הזעה היא תהליך טבעי של הגוף – כולנו מזיעות, ללא קשר לגיל, מגדר או רמת פעילות גופנית. לפעמים שמות לב לשינויים בכמות הזיעה או בריח שלה. יש לכך סיבות.
הזעה היא מנגנון הקירור הטבעי של הגוף: טמפרטורת הגוף יורדת כאשר טיפות זיעה מופיעות על העור ומתאדות.
הזעה היא גם דרך בה הגוף מנקה את עצמו מרעלים. כמה אנחנו מזיעות ואיך הזיעה מריחה יכולות להעיד על מה שקורה לנו בגוף.
מתחילות להרגיש את הזיעה כאשר איבוד הנוזלים עולה על חצי ליטר. זה בולט במיוחד בזמן חום כבד, בסאונה או במהלך פעילות גופנית. במהלך אימון, השרירים מייצרים הרבה חום, מה שמפעיל את מנגנון ההזעה של הגוף.
מעבר לחום, סיבה שכיחה נוספת להזעה היא סטרס. אנחנו מזיעות במצבים מלחיצים, וחלקים מסוימים בגוף נוטים להזיע יותר – הפנים, כפות הידיים, הצוואר, בתי השחי, שורשי כפות הידיים וכפות הרגליים.
תהליך ההזעה מנוהל על ידי מערכת העצבים הסימפתטית והפרה-סימפתטית. הזיעה מופרשת על ידי שני סוגי בלוטות: בלוטות אקריניות ובלוטות אפוקריניות.
זיעה שנמצאת זמן מה על העור מקבלת ריח לא נעים, בגלל המפגש עם חיידקים שחיים על העור. ככל שהזיעה נשארת זמן רב יותר – הריח מחמיר.
לפעמים הזיעה שלך נראית או מריחה חזקה מהרגיל. הגורם השכיח לכך הוא לרוב האוכל שאת אוכלת. ככל שהאוכל עז טעמים יותר (תבלינים, בצל, שום וכדומה), כך הזיעה יותר חריפה.
מרכיב הנוזלים בזיעה מגיע מפלזמת הדם – נוזל חסר צבע בו נמצאים תאי הדם, מלחים ועוד. אם המזון מכיל חומרים ארומטיים מסיסים במים, הם נספגים אל נוזלי הגוף. רוב הנוזלים מופרשים דרך הכליות, והיתרה מופרשת דרך העור בצורת זיעה.
יש מקורות המצביעים על כך שאכילת בשר וחלבון מהחי יוצרים זיעה בעלת ריח חזק יותר. מזונות נוספים שמשפיעים על ריח הזיעה הם כרוב, גבינה, קפה, שוקולד, לימונים ואלכוהול. אלכוהול לא רק משנה את הריח, אלא גם מגביר הזעה. תרופות מסוימות עלולות לייצר ריח תרופתי בזיעה, שנעלם עם הפסקת השימוש.
מעבר למזון ותרופות, גם ויטמינים משפיעים – B כולין עשוי לגרום לריח דמוי דג, עודף B1 תיאמין מחדד ריח הזיעה והשתן. עודף סלניום נפוץ במיוחד – תסמין כזה יגרום לריח שום מהנשימה ומהזיעה; רמות כה גבוהות מחייבות טיפול רפואי דחוף.
נשים נוטות להזיע יותר במהלך גיל המעבר. כשאין עוד צורך בוויסות ביוץ ווסת, רמות אסטרוגן ופרוגסטרון יורדות באופן טבעי. הורמונים אלו משפיעים על הורמונים אחרים שמווסתים את טמפרטורת הגוף. עבור חלק מהנשים, תקופה זו מלווה בגלי חום והזעה כבדה. החדשות הטובות? התסמינים נעלמים עם השלמת המעבר.
עודף משקל גם כן מגביר הזעה – ככל שהמשקל רב יותר, הגוף מתאמץ יותר ואפילו בפעולות פשוטות. יותר מאמץ, יותר חום, יותר זיעה.
סיבה נוספת להזעה מוגברת היא עומס על מערכת העצבים. סטרס נגרם מהמון דברים; כשהוא יומיומי הגוף סובל. הדרך הטובה ביותר היא להקטין את העומס, ואם זה לא אפשרי – לפתח כלים יעילים כמו פעילות גופנית, תחביב או מדיטציה, ו/או שיחה עם אשת מקצוע שתסייע להסתכל אחרת על הדברים.
אם פתאום חלה עליה קיצונית בהזעה, למשל את מתעוררת שטופת זיעה כמה לילות ברצף, ייתכן שיש בעיה רפואית ברקע שמחייבת בדיקה.
רובן המכריע של בעיות אלה מתפתחות לאט. היו ערניות לשינויים בגוף. אם יש ספק, חשוב להתייעץ עם רופאה.
לפעמים נשים בריאות לחלוטין מזיעות באופן מוגזם. מצב זה נקרא היפרהידרוזיס ממוקד ראשוני, והוא פוגע בכ-1%–3% מהאוכלוסייה, בדרך כלל כבר מהילדות או גיל ההתבגרות.
הוא נקרא ממוקד (או מקומי) כי הוא משפיע רק על אזורים מסוימים בגוף – בתי השחי, מפשעה, ראש, פנים, ידיים או רגליים. הסימפטומים מופיעים לרוב בשני צידי הגוף במידה שווה.
הסיבות להיפרהידרוזיס ממוקד ראשוני עדיין לא ברורות, אך כנראה נגרמות משיבוש קטן במערכת העצבים. ייתכן שיש גם מרכיב גנטי.
המצב איננו מסכן חיים, אבל יכול לגרום מבוכה ואפילו בידוד חברתי מרצון. מציאת דרכי התמודדות תשפר משמעותית את ההרגשה הנפשית.
ניתן לעקוב אחרי המחזור החודשי בעזרת WomanLog. הורידי עכשיו: