האם מגפת הקורונה הסתיימה?
עברו יותר מארבע שנים מאז שזוהתה מחלת הקורונה לראשונה. בתקופה הזו נדבקו בנגיף מעל 700 מיליון אנשים ברחבי העולם, ומעל ל־7 מיליון בני אדם מתו מהמחלה.
כשנגיף הקורונה הופיע לראשונה, הוא היה קטלני מאוד. בתי החולים ומרכזי הבריאות הוצפו במטופלות ולא הצליחו להתמודד עם העומס. לא באמת ידענו איך המחלה התחילה, איך היא מתפשטת ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה. מאז, שיפרנו את הרגלי ההיגיינה שלנו ולמדנו לנהל את החששות. נוסף על כך, פותחו טיפולים יעילים נגד הנגיף וחיסונים שמגנים עלינו.
ייתכן שאינך מרגישה בכך, אך נכון לאביב 2024 אנו חוות את הגל השני בגודלו של הדבקות בקורונה עולמית מאז פרוץ המגפה. למרבה המזל, בימינו רוב התסמינים קלים—כאב גרון, נזלת, ולעיתים כאבי גוף וחום—ומזכירים יותר שפעת או צינון קשה. עם הזמן, ככל שהנגיף עבר מוטציות, הפך להיות מדבק יותר אך מזיק פחות.
ועדיין, תינוקות, קשישות, נשים בהריון, ומי שיש לה מערכת חיסון מוחלשת או מחלת ריאות כרונית, נמצאות בסיכון לסבול מתסמינים חמורים וסיבוכים—ואף להגיע לאשפוז. על אף שתקופת המסוכנות החריגה חלפה ברובה, עלינו להמשיך ולשמור על עצמנו ועל הסביבה ולהימנע מהפצת כל מחלה, במיוחד לאנשים פגיעים בסביבה שלנו.
השם COVID-19 הוא ראשי תיבות של COrona VIrus Disease 2019—מחלת נגיף הקורונה שהתגלתה בשנת 2019. המחלה נגרמת על-ידי הנגיף Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVirus 2, או בקיצור SARS-CoV-2. זהו אחד ממשפחת נגיפי הקורונה—משפחה גדולה של נגיפים נשימתיים שתוקפים בני אדם ובעלי חיים.
שם הנגיפים ניתן בזכות הדמיון לכתר של הזיזים שעל פני מולקולות הנגיף, הנראים במיקרוסקופ. "קורונה" בלטינית פירושה "כתר".
אין מחלות בשם Covid-1 או Covid-10—but כל הנגיפים משתנים ומתפתחים. לכן התקיימו מוטציות רבות, והופיעו וריאנטים שונים למחלה זו.
למה מופיעים וריאנטים חדשים של קורונה?
נגיף זקוק לפונדקאית חיה כדי לשרוד. כאשר הוא חודר לתוך הגוף, הוא מתרבה במהירות ומתפשט. תוך כדי תהליך ההתרבות הוא מבצע "שגיאות העתקה" ב־DNA וב־RNA, מה שמביא לשינויים ולהתפתחות הגנטית של הנגיף.
כאשר מספיק מוטציות קטנות מצטברות, אנו מדברות על הופעת וריאנט חדש. כשלוריאנט יש תכונות ביולוגיות נבדלות מאשר לנגיף המקורי, הוא מוגדר כזן (או שושלת) חדש.
כל הנגיפים עוברים שינויי מוטציה ככל שהם מדביקים אוכלוסיות חדשות, אך קצב השינוי מסוג אחד למשנהו משתנה. לקורונה יש קצב מוטציה מהיר יחסית אך לא מהיר כמו לשפעת.
חלק מהמוטציות הן שגיאות מקריות בלבד, ואילו אחרות נגרמות כתוצאה מהסתגלות לתגובת מערכת החיסון של המארחת, או בזכות הדבקה של מישהי שפיתחה חסינות לוריאנטים ישנים יותר.
וריאנטים מדאיגים עכשוויים
בכל העולם, מדעניות ממשיכות לחקור את הוריאנטים של נגיף SARS-CoV-2 ומעדכנות מסדי נתונים עולמיים, כמו מאגר המידע PANGO, כדי שממשלות וחברות תרופות יסיקו מסקנות רלוונטיות ועדכניות.
החוקרות עוקבות אחר תכונות כגון רמת הדבקה, פוטנציאל חסינות, וחומרת התסמינים, ומסווגות כל וריאנט לפי:
- וריאנטים שמדאיגים (VOC)—יש חשש עיקרי שלא יגיבו לחיסונים קיימים, יגרמו למחלה חמורה, ועלולים להעמיס על מערכות הבריאות.
- וריאנטים שמעניינים (VOI)—כוללים סימנים גנטיים מיוחדים שמעלים את הסיכון להדבקה ולחומרה, ויש אפשרות שיחולשה ההשפעה של טיפולים וחיסונים קודמים.
- וריאנטים שבמעקב בלבד (VBM)—לא מהווים כרגע סיכון מהותי וברור לבריאות הציבור.
למרות שמצב הבריאות משתפר, נגיף SARS-CoV-2 ממשיך להסתובב בעולם ברמות גבוהות, ומאחר שמוטציות קשות לחיזוי, רשויות הבריאות נותרות ערניות.
הגרסאות הנפוצות ביותר כיום הן JN.1 ו-BA.2.86, שתיהן וריאנטים של זן האומיקרון. ברוב האזורים מדובר ב-VOI ולא ב-VOC.
איך אוכל להגן על עצמי מקורונה?
ההנחיות הבסיסיות נשארו כפי שהיו:
- להתרחק מאנשים חולות
- להשתמש במסכה באירועים צפופים, במקומות סגורים, ובכל מצב שמרגיש נכון
- לשטוף ידיים היטב עם סבון ומים—להקציף ולשפשף היטב עד לשורש כף היד, כולל מתחת לציפורניים, ואז לייבש באוויר או במגבת נייר
- להימנע מנגיעה בפנים, במיוחד מחוץ לבית, כדי לא להעביר נגיף מהמשטחים לאף, לפה ולעיניים
- לשפר את האוורור בבית, בעבודה ובבית הספר
- להתעדכן בשיעור התחלואה בקורונה באזור מגורייך
- להיות מעודכנת לגבי חיסונים זמינים
תסמיני קורונה
- חום
- שיעול
- קוצר נשימה, קושי לנשום
- עייפות
- צמרמורות
- כאבי שרירים
- כאבי ראש
- כאב גרון
- גודש ונזלת
- אובדן חוש טעם
- אובדן חוש ריח
- בחילה, הקאות
- שלשולים
טיפולים למחלת הקורונה
חוקרות ומדעניות ברחבי העולם מפתחות טיפולים פוטנציאליים לקורונה. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר מספר תרופות לשימוש בבתי חולים ובמקרי חירום. התרופות כוללות:
- רמדסיביר (Veklury)—תרופה אנטי-ויראלית בהזרקה, מאושרת לבוגרות בנות 12 ומעלה הזקוקות לחמצן נוסף.
- פקסלוביד—טבליה אנטי-ויראלית, לשימוש במקרי חירום עבור בנות 12 ומעלה בקבוצות סיכון.
- מולנופיראוויר—טבליה אנטי-ויראלית למבוגרות בסיכון שאינן מתאימות לתרופות אחרות.
- בריסיטיניב (Olumiant)—טבליה שפותחה לדלקת פרקים ראומטית, להפחתת דלקת בקרב מטופלות המחוברות לחמצן או למכשיר הנשמה.
- טוסיליזומב (Actemra)—תרופה בהזרקה, גם כן המקורית לדלקת פרקים ראומטית, להפחתת דלקת במטופלות המקבלות חמצן או בשימוש במכשירי הנשמה.
יש גם טיפולים אחרים בשלבי פיתוח, כמו תרופות אנטי-ויראליות נוספות (פאוויפיראביר, מרימפודיב), טיפולים נוגדי דלקת, סטרואידים נגד נזק לאיברים, וטיפולים מבוססי-חיסון כמו פלזמת מחלימות או נוגדנים חד-שבטיים.
התרופה למניעת טפילים איברמקטין והתרופות נגד מלריה הידרוקסיכלורוקין ו-כלורוקין לא הוכחו כיעילות נגד קורונה, ועלולות לגרום לנזק חמור אם משתמשות בהן שלא לפי הוראות רפואיות.
חסינות
כשמישהי נחשפת לנגיף אך לא חולה, ניתן לומר שפיתחה חסינות. זה קורה כאשר הגוף מצליח לייצר נוגדנים רלוונטיים. נוגדנים הם חלבונים שיכולים לנטרל או להרוס אנטיגנים—הם פולשים זרים כמו נגיפים, חיידקים, פטריות ורעלנים.
הנוגדנים נוצרים על–ידי תאי דם לבנים מיוחדים הנקראים תאי B, שמתרבים במהירות ומשחררים מיליוני נוגדנים לדם ולמערכת הלימפה.
המבנה המולקולרי של אנטיגן שונה משל תאי הגוף. כאשר מערכת החיסון מזהה אנטיגן, היא מייצרת נוגדנים שנקשרים אליו ומנטרלים אותו.
כאשר את חולה, למשל באבעבועות רוח, המערכת החיסונית "לומדת" לייצר נוגדנים שיכולים להרוס את הנגיף. בפעם הבאה שתיחשפי אליו, גופך ידע לנטרל אותו—וזהו חיסון טבעי.
חיסונים
חיסונים מאפשרים לנו ליצור חסינות מבלי לחלות. קיימים סוגים שונים של חיסונים, וכל אחד מהם פועל על מנגנון מעט שונה, אך כולם נועדו ללמד את מערכת החיסון לזהות אנטיגן של פולש, ולתת לה "תוכנית" לייצור הנוגדן שיכול להשמידו ביעילות.
לאחר קבלת חיסון, הגוף שלנו בונה חסינות על ידי "תרגול" התגובה החיסונית—לעיתים מתבטא זה בתסמינים קלים כמו חום. זהו סימן שמערכת החיסון בונה תגובה, ולא מחלה חדשה. חיסוני קורונה אינם כוללים נגיף חי, אינם גורמים למחלת קורונה או כל מחלה אחרת, ואינם משנים את הגנים שלנו.
הודות לחיסונים, אנו מצליחות להימנע ממחלות קשות שפעם גרמו לסבל רב ולמוות, כמו פוליו, חצבת, חזרת, אדמת, דיפתריה, אבעבועות שחורות, הפטיטיס ועוד רבות אחרות.
הישארי מעודכנת בחיסונים
גם חסינות טבעית (לאחר מחלה והחלמה) וגם חסינות מחיסון נמשכות זמן רב, אך לפעמים מערכת החיסון "שוכחת" להתמודד, או שהנגיף משתנה מאוד—ואז צריך "בוסטר".
נגיף השפעת משתנה במהירות, ולכן גורם מחלות קשות לקשישות או מדוכאות חיסון—זו הסיבה שמדי שנה מתפתח חיסון שפעת חדש.
גם נגיף הקורונה עובר מוטציות מהירות—אך לא כמו השפעת. לכן את צריכה לוודא כי את מחוסנת לפי הוראות משרד הבריאות וביחס לוריאנטים העכשוויים.
ממגפה למגפה מתמדת (אנדמית)
כשהדבקה במגפה מתרחשת בהיקף נרחב, קוראים לזה מגפה (epidemic). כאשר לא ניתן להגביל את ההתפשטות לאזור גיאוגרפי מסוים, קוראים לזה פנדמיה (pandemic). מגפת הקורונה התחילה בסוף 2019 בסין, ובעקבות אופי ההדבקה והעולם המקושר שלנו, התפשטה במהירות לכל העולם, העמיסה על מערכות הבריאות והביאה לשינויים דרמטיים בחיינו.
היום, כעברו מעל ארבע שנים, יותר ויותר אנשים מפתחות חסינות נגד נגיף הקורונה, ויש בידינו אמצעי הגנה וטיפולים טובים. לכן הנגיף יהפוך אנדמי: לא ייעלם, אבל נוכל לנהל אותו ולחיות איתו בשלום.
עד אז, טפלי בעצמך, שמרי על בריאותך ועל הסובבות אותך, ועשי כל שביכולתך למנוע את העברת המחלה לאחרות.
למידע עדכני אודות קורונה ניתן להיעזר באתר ארגון הבריאות העולמי או באתר משרד הבריאות והרפואה באזור מגורייך—כגון המרכז למניעת מחלות בארה"ב, המרכז האירופי למניעת מחלות וזיהומים, או ה-AfricanCDC.
תוכלי לעקוב אחרי המחזור שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
