האורגזמה הנשית
למרות ההתקדמות התרבותית והמדעית, עדיין ישנה הילה של מסתורין ואי-הבנות סביב העוררות והאורגזמה הנשית. גם גברים וגם נשים מתקשות להבין מה מפעיל את גוף האישה.
האורגזמה הנשית דורשת סבלנות והיכרות מעמיקה עם ההנאה הנשית וכלל ההשפעות האפשריות על גופה של אישה. היא ידועה כבריחה, ולעיתים הופכת מקור לתסכול רב יותר ביחס לאורגזמה הגברית שמושגת לרוב בפשטות יחסית.
מהי אורגזמה נשית וכיצד היא פועלת?
אורגזמה היא שיא העונג המיני—סדרה של כיווצי שרירים הנגרמים מגירוי מתמשך של מרכזי הנאה שונים, תוך כדי שחרור אנדורפינים לדם. התוצאה היא תחושת אופוריה והרפיה (ולפעמים גם ישנוניות), המוכרת כ"אחרי האורגזמה".
כדי להגיע לאורגזמה, גברים ונשים זקוקים לסוגי גירוי מיניים שונים, והמפרט משתנה מאדם לאדם. אצל גברים, הגעה לשיא במהלך קיום יחסי מין מתרחשת לעיתים קרובות יותר מאשר אצל נשים, ייתכן מכיוון שהאורגזמה הנשית אינה חיונית להתרבות, בעוד זו הגברית נחוצה להפריה.
גורמים כמו הערכה עצמית נמוכה, חוסר ידע, תחושת לחץ או חוסר נוחות, חוסר תקשורת עם הפרטנרית, ומצבים כמו וגיניסמוס, עלולים להפריע ליכולתה של אישה לחוות עונג מיני ולעתים גם להגיע לאורגזמה. רוב הנשים חוות את השיא המיני הראשון שלהן בעינוג עצמי. מחקרים מראים שכ-10% מהנשים מעידות שמעולם לא חוו אורגזמה.
למרות שיכולת להגיע לאורגזמה אינה הכרחית להנאה ממיניות אינטימית ואף אינה תנאי למערכת יחסים מינית מוצלחת, יש לה יתרונות רבים: אורגזמות סדירות עשויות להקל על מתחים (כולל כאבי ראש), לחזק את מערכת החיסון, לשפר את השינה ולאזן את ההורמונים בגוף.
מיתוסים על אורגזמה נשית
מיניות ואורגזמה נשית היו נושאים מוקצים במשך שנים רבות. כתוצאה מכך, נוצרו מיתוסים ושגיאות תפיסתיות מרחיקות לכת בקרב נשים וגברים כאחד בכל הנוגע למה שמכונה la petite mort.
"נשים גומרות בכל פעם שיש להן סקס."
ממש לא. רחוק מהמציאות. רוב הגברים אכן מגיעים לאורגזמה כמעט תמיד, אך ההנחה שזה תקף לכל אישה – שגויה. חוסר היכולת להגיע לאורגזמה עלול להיות מקור לבעיות – האישה עשויה להרגיש לחוצה וחסרת ביטחון, והפרטנרית עלולה להיות מתוסכלת מהביצועים. יש נשים שמזייפות אורגזמות בשל כך, אך זו אינה הדרך. עדיף להתמקד בתהליך ולא ב"מטרה הסופית".
"נשים אינן מסוגלות להגיע לאורגזמה כלל."
לא נכון. נשים אכן מגיעות לאורגזמה פחות מגברים, חלקן מתקשות להגיע לשיא עם פרטנרית, וחלקן לא למדו איך. ובכל זאת, רובן מצליחות לגמור בקביעות, ובמיוחד בקשרים ארוכי טווח.
"חדירה בלבד מספיקה."
רוב הנשים צריכות גירוי דגדגני כדי להגיע לאורגזמה. בעוד שחדירה עושים לרוב את העבודה עבור הגבר, לנשים דרושה תשומת לב נוספת בנקודות הנכונות. נשים נזקקות בממוצע לכ-20 דקות כדי להגיע לאורגזמה. האטה, משחק מקדים ומיקוד ברגע עצמו עוזרים להרפות ולחוש בנוח אחת עם השנייה.
"אורגזמות הן קולניות וברורות."
פורנו ומדיות אחרות יצרו דימוי שבו אורגזמות עוצמתיות כל כך עד שאישה לא מסוגלת שלא לצחוק, לרטוט, לבכות או לצעוק. נעים לקבל הוכחה מאומת, אך במציאות, אורגזמות עשויות לנוע בין עוצמתיות ובולטות לכמעט בלתי מורגשות—תלוי בדרך ההגעה וגם באישה עצמה. בקשרים מחויבים, לומדים לזהות את הסימנים העדינים להנאה של בת הזוג.
גירוי פיזי
רוב הנשים זקוקות לגירוי דגדגני כדי להגיע לשיא, אך ניתן להגיע לאורגזמה גם מגירוי של אזורים אחרים. סוגי גירויים שונים יוצרים תחושות אורגזמה באורך, בעוצמה ובהיקף שונים—ממוקדים או מוכללים בכל הגוף.
אורגזמה דגדגנית
הדגדגן מכיל כ-8,000 קצות עצב, והוא לרוב מקור ההנאה העיקרי של נשים. חלקו החיצוני הוא עטרה קטנה, בקוטר של אפונה, בראש השפתיים הפנימיות מעט מעל הפתיחה. פנימית, הדגדגן ממשיך לכ-9 ס"מ לתוך הרקמה מסביב ולמעלה בפתח הנרתיק.
הדגדגן נועד להנאה בלבד, והוא עושה זאת היטב—בתנאי שיודעים כיצד. מדובר במרכז עונג קטן ומרוכז, ולא תמיד קל למצוא אותו, בעיקר למי שאין כזה בעצמה. יש נשים עם דגדגן רגיש מאוד, והן מתקשות לשאת גירוי לאורך זמן מבלי שיחושו שזה "יותר מדי" או שיחוו כאב. התחלה הדרגתית וגידול איטי בקצב ובעוצמה מהווה לרוב טקטיקה טובה, ולרוב כדאי להשתמש גם בחומר סיכה/לחות.
למשל, מין אוראלי כולל לחות טבעית מהפה והלשון רכה יותר מהאצבעות אשר עורותיהן עלולות להיות גסות למגע עם הדגדגן. רוב הנשים מסכימות כי המפתח הוא גירוי קבוע ויציב, במיוחד לקראת אורגזמה—אך תמיד, תמיד שוחחי עם בת הזוג על מה שאת עושה, והקשיבי למה שנעים לה.
אורגזמה וגינלית (נקודת G)
נקודת ה-G היא אזור קטן ועשיר בעצבים, כ-5–8 ס"מ בתוך הדופן הקדמית של הנרתיק. עבור רבות מדובר בשיא שקשה מאוד להשגה. יש ויכוח האם אורגזמת נקודת G בכלל קיימת, אך רבות מספרות שחוו אותה—פשוט דורש למידה והתנסות פרטנית.
חשוב לציין, שחלק מהנשים עשויות לבלבל בין אורגזמה דגדגנית לווגינלית כאשר הדגדגן מגורה חדירה. ייתכן שגירוי נקודת ה-G הוא בעצם גירוי החלק הפנימי של הדגדגן ולכן אורגזמה וגינלית היא בעצם סוג נוסף של אורגזמה דגדגנית. נדרש עוד מחקר בנושא זה.
יש לא מעט אביזרים וטכניקות העוזרות להגיע לאורגזמה וגינלית. צעצועי מין ייעודיים לנקודת ה-G מכופפים ומאפשרים גישה טובה יותר. הכנסת אצבעות בתנועה של "בואי הנה" או מעגלית מדווחת כיעילה, וגם תנוחות מין המאפשרות הפעלת לחץ ישיר באזור. לעיתים גירוי נקודת ה-G מוביל ל...
שפיכה נשית
זהו שחרור נוזל דרך שופכת אישה בזמן עוררות או אורגזמה. קיימים שני סוגי נוזלים—נוזל סילון (שקוף, חסר ריח, רב כמות) ונוזל פליטה (סמיך, חלבי, מועט). אם כי מצטברים בשלפוחית השתן, אלה נוזלים שונים משתן. שפיכה נשית היא תופעה נורמלית, אך לא כל אישה תחווה אותה—ולאלו שכן, הפעם הראשונה עלולה להפתיע.
אורגזמה אנאלית
האנוס הוא בין אזורי הארוגניים הרגישים ביותר בגוף. בניגוד למה שמקובל לחשוב, גירוי אנאלי לא חייב להיות חודרני. רוב העצבים מצויים דווקא חיצונית—שפשוף או ליקוק עשויים להספיק במיוחד למי שחוששת מגירוי חודרני.
חדירה אנאלית עלולה להיות מאוד כואבת לנמענת אם לא הספיקה להירגע ולהיפתח. רוגע ושליטה על המצב חיוניים—לפי מבנה הסוגר: חיצוני (נשלט) ופנימי (לא נשלט) – הפנימי ייוותר מכווץ למי שאינה משוחררת. חדירה כפויה תסתיים בחדר מיון!
יש גם מרכיב פסיכולוגי משמעותי להצלחת חדירה אנאלית (ואנחנו מתכוונות: להנאה של כל המשתתפות). מומלץ להקדיש זמן רב להרפיה ולהתנסות הדרגתית. יש נשים שצריכות גירוי דגדגני במקביל כדי לחוות אורגזמה. חשוב להיעזר בחומר סיכה—האנוס אינו מפריש נוזלים בעצמו בניגוד לנרתיק.
גם אנוס "רוקן" מכיל שאריות חיידקי צואה. יש שמבצעות שטיפה אנאלית לפני קיום יחסי מין משיקולים של היגיינה וגם להפחתת "תקלות" לא נעימות. רחיצה יסודית בסבון חיונית במיוחד אם מתכוונות אחר כך לחדור לנרתיק—המיקרופלורה הנרתיקית רגישה לחיידקים אנאליים.
אזורי ארוגניים נוספים בגוף עשויים להוביל לשיא. אלו משתנים מאישה לאישה, אך יש כמה אזורים עם נטייה כללית להיות ארוגניים יותר.
- הפה. הנשיקה היא חלק מרכזי בתרבות הרומנטית—יש לכך סיבה.
- החזה והפטמות מגיבים למגע. יש נשים שמסוגלות להגיע לאורגזמה מגירוי פטמות בלבד.
- השפתיים. גם השפתיים הפנימיות והחיצוניות עשויות ליהנות מגירוי אוראלי, אם כי לא כולן מוצאות זאת נעים.
- הצוואר הרחם. שיא צווארי יכול להתרחש בחדירה עמוקה במיוחד.
- נקודת U, אזור השופכה, מהווה מקור עונג בזכות קרבתה לדגדגן.
- נקודת A, או הכיפה הקדמית, ממוקמת בנקודה העמוקה ביותר בקדמת הנרתיק, היכן שהוא מתחיל להתעקל מעלה.
- הצוואר והאוזניים הם אזורים רגישים ומוכרים נוספים.
אורגזמות משולבות מתרחשות כשמגרות במקביל כמה אזורים ארוגניים. מאמינים כי סוג זה של אורגזמה עוצמתי וארוך יותר מהממוצע.
אורגזמות מרובות יכולות להיות עוקבות (שיא, הפסקה, שיא נוסף) או סדרתיות (שיא אחרי שיא רצוף ללא הפסקה).
גירוי מנטלי
גם כשיודעות אילו אזורים מגיבים לגירוי, ייתכן שיהיה קשה או בלתי אפשרי להגיע לאורגזמה ללא מצב נפשי מתאים. רווחה רגשית ונפשית מהוות מפתח לעונג פיזי.
במקרים מסוימים, גישה נכונה עשויה לאפשר אורגזמה גם בלי גירוי פיזי. אסוציאציות למילים, תמונות או מצבים יכולות להוות גורם משמעותי בערוררות ועונג ואף להוביל לאורגזמה באופן עצמאי. רבים משלבות מגע עם דיבור מיני, ודמיון מפותח יכול לנצל תמונה או סיטואציה מעוררת דמיון.
פנטזיות מיניות, במיוחד כאלה שחוזרות על עצמן, עשויות לספק מקום מבטחים לכל מה שמדליק אותנו, גם בתת-מודע. חלומות ארוטיים הם נפוצים – ניתן להתחרמן מאוד תוך כדי חלום ואף להגיע לאורגזמה מתוך שינה. בשינה אנו מעבדות את החוויות מהיום—כולל תסכול מיני. המנותק מהמציאות שבשינה מאפשר למוח לשוטט בעולמות מיניים שאולי ירגישו לא מקובלים בהקיץ.
כשדברים מסתבכים
ההנאה היא דבר משתנה. יש אינספור גורמים שיכולים להשפיע על החוויות שלנו בזוגיות או בעינוג עצמי. השפעות כאלה עלולות לגרום לאובדן עניין במין, ואף ל"חסימה" ביכולת להגיע לאורגזמה.
אנורגזמיה היא מונח רפואי לכישלון קבוע להגיע לאורגזמה למרות גירוי מיני, בעיה בעלת מקור פסיכולוגי-רגשי: מתח, דיכאון, חרדה, עייפות, פחד, טראומה או חוויות שליליות אחרות.
ישנם סוגי אנורגזמיה שונים:
- אנורגזמיה ראשונית—היעדר מוחלט של אורגזמות לכל אורך החיים.
- אנורגזמיה נרכשת—אובדן זמני או קבוע של היכולת להגיע לאורגזמה.
- אנורגזמיה מצבית—חוסר יכולת להגיע לאורגזמה חוץ מנסיבות מסוימות.
קשיים בזוגיות תורמים רבות לתופעה: תקשורת לקויה, קונפליקטים לא פתורים, קושי לשוחח על צרכים והעדפות מיניות, בגידות ואלימות—כל אלה יכולים לבנות מחסום פסיכולוגי.
גם גורמים חיצוניים—בעיות נפשיות, מתחים, שימוש לרעה באלכוהול, דימוי גוף נמוך, טראומה או ניתוחים קודמים, אמונות דתיות או תרבותיות המכבידות על המיניות—משפיעים לרעה.
הזדקנות או מחלות קשות (למשל טרשת נפוצה או מחלת פרקינסון) משפיעות על העונג, וכך גם תרופות מסוימות—פסיכיאטריות, נגד אלרגיה, נגד לחץ דם ועוד.
הגוף שלך – הפריווילגיה שלך
אחד הצעדים החשובים בדרך לאורגזמות מסעירות הוא לאהוב את עצמך. להעריך את הגוף והמחשבה שלך יעזור להתחבר לאיתותים שמגיעים ממך—וזה יאפשר להיפתח לקראת שיאים חדשים.
ניתן לעקוב אחר החיים המיניים שלך באפליקציית WomanLog. הורידי WomanLog עכשיו:
