הקשים מסתתרות נערות צעירות וילדיהן, בארצות מפותחות ומתפתחות כאחד. רק בארצות הברית יולדות כל שנה 250,000 נערות. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, במדינות פחות מפותחות לפחות 12% מתחתנות לפני גיל 15, ו-39% לפני גיל 18.
כדי להשתלב בחברה משתנה, חשוב שלנערים ונערות תהיה גישה למידע מקצועי, מהימן ועדכני על מיניות ובריאות. יש המון מיתוסים והטעיות בנושא מין והריון. חייבים לטפל בכך. יש מקומות שהחינוך מספק, אך קהילות ללא גישה לחינוך – לא נהנות מהזכות, וגם לא כל משפחה יודעת לתת מענה.
חלק מהקהילות מקדמות גישה של התנזרות בלבד. לרוב זה לא עובד וגם לא מספק מידע או כלים לאתגרים שחווים בגיל צעיר. דגש בלעדי על התנזרות מתעלם מהאופן הבריא לפתח מיניות ועושה לעיתים יותר נזק מתועלת.
מדינות מסוימות (כמו שבדיה ונורווגיה) רואות מיניות בגיל הנעורים כזכות אנושית וממוקדות במזעור הסיכון למצבי פגיעה. העצמה לחופש לקבל החלטות במיניות ובריאות נקשרת ליחסי מין בטוחים, פחות הריונות בלתי רצויים ופחות מחלות מין.
יש להתמקד בבניית מערכת חינוך מודרנית, מהימנה ומונגשת, על כל תרחיש אפשרי שנערות עשויות להיתקל בו. בנייה של תכניות תומכות, והכוונה לאורך כל שנות הלימוד תוביל לדור בריא ומאושר יותר.
תוכלי לעקוב אחרי המחזור חודשי והחיים המיניים שלך בעזרת WomanLog. הורידי עכשיו:
