נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא מחלת המין הנפוצה ביותר בעולם: יש סיכוי גבוה מאוד שתידבקי לפחות בזן אחד של HPV במהלך חייך. דרכי מנע כוללות שמירה על היגיינה טובה ומין בטוח, בדיקות סדירות וחיסון – עליו נתמקד במאמר זה.
חיסוני HPV הם דרך בטוחה ויעילה לאמן את מערכת החיסון שלך כדי להילחם בנגיף ה־HPV. אידאלית, מומלץ להתחסן לפני תחילת הפעילות המינית. אפשר גם להתחסן מאוחר יותר בחיים, אך החיסון לא יהיה יעיל נגד זנים שאיתם את כבר מודבקת, מחלות שנגרמו מהנגיף, וגם פחות יעיל נגד זנים שאליהם נחשפת בעבר.
ברחבי העולם נגיפי HPV נחשבים למחלת המין הנפוצה ביותר. ישנם למעלה מ־100 נגיפי פפילומה המדביקים את העור או את ריריות המין, ומוערך כי מעל 70% מהנשים והגברים הפעילים מינית ידבקו בו בשלב כלשהו בחייהם. למרות שברוב המקרים הוא מועבר במהלך קיום יחסי מין, ניתן להידבק גם במגע קרוב שאינו מיני עם אדם נגוע.
קיימים מספר חיסוני HPV, שכל אחד מהם מספק הגנה מפני מספר זנים מסוימים של הנגיף. החיסונים עצמם אינם מכילים DNA של נגיף ה־HPV ולכן אינם מידבקים. במקום זאת, הם מכילים חלקיקים דמויי נגיף, שמאמנים את מנגנוני ההגנה של הגוף לזהות אותו כאשר ייחשף לנגיף האמיתי. חיסונים אלו מאוד אימונוגניים – במילים אחרות, הם יעילים מאוד.
ברוב המקרים של HPV לא מופיעים תסמינים כלל. גם כאשר קיימים תסמינים, בדרך כלל מדובר בתסמינים קלים ולעיתים קרובות לא מקשרים אותם למחלה. הזיהום לעיתים קרובות עובר מבלי שאשה תשים לב, ואם מופיעים סימפטומים הם יכולים להיראות כמו תסמינים של משהו אחר, בעיקר כי לעיתים הם חולפים לבד.
נגיפי HPV סימפטומטיים נחלקים לשני סוגים – עוריים שמדביקים בעיקר את הידיים, הרגליים, הזרועות והחזה, וריריים שמעדיפים סביבה חמה ולחה כמו אזור איברי המין, פי הטבעת, הפה והגרון. נגיפים אלו גורמים לנגעים שפירים כגון יבלות עוריות או יבלות באיברי המין – בליטות קטנות בגוון העור, שחלקן עשויות להיראות כמו כרובית. לעיתים יבלות אלו מלוות בגירוד או אי נוחות.
אצל נשים, יבלות באיברי המין (קונדילומות) יכולות להופיע על הפות, קירות הנרתיק, האזור שבין איברי המין לבין פי הטבעת, בתעלת פי הטבעת ועל צוואר הרחם. אצל גברים, היבלות מופיעות לרוב בקצה הפין, על הגוף שלו, בשק האשכים ועל פי הטבעת. יבלות ריריות יכולות להופיע גם בפה או בגרון בעקבות מגע מיני אוראלי עם אדם נגוע.
תסמינים נוספים של HPV כוללים:
תסמינים אלו אינם ייחודיים ל־HPV ולכן לא מאפשרים אבחון עצמי, אך בהחלט מהווים סיבה לפנות לרופאה. קל יותר לטפל בסיבוכים של HPV (כמו כל דבר) כאשר מזהים אותם בשלב מוקדם.
לגורמים חברתיים יש השפעה רבה על הבריאות והבטיחות שלך. הסיכון להידבק ב־HPV (ובמחלות מין אחרות) עולה אם את:
אם חשוב לך להגן על עצמך ועל יקירותייך, השתדלי להישאר מעודכנת. צרי תקשורת פתוחה ובריאה עם בני/בנות זוג פוטנציאליים וקיימים, ועברי בדיקות סדירות.
זני HPV מסוכנים (כמו סוגים 16 ו־18) נושאים סיכון מוגבר להתפתחות סרטן. הם עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, סרטן המעי הגס, פי הטבעת, הנרתיק, הפות, הפין והשקדים.
ברוב המקרים מערכת חיסון בריאה מצליחה להתגבר על נגיף ה־HPV. אך כאשר ההדבקה נמשכת ואינה מטופלת, קיים סיכון להתפתחות טרום-סרטנים או סרטן. מאחר שהתפתחות סרטן לוקחת זמן רב (כ־15–20 שנה), גם התסמינים יופיעו בהדרגה. זו אחת הסיבות שבדיקות HPV שגרתיות משנות מאוד את המצב במקרה של הידבקות בזן מסוכן של הנגיף.
חיסוני HPV נכנסו לשימוש בשנת 2006 והם כיום פרוצדורה שגרתית במדינות מסוימות. כל החיסונים הקיימים מונעים הדבקה בזני HPV 16 ו־18 (שגורמים לרוב המקרים של סרטן צוואר הרחם – כ־70%). חלק מהחיסונים מגנים גם מפני זנים 6 ו־11 (שגורמים לכ־90% מהיבלות באיברי המין).
החיסון יעיל במיוחד כאמצעי מניעה. מומלץ להתחסן לפני חשיפה אפשרית ל־HPV, כלומר במיוחד לפני תחילת קיום יחסי מין. ניתן להתחסן כבר מגיל 9, אך מספר המנות הדרוש משתנה לפי הגיל. עד גיל 15: שתי מנות בהפרש של 6 עד 12 חודשים. מגיל 15 ואילך: שלוש מנות, וההפרש ביניהן תלוי בסוג החיסון.
בדרך כלל מומלץ לכל מי שטרם התחסנה עד גיל 27 לקבל את החיסון. לאחר מכן, חשוב לשקול את המצב האישי, אך עדיף להתחסן מאוחר מאשר בכלל לא להתחסן.
סוגי החיסונים השונים מייעדים עצמם לזנים מסוימים של HPV ויעילים למשך פרקי זמן שונים: לדוגמה, Gardasil יעיל ל־10 שנים לפחות, Gardasil 9 ל־6 שנים לפחות, ו־Cervarix לפחות 9 שנים.
תופעות לוואי לחיסון HPV נדירות בדרך כלל וקיימות ברמת חומרה קלה, כמו תופעות שמתרחשות אחרי חיסונים אחרים. מרבית התופעות הן תגובה לדקירה של מחט (לעיתים יחד עם פחדים ותחושת אי נוחות), ולא לחומר החיסון עצמו. התופעות הנפוצות ביותר הן:
ישנם יוצאים מהכלל. כדי למנוע תופעות קשות, אין לחסן אנשים ש:
חיסוני HPV ניתנים בהזרקה לשריר הזרוע העליונה. ההליך אורך שניות ספורות, אם כי ייתכן שתשהי במרפאה קצת יותר.
חיסונים אלו אינם כוללים DNA נגיפי – במקום זאת הם מכילים חלקיקים דמויי נגיף שמורכבים מרכיבי מעטפת הנגיף שדומות לזנים שנגדם מחסנים. זה מאמן את מערכת החיסון לזהות את הנגיף טרם ההידבקות, ולעיתים גם מעניק הגנה חלקית לזנים נוספים.
מרכיבי החיסון מתחלקים לשלוש קבוצות:
Gardasil מכיל חלבונים של HPV מסוגים 6, 11, 16, 18, אמורפיוס סולפט אלומיניום הידרוקסיפוספט, חלבון שמרים, נתרן כלורי, L-היסטידין, פוליסורבט 80, בורת נתרן ומים.
Gardasil 9 מכיל חלבוני HPV מסוגים 6, 11, 16, 18, 31, 33, 45, 52, 58, אמורפיוס סולפט אלומיניום הידרוקסיפוספט, חלבון שמרים, נתרן כלורי, L-היסטידין, פוליסורבט 80, בורת נתרן ומים.
Cervarix מכיל את המרכיבים הפעילים של חלבון HPV-16 L1 וחלבון HPV-18 L1, כמו גם 3-O- desacyl-4'- מונופוספוריל ליפיד A (MPL), הידרוקסיד אלומיניום, נתרן כלורי, נתרן פוספט חד-בסיסי ומים.
חיסוני HPV נכנסו לשימוש רק לאחרונה יחסית, ולכן ההשפעות לטווח הרחוק עדיין בתהליך מעקב, במיוחד כי סרטן מתפתח במשך שנים רבות. לכן חשוב להמשיך להיבדק באופן שגרתי אצל רופאת נשים ולבצע בדיקות HPV ומשטח פאפ, גם אם כבר התחסנת.
הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות הוא להמשיך וללמוד – וללמד את הדור הצעיר – איך להתנהל במין בטוח, גופנית ורגשית. שיחות פתוחות ונטולות סטיגמות סביב בריאות מינית יעלו את רמת הידע בכלל האוכלוסייה ויחזקו את שיעור הפונות לטיפול במקרה הצורך.
ניתן לעקוב אחר המחזור שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו: