HIV/איידס
נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) הוא פתוגן שבלעדי טיפול מוביל לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס), מצב שמחליש את מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף והופך אותו פגיע למחלות.
אין תרופה ל-HIV/איידס, אך קיימים טיפולים המאפשרים לנשאיות HIV לנהל את המחלה. הן יכולות לחיות חיים רגילים על אף מצבן, כאשר הסיכון להדביק אחרות כמעט אפסי אם ננקטות אמצעי זהירות מתאימים.
סקירה כללית
אדם נחשב לנשאית HIV כאשר הנגיף נכנס לגופה והחל להתרבות. מהרגע בו הגוף בא במגע עם HIV, מערכת החיסון מתחילה לייצר נוגדנים—הגנה של הגוף מפני פתוגנים.
- אדם סרונגטיבי הוא מישהי שלא נדבקה.
- אדם נשאית HIV היא מישהי שנדבקה ב-HIV אך מערכת החיסון שלה עדיין מתפקדת.
- חולת איידס היא נשאית HIV שמערכת החיסון שלה נחלשה באופן חמור, ואינה יכולה להילחם ביעילות במחלות מזדמנות.
השלב הראשון של הדבקה ב-HIV נקרא הדבקה חריפה. שבועיים עד ארבעה שבועות לאחר ההדבקה בנגיף, רבות חוות תסמינים המזכירים מחלת שפעת (חום, פריחה, כאבי ראש, בלוטות לימפה נפוחות ורגישות) הנמשכים 1–2 שבועות. בשלב זה חלק מהאנשים מפתחים מחלות מזדמנות, ואחרות אינן חשות בתסמינים כלל.
בשלב השני, נשאית HIV אינה מפגינה תסמינים במשך תקופה שיכולה לנוע מכ-3 שנים ועד למעלה מ-20 שנה (בממוצע 8 שנים). שלב זה מכונה מצב נשאות קלינית. בסיום שלב זה, ייתכנו תסמינים כמו חום, כאבי שרירים, ירידה במשקל, בלוטות לימפה מוגדלות ובעיות במערכת העיכול.
השלב השלישי והאחרון של הדבקה ב-HIV הוא איידס. הוא מוגדר בשתי דרכים: ספירת תאי T מסוג CD4+ נמוכה מ-200 תאים למיקרוליטר, או הופעת מחלות מסוימות—מחלות מזדמנות שמנצלות את העובדה שהגוף כמעט ללא הגנה.
הודות להתפתחויות ברפואה, קבלת אבחנה של HIV כבר אינה גזר דין מוות. את המחלה ניתן לטפל באמצעות טיפול אנטי-רטרו-ויראלי, שמאט משמעותית את התקדמות המחלה ויכול להוריד את העומס הנגיפי לרמה בלתי ניתנת לזיהוי, מה שמונע הדבקה.
הדבקה
נגיף האיידס נמצא בכל נוזלי הגוף של נשאיות HIV, אך לא כל הנוזלים מדבקים באותה מידה. HIV יכול לעבור דרך דם, זרע (כולל נוזל קדם-שפיכה), ריריות נרתיקיות ואנאליות, וחלב אם.
HIV אינו עובר דרך דמעות, זיעה, רוק, שיעול, עיטוש, הקאה, צואה, עקיצות חרקים, לחיצות ידיים, נשיקות, ריקוד או שחייה משותפת, שינה באותה מיטה, שיתוף בגדים, שתייה מאותה כוס, אכילה מאותו כלי, או שימוש באותו שירותים כמו מישהי נגועה.
1. הדבקה במגע מיני
קיום יחסי מין וגינליים ואנאליים לא מוגנים הם הדרכים השכיחות ביותר להידבק ב-HIV. הסיכון עולה ביחס ישיר למספר השותפות המיניות. הסיכון גדל עוד יותר אם ישנה מחלה מינית ברקע—רבות מהן גורמות לפצעים פתוחים שמהווים שער לכניסת הנגיף.
אין סיכון להידבק בקבלת מין אוראלי (פלאשיו, קוניולינגוס ואנילינגוס), אך מי שמבצעת אותן על נשאית נגועה נמצאת בסיכון, במיוחד אם יש פצעים או פציעות בפה. מסיבה זו אין להבריש שיניים או לשתות אלכוהול לפני או אחרי יחסי מין אוראליים לא מוגנים. ניתן להפחית את הסיכון באמצעות שימוש במחסומי שיניים (דנטל דאם) בעת קוניולינגוס ואנילינגוס, וקונדומים בזמן פלאשיו.
אפשר להידבק גם על ידי שיתוף צעצועי מין בניגוד להיגיינה או ללא שימוש באמצעי מגן.
2. הדבקה דרך נוזלי גוף
משתמשות סמים בזריקות נוהגות לשתף מזרקים. במזרקים עלול להימצא דם, ודם עלול להכיל HIV. מוערך כי משתמשות סמים בזריקה נמצאות בסיכון פי 22 לחלות ב-HIV לעומת אלו שלא משתמשות.
הדבקה יכולה להתרחש גם עקב פציעה מחפץ נגוע, בעיקר בקרב עובדות בריאות (אך זה נדיר).
קבלת מנת דם מתורמת נגועה ב-HIV תגרום להעברת הנגיף, אך הסיכון לכך שואף לאפס במדינות מערביות ומפותחות, בזכות בדיקות בטיחות מחמירות עבור כל תרומת דם. בנוסף, הציוד סטרילי, חד-פעמי ונזרק לאחר כל תרומה כדי למנוע הדבקה בין תורמות.
קיים סיכון כלשהו בקבלת פירסינג או קעקוע. סטודיו מקצועי שומר על רמת היגיינה גבוהה וציוד סטרילי כדי לצמצם את הסיכון.
3. הדבקה מאם לילד
אם נשאית HIV יכולה להעביר את הנגיף לעוברה במהלך ההריון, הלידה או ההנקה. ייתכן שאם נשאית תביא לעולם ילדה בריאה שאינה נשאית. אמצעי מניעה כוללים שילוב של טיפול אנטי-ויראלי במהלך ההריון ואחריו, ניתוח קיסרי ולפעמים האכלה מבקבוק במקום הנקה. גישות אלו מצמצמות את הסיכון להדבקה ב-92–99%.
PrEP & PEP
פרופילקסיס הוא שם כולל לטיפול הניתן או לפעולה שנעשתה למניעת מחלה.
PrEP הוא טיפול מונע לפני חשיפה, הנלקח טרם חשיפה אפשרית ל-HIV לצמצום הסיכון להידבקות. לדוג' – לבת זוג של נשאית HIV מומלץ להשתמש ב-PrEP לצד אמצעי מיגון שגרתיים (למשל קונדום). PrEP נלקח מדי יום, ומפחית ב-99% את הסיכון להדבקה במגע מיני, וב-75% בשימוש בסמים בהזרקה.
PEP הוא טיפול מונע לאחר חשיפה, הנלקח במצבי חירום (כמו קונדום שנקרע בעת קיום יחסי מין עם נשאית HIV או לא ידועת סטטוס, תקיפה מינית, או פציעה מחומר נגוע) בתוך 72 שעות מהחשיפה האפשרית כדי למנוע הדבקה. ככל שהטיפול מוקדם יותר, כך יעילותו גבוהה יותר.
לעולם אל תסתמכי רק על טיפול תרופתי כהגנה יחידה כאשר יש לך אפשרות להשתמש גם באמצעי מניעה נוספים. הקפידי על מין בטוח, ואל תפחדי לדבר עם שותפך/תך על חששות. אפשר להציע להיבדק יחד אם הסטטוס אינו ידוע. אל תסכני את חייך רק כדי להימנע משיחה לא נוחה.
תסמינים
מיליונים חיות עם HIV מבלי לדעת כי הן נגועות. ההדבקה החריפה מתבטאת בתסמינים שעשויים להתפרש כתוצאה של מחלות קלות, ומצב הנשאות יכול להימשך שנים בלי סימני אזהרה. המחלה אינה ניכרת לעין עד שמערכת החיסון נחלשת מאוד.
תסמיני הדבקה חריפה ב-HIV דומים לשפעת, אך עשויים להיות חריפים ועמידים לטיפול רגיל. התסמינים כוללים: עייפות; חום; צמרמורות; איבוד תיאבון; בלוטות לימפה נפוחות ורגישות; כאב גרון; פריחה בעור; בחילות; הקאות; שלשולים; שיעול יבש ממושך; הזעות לילה.
בשלב זה הנגיף מתרבה במהירות. תגובת הגוף היא ייצור נוגדנים ייחודיים ל-HIV. לאחר זמן מה מגיעים הנוגדנים לרמה הניתנת לזיהוי—תהליך שנקרא סרוקונברסיה. התסמינים ייעלמו תוך מספר שבועות, אך HIV עדיין נמצא בגוף וממשיך להרוס בהדרגה את מערכת החיסון על ידי השמדת תאי CD4+.
עם הזמן, הנזק שמסב HIV למערכת החיסון מוביל לאיידס. כשהמערכת נחלשת, הגוף חשוף למחלות מזדמנות כגון סרקומת קפושי, לימפומה שאינה הודג'קין, סרטן צוואר הרחם, דלקת ריאות, הרפס, שחפת, טוקסופלסמוזיס, קנדידיאזיס, תסמון דלדול, דלקת קרום המוח קריפטוקוקלית ועוד רבות.
תסמיני איידס כוללים: כאב גרון; פטרת פה; דלקות שמרים קשות; מחלות דלקתיות כרוניות באגן; פריחה בעור; זיהומים קשים; עייפות, סחרחורת, חולשה; כאבי ראש; ירידה מהירה במשקל; נטייה לדימומים; שלשולים; חום; הזעות לילה ממושכות; בלוטות לימפה נפוחות; שיעול יבש עמוק; קוצר נשימה; פצעים סגולים בעור או בפה; דימומים מהפה, מהאף, מהאנוס או מהנרתיק; נימול בידיים או ברגליים; אובדן שליטה והחלשות שרירים; רפלקסים איטיים; חוסר יכולת לנוע.
טיפול
הטיפול האנטי-רטרו-ויראלי הוא חיוני למניעה ולטיפול ב-HIV.
הטיפול מונע מהנגיף להתרבות ומפחית את העומס הנגיפי (כמות הנגיף בדם) לרמה בלתי ניתנת לאיתור בבדיקת דם—תהליך שלרוב אורך כחצי שנה.
ככל שמתחילים טיפול מוקדם יותר, כך יעילותו גבוהה יותר. כאשר העומס הנגיפי יורד, מערכת החיסון מתאוששת, ועומס נגיפי שאינו ניתן לזיהוי מבטל את הסיכון להדבקה בקיום יחסי מין. נטילת תרופות ל-HIV מפחיתה גם את הסיכון להידבק בזן נוסף של הנגיף ולפתח סופר-אינפקציה.
כיום ניתן ליטול כדור אחד ביום לטיפול ב-HIV עם כמעט ללא תופעות לוואי. בשנות ה-80 מדובר היה בעשרות כדורים ותופעות לוואי קשות. עם זאת, חשוב תמיד להתייעץ עם רופאה טרם תחילת טיפול—ולוידוא אינטראקציות תרופתיות ושינויים בסגנון החיים שיעזרו לגוף להתמודד.
HIV נותר נושא חמור, אך כיום יש לנו כלים רבים וטובים בהרבה מבעבר כדי להילחם בו. כמו כל מחלה המועברת במין, התעלמות מחשש להדבקה היא חסרת אחריות ומסכנת אותך ואת אהובותייך—אז תבדקי! אם תימצאי שלילית, תהיי שקטה יותר, ואם חיובית - יש קהילת תמיכה חמה שתסייע לך להמשיך לחיות חיים מלאים ובריאים.
השתמשי ב-WomanLog למעקב אחר המחזור וחיי המין שלך. הורידי את WomanLog עכשיו:
