לחיות עם וגיניסמוס
וגיניסמוס משפיע על כ-0.5% מכלל הנשים. זהו מצב שבו השרירים סביב פתח הנרתיק מתכווצים באופן לא רצוני, דבר ההופך כל ניסיון חדירה לכאב עז במיוחד.
נשים הסובלות מווגיניסמוס עשויות להתקשות ביצירת מערכות יחסים מיניות. הן עשויות להרגיש לא מתפקדות או כאילו הן אינן מסוגלות לספק את מה שבן/בת הזוג צריכ/ה. קבלה ותמיכה באישה המתמודדת עם וגיניסמוס יכולות להוביל להשפעה חיובית ומשמעותית, מאחר שלמצב זה יש היבטים פסיכולוגיים בולטים.
איך זה עשוי להשפיע על חייך
אם את חיה עם וגיניסמוס, כל ניסיון חדירה גורם לכאב משמעותי, בין אם זה בעת קיום יחסי מין, החדרת טמפון או גביע וסת, או אוננות עם אצבעותייך או צעצוע מין.
וגיניסמוס מסווג כראשוני כאשר האישה תמיד התמודדה עמו, ומשני כאשר בעבר היה ניתן לקיים יחסי מין חודרניים בנוחות וכיום לא. חשוב לציין שלוגיניסמוס יש מגוון ביטויים ולכן ההגדרות הראשוני והמשני לא תמיד מתאימות לכולן, אך התסמינים עשויים להצביע גם על בעיות אחרות. אם את חווה כאב או אי נוחות, פני לרופאה שלך.
על אף שהתופעה מעיקה, וגיניסמוס אינו גזר דין מוות למיניות. בעיות עולות כשהציפיות אינן מתמלאות או לא מדוברות, או כשהמצב מוסתר בעקבות חוסר ביטחון או פחד. זוגות רבות מצליחות להתמודד עם הנושא על ידי שיח פתוח ונהנות מגירוי מיני שאינו כולל חדירה, כמו מין אוראלי.
תסמינים פיזיים של וגיניסמוס כוללים תחושת שריפה, צריבה והידוק ביחסי מין; כאב מיני מתמשך ללא סיבה נראית לעין; אי נוחות מינית או כאבים אחרי לידה, דלקות פטרייתיות/שתן, מחלות מין, תקיפה מינית, גיל המעבר או בעיות אחרות; התכווצויות שרירים ועצירת נשימה.
תסמינים פסיכולוגיים כוללים בושה, חוסר ביטחון, פחד או הימנעות מקיום יחסי מין, אובדן עניין מיני, תחושת חובה לשקר לפרטנרית על נושאים מיניים, ותחושת חוסר נוחות סביב כל שיח על חדירה.
הסכנות שבהתעלמות מווגיניסמוס
התמודדות עם מצב רפואי יכולה להיות מבהילה. להודות בקיומו משמעותו להכיר באפשרות של השלכות, ולכן נשים רבות סובלות שנים מבלי לבדוק מה הגורם. דיספרוניה — כאב בזמן יחסי מין — נותרת לעיתים קרובות ללא טיפול, משום שמדובר בנושא אישי כל כך.
מערכות יחסים נפגעות כאשר וגיניסמוס אינו מטופל, במיוחד כשהוא מוסתר. חוסר אמון עלול להתגבר, ומסקנות שגויות בקשר להעדר יחסי מין עלולות להופיע. התעקשות על חדירה למרות כאב לרוב תוביל לפציעה נוספת. וגיניסמוס הוא מצב שלא ניתן להתעלם ממנו ואורך הטיפול דורש זמן וסבלנות.
התמודדות עם התסמינים
תהליך הטיפול בוגיניסמוס עשוי להיות מעמיס רגשית עבור מי שחוותה חוויות שליליות סביב הנושא. טראומה עלולה ליצור מחסומים נפשיים המונעים הרפיה במצבים שמעוררים טריגרים.
הטיפול לרוב כולל שילוב של:
- פסיכותרפיה. תוכלי להיעזר במטפלת מינית שתסייע לעבד סוגיות נפשיות או דפוסים מגבילים הקשורים במין.
- הרפיה וחקר הגוף שלך בסביבה בטוחה (לבד או עם בת/בן הזוג), כדי להתרגל למגע ולשפר את הנוחות והקרבה, מבלי צורך לעמוד בציפיות מכבידות.
- תרגילי שרירים לשיפור השליטה בגוף — במיוחד תרגילי רצפת האגן או הרפיה מדורגת, הכוללת כיווץ והרפיה מכוונת של קבוצות שריר.
- הרחבה הדרגתית. ניתן לבצע עם האצבעות או בעזרת מכשירי הרחבה ייעודיים — קונוסים חלקים בגדלים שונים, להתרגל לחדירה בקצב נוח. לאחר שמצליחה בכך, אפשר להתקדם ליחסי מין חודרניים.
כאשר הטיפול מתבצע בעקביות וברגישות, סביר להניח להחלים באופן מלא וקבוע, גם אם הכאב נמשך חודשים, שנים או עשורים.
תוכלי לעקוב אחר המחזור שלך בעזרת WomanLog.
הורידי את WomanLog עכשיו:
