האם ידעת שנזלת וגודש באף הן לא בהכרח רק תוצאה של הצטננות רגילה או אלרגיה עונתית? האם את מוצאת את עצמך מתעטשת, משתמשת בטיפות לאף ובשואפת אדים – ועדיין כלום לא עוזר? המשיכי לקרוא. במאמר הזה נציג לך את שמונה הסיבות הנפוצות ביותר לגודש באף ואיך אפשר לטפל בהן.
כולנו היינו שם: את מתעוררת בבוקר ומגלה שאת לא מצליחה לנשום כרגיל כי האף סתום. ברגעים כאלה, אנחנו נזכרות שלנשום בחופשיות הוא משהו שלרוב אנחנו לוקחות כמובן מאליו. אצל חלק מאיתנו, הגודש באף עובר בתוך כמה ימים, בעוד אחרות סובלות מגודש כרוני.
האם מדובר באלרגיה עונתית, בזיהום ויראלי או אולי משהו שקשור למבנה האנטומי שלך? איזו מהסיבות הבאות אחראית על התחושה הסתומה שלך?
לפני שנעבור על הסיבות האפשריות לגודש באף, כדאי להבין מה קורה בפועל. כאשר גורם מעצבן או מחולל מחלה מגיע לאף שלך, המערכת החיסונית נכנסת לפעולה ומגבירה ייצור ריר, נפיחות ודלקת – וזה כדי למנוע מהבעיה להתפשט בגוף.
ברוב המקרים, הגודש באף מלווה גם בדמעות, גירוי בגרון, חום קל ותסמינים לא נעימים נוספים. אלו תגובות טבעיות של הגוף שלך לחדירת פולש – כמו חיידק, וירוס או אלרגן.
עם זאת, הגודש באף עשוי להיגרם גם בגלל פוליפים או הגדלה של אדנואידים שממש חוסמים פיזית את מעברי האף. מאחר והטיפול משתנה בין הסיבות, חשוב להבין מה בדיוק גורם לסימפטומים שלך.
למטה ריכזנו עבורך שמונה מחלות ומצבים שעשויים לגרום לגודש באף, יחד עם תסמינים עיקריים והאפשרויות לטיפול. החדשות הטובות: ברוב המקרים, אפשר להקל על אף סתום בעזרת תרופות ביתיות פשוטות או תרופות ללא מרשם.
האביב מגיע ופתאום יותר קשה לנשום. בנוסף, האף והעיניים מגרדים עד שסוף עונת הפריחה. אם יש לך רגישות עונתית, את מכירה מקרוב את התקופות המסוימות שבהן זה מחמיר. האבקנים הדקים שמפזרים הצמחים, העצים והעשבים בתחילת כל מחזור פריחה הופכים את הנשימה למאתגרת במיוחד עבור מי שסובלת מקדחת השחת או נזלת אלרגית.
למרות שהאביב הוא עונת האלרגיות הידועה, תסמינים עלולים להופיע בכל עונה – תלוי בצמחים ובאזור בו את גרה. גם אלרגנים נוספים כמו קשקשים של בעלי חיים, עובש ואבק, עלולים לגרום לתסמינים כל השנה.
נזלת אלרגית ותגובות אלרגיה לפרווה של בעלי חיים, אבק או אבקנים, בדרך כלל מתבטאים באף סתום או נוזל, קשיי נשימה, ועיניים אדומות, מגרדות ודומעות. לפעמים התגובה האלרגית גם כוללת פריחה, שלפוחיות או אקזמה בעור.
רבות כיום סובלות גם מאלרגיות למזון – אגוזים, פירות ים, מוצרי סויה וחלב הם הנפוצים ביותר. תגובה קלה גורמת להפרעות עיכול, גירוי בעיניים ונפיחות בדרכי האוויר. תגובה חמורה עלולה לגרום לשוק אנפילקטי – מצב מסכן חיים שמחייב טיפול מיידי.
הדרך הכי טובה היא לזהות מה האלרגן שמפעיל את מערכת החיסון שלך ולהימנע ממנו עד כמה שניתן.
עקבי אחרי זמנים בהם מופיעים הסימפטומים ומה עשית או אכלת באותה עת. בהתאם לכך, התייעצי עם רופאה לגבי בדיקות אלרגיה – בדיקות דם, דקירה או טלאי עור.
לאחר שתדעי למה את רגישה, תוכלי להתרחק מהגורם ככל הניתן ולנהל סביבה מותאמת. רגישות לפרוות חתולים – כדאי להתרחק מאזורי חיות מחמד; אם את רגישה למזון – אל תתביישי לשאול על מרכיבים. לא כל טריגר קל להימנעות – קדחת השחת למשל. אבל יש גם תרופות שיכולות לעזור להקל על התסמינים.
מגוון וירוסים שונים גורמים לתסמינים קלים עד בינוניים בדרכי הנשימה העליונות (אף, גרון וסינוסים). זהו מה שנקרא "להתקרר" – המחלה הנפוצה ביותר בקרב נשים וילדים. החורף מעלה את הסיכון להצטנן, לא בגלל הקור אלא מנוכחות קרובה לאנשים משתעלים או מתעטשים. ילדים נדבקים בממוצע 6–10 פעמים בשנה, מבוגרות – 2–4 פעמים בזכות חיסון מוגבר יותר.
הסימפטומים מתחילים 2–3 ימים אחרי ההדבקה וחולפים לבד תוך מספר ימים עד שבועות. אין תרופה קסם להחלמה, אך כן אפשר לשתות הרבה, לאכול בריא ולנוח. תרופות ללא מרשם כמו תרסיסים, אקמול וסוכריות למציצה עוזרים להתמודדות. אספירין אינה מומלצת לילדות עקב חשש לתסמונת ריי.
הדרך הטובה למניעת צינון: להתרחק מחולות ולשטוף ידיים היטב. אוויר יבש פוגע ברירית האף ומגביר רגישות – במקרים כאלה שימוש במכשיר אדים עשוי לעזור.
כל יום אנחנו פוגשות כימיקלים מגרים בסביבה – חומרי ניקיון ביתיים הכוללים אמוניה, אקונומיקה, ריחות סינתטיים ופתלטים ועד חומרים תעשייתיים כמו פורמלדהיד, תחמוצת גופרית וחומצה גופרתית. הם מסוגלים לגרום לגודש ואף לסתום את האף לגמרי.
הצעד הראשון – להוציא מהסביבה את החומר המזיק. זהי מה גורם לתסמינים, שמרי על עצמך בהתאם. אם החשיפה בעבודה – השתמשי בציוד מגן כדי למנוע חשיפה בדרכי הנשימה או עור.
במקרים רבים – לשטוף היטב את האזור הנפגע במים זורמים ואז לייבש בעדינות. יש חומרים שלא יורדים במים ויש לפנות לטיפול ייעודי. כוויות כימיות עלולות להיות כואבות מאוד – פני מיד למרכז רעלים או מוקד חירום להנחיות ולהגעה מהירה לרופאה.
אם את משתמשת במזגן בקיץ או חימום בחורף, כנראה שמת לב כמה האוויר יכול להיות יבש. ברגע שמעברי האף מתייבשים, ירד ייצור הריר והסינוסים מאבדים לחות – מצב שמוביל לגרד, דלקת וחולשה חיסונית, הגברת הסיכון לדימומים מהאף ולפגיעות לזיהומים ויראליים או חיידקיים.
הדרך היעילה ביותר – להרטיב את האוויר שאת נושמת ולשמור על לחות מעברי האף. אם את מחממת או מקררת את הבית – הפעלי מכשיר אדים בחדר השינה. תוכלי גם לשטוף את האף במי מלח סטריליים, לשאוף אדים במקלחת ולמרוח ג'לים ותכשירים לחותיים מתאים לאף. וכמובן – להקפיד על שתייה מרובה.
פוליפים באף הם גידולים טובים ורכים שמופיעים במעברי האף או הסינוסים. הם עלולים לגרום לגודש בכך שהם חוסמים את האוויר פיזית. ככל שהם גדלים או רבים – הנשימה באף הופכת לקשה.
הטיפול תלוי בגודל ובמיקום. לעיתים ניתן טיפול תרופתי קצר בקורטיקוסטרואידים להפחתת הדלקת. סטרואידים עוזרים להקטין את הפוליפים. אנטיהיסטמינים מתאימים אם האלרגיה מהווה טריגר להתפתחות הפוליפים.
במקרים קשים, כשיש פגיעה מהותית בנשימה או בחוש הריח – נשקל טיפול ניתוחי. מי שסובלות מאלרגיות, אסתמה או דלקות כרוניות בסינוסים נמצאות בסיכון גבוה יותר.
במהלך ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים המנתחת מסירה את הפוליפים, וחוזרת ליכולת נשימה תקינה. לעיתים פוליפים יצמחו מחדש וכן יידרש טיפול חוזר.
כדי למנוע חזרה – מומלץ לנהל היטב אסתמה, להימנע מאלרגנים ומגרים, להקפיד על היגיינה, בשימוש במכשיר אדים ובשטיפות מי מלח לאף.
דלקת או זיהום של הרירית ברקמות אחד או יותר מהחללים הלחים שמקיפים את העיניים והאף (הסינוסים). כשבאים הסינוסים דלקתיים או מזוהמים הם מתנפחים – וזה מוביל לגודש באף.
דלקת בסינוסים יכולה להיות קצרת טווח (כשבועיים) או כרונית (מעל 12 שבועות).
חשוב לטפל במהירות בדלקת בסינוסים, משום שהיא עלולה להפוך לכרונית ולגרום לסיבוכים.
כאשר מחיצת האף שמפרידה בין שני הנחיריים זזה או אינה ממוקמת במרכז, זה עלול להקשות על הנשימה. יש שנולדות כך, אך ברוב המקרים זה קורה עקב פציעה או עם הגיל.
בהחלט! טיפול סטנדרטי כולל תרסיסי אף להקלה, ואם לא עוזר – ניתן לתקן ניתוחית באמצעות ניתוח ספטופלסטיה.
ספטופלסטיה מתקנת את מחיצת האף, משפרת את מעבר האוויר ומקלה על התסמינים הכוללים חסימת אף.
הגדלת אדנואידים, או היפרטרופיה של אדנואידים, היא התעבות או התרחבות של בלוטות האדנואיד, הנמצאות בחלק האחורי של הגרון מאחורי האף, ומשמשות מערכת הגנה חיסונית חשובה בילדות.
האדנואידים מגיעות לגודל מרבי בגילאי 3–5 ומתחילות להתכווץ סביב גיל 7–8. אצל מבוגרות נעלמות לחלוטין.
בעת התפתחות מערכת החיסון, האדנואידים משמשות קו הגנה נוסף – לוכדות וירוסים וחיידקים לפני שיחדרו פנימה. בזמן הדבקה, אלרגיה או דימומים חוזרים מהאף, הן עשויות להכפיל גודל ל-6–12 מ"מ. כשהבעיה נפתרת, האדנואידים חוזרות לגודלן, אך לעיתים הן נותרות נפוחות ופוגעות בנשימה.
הטיפול הראשוני הוא במקור הבעיה – אנטיהיסטמינים או סטרואידים לאלרגיה, אנטיביוטיקה לזיהום.
אם אין שיפור והסימפטומים מפריעים, ניתן לבצע ניתוח כריתה (אדנואידקטומיה) – הליך פשוט וקצר בהרדמה. ההחלמה לרוב מהירה ואין עלייה בתחלואה בזיהומים לאחר מכן.
אף אחת לא נהנית מאף סתום. לסבול לכמה ימים זה לא כמו לחיות עם גודש כרוני. אם את מרגישה שהאף כמעט תמיד חסום, שיש ירידה בחוש הריח או הטעם, תחושת לחץ בפנים או תסמינים נוספים – אל תהססי לפנות לרופאה לאבחון. לפעמים טיפול פשוט מספיק כדי להחזיר נשימה תקינה, ואם נדרשת התערבות משמעותית – עדיף להתחיל בטיפול בהקדם.
הורידי את WomanLog עכשיו: