לחץ בשלפוחית השתן: דלקת שלפוחית השתן אינטרסטיציאלית לעומת דלקת בדרכי השתן
לא יהיה מוגזם לומר שמערכת השתן האנושית היא מופלאה. רובנו לא שמות לב אליה עד שיש בעיה, אבל היא ממלאת תפקיד חיוני בגופנו: לנקות את הדם, לסלק רעלים ולווסת את נפח הדם וכן את הרכיבים שבו. יחד עם זאת, תופעות ובעיות במערכת השתן הן דבר שכיח, ולרוב הן מתחילות בלחץ בשלפוחית השתן והשתנה תכופה. במאמר זה נדון בסיבות הנפוצות ללחץ בשלפוחית השתן ונשווה ביניהן – כדי שתדעי לזהות את הסימנים המבדילים.
כולנו היינו שם—אין שירותים בסביבה וחייבת ללכת עכשיו! בדרך כלל, חוסר הנוחות שאנו מרגישות ברגעים כאלה הוא לחץ בשלפוחית השתן כשהיא מלאה בשתן. נשים מסוגלות לאגור כ-500 מ"ל שתן, וגברים כ-700 מ"ל.
אבל הגוף שלנו חכם. במקום לחכות לרגע האחרון, אנו חשות דחף להשתין כאשר השלפוחית מתמלאת בין 200 ל-350 מ"ל. אז העצבים שבדפנות השלפוחית מאותתים למוח שזה הזמן. ככל שמחכות, כך קשה יותר להתעלם מהסימנים האלו. ברגע שמתרוקנים, הלחץ נעלם ואפשר להירגע. בדרך כלל, אנו משתינות בין 4 ל-10 פעמים ביום, תלוי בכמות הנוזלים ששתינו, כמה הזענו ועוד.
אבל אצל מי שסובלת מבעיה של לחץ בשלפוחית, הכאב הזה לא נעלם בהשתנה – ולעתים אף מתגבר. ברוב המקרים, לחץ כזה בשלפוחית נובע ממצב כרוני המכונה דלקת שלפוחית השתן האינטרסטיציאלית (IC). עם זאת, גם דלקות בדרכי השתן (UTI) הן גורם שכיח לאי נוחות עזה בשלפוחית – ולטיפול דרוש לרוב צוות רפואי. נשווה בין השתיים כדי שתדעי להבחין ביניהן ולזהות סימנים חשובים.
דלקת שלפוחית השתן אינטרסטיציאלית לעומת דלקת בדרכי השתן
הטבלה הבאה משווה בין שני הגורמים הנפוצים ללחץ בשלפוחית. אם תזהי את סימני האזהרה בזמן, תדעי מתי לפנות לטיפול רפואי. יש כמובן סיבות רבות ללחץ בשלפוחית, אך לשתי אלו יש תסמינים ברורים – ושתיהן עלולות לגרום לסיבוכים משמעותיים אם לא מטפלים בזמן.
דלקת שלפוחית השתן אינטרסטיציאלית
IC, המכונה גם תסמונת כאב שלפוחית השתן, היא מצב בו השלפוחית נהיית רגישה ופעילה מאוד. IC עלולה לגרום לך להשתין הרבה מעבר לרגיל—עד 60 פעמים ביממה—even גם כשהשלפוחית ריקה. המצב גורם לכאבים ויכול להפריע מאוד הן להשתנה והן ליחסי מין.
מה גורם לדלקת שלפוחית השתן אינטרסטיציאלית?
דלקת שלפוחית השתן האינטרסטיציאלית אינה זיהום, ועדיין לא קיימת הסכמה מקצועית למה בדיוק גורם לה. בין הגורמים שעלולים להפעיל או להחמיר את IC ניתן למנות:
- אלרגיות
- בעיות בכלי הדם
- תגובות אוטואימוניות
- בעיות ברירית דופן השלפוחית
- מחלות מסוימות שגורמות לרגישות-יתר בשלפוחית
- גנטיקה
אף שגם גברים סובלים מהמצב, נשים חשופות לכך במיוחד.
תסמיני דלקת שלפוחית השתן האינטרסטיציאלית
הסימפטומים העיקריים הם לחץ ושלפוחית כואבת. עוד תסמינים בולטים:
- צורך קבוע להשתין (כ-60 פעמים ביום)
- השתנה בכמויות קטנות
- כאב באגן
- כאב במהלך קיום יחסי מין
לעתים הסימפטומים נעלמים וחוזרים שוב.
התקדמות המחלה
המצב מתפרץ לרוב אצל נשים בשנות השלושים לחייהן, גם אם הן בריאות וללא עבר של בעיות בשלפוחית. אין תרופה מלאה עבור IC, ולכן חיוני לפנות לאבחון רפואי. אם לא משנות אורח חיים ומתחילות טיפול רפואי בהקדם, עלולה להתפתח:
- הקטנת נפח השלפוחית וקושי להתאפק
- כאבים באגן והשתנה תכופה, שעלולים לגרום להפרעות שינה ועייפות
- כאב בעת יחסי מין, אשר עלול להשפיע על מערכות יחסים
סוג הכאב
הכאב משתנה מאישה לאישה; בדרך כלל מתחיל בלחץ באגן ובבטן, ועלול להחמיר עם הזמן ולהימשך לתקופות ממושכות.
אופני טיפול ב-IC
לאבחון ולקבלת טיפול, יש לעבור אבחנה רפואית מלאת של IC, שכן רבים מהסימפטומים דומים למחלות אחרות בדופן השלפוחית. הרופאה שלך תבצע לרוב בדיקת אגן, בדיקות שתן וייתכן גם ציסטוסקופיה (החדרת צינורית זעירה לשופכה), ביופסיה או ציטולוגיה של השתן – כדי לשלול בעיות דומות.
לאחר אבחון, הרופאה תמליץ על דרכי טיפול אפשריות, לדוגמה:
- פיזיותרפיה לחיזוק שרירי רצפת האגן
- תרופות מרשם כמו pentosan polysulfate sodium (אלמירון), תרופה ייעודית ל-IC, או תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות להפחתת לחץ בשלפוחית וצורך בהשתנה תכופה
- אנטיהיסטמינים – במקרים של IC על רקע אלרגי
אם התחלת הטיפול לא מקלה על הכאב והאי־נוחות, יש אפשרויות טיפול מתקדמות כמו:
- הרחבת השלפוחית במילוי מים
- גירוי עצבי השלפוחית
- הזלפת תרופות ישירה לשלפוחית (למשל DMSO, סטרואידים, הפרין, נתרן ביקרבונט או חומצה היאלורונית).
שינויים באורח חיים מסייעים, כגון הימנעות מאלכוהול, פירות הדר, ממתיקים מלאכותיים, אוכל חריף, קפאין, מזון מוחמץ, עגבניות ומזון חומצי – כל אלו עלולים להחמיר את הרגישות בשלפוחית.
מומלץ מאוד גם להפסיק לעשן, משום שרעלים בסיגריות מחמירים IC.
האם אפשר למנוע זאת?
מאחר ושורש הבעיה לא ידוע – לא ניתן למנוע או לרפא IC, אך טיפול קבוע מסייע להקל על חוסר הנוחות ולשפר איכות חיים.
דלקת בדרכי השתן
UTI (דלקת בדרכי השתן) היא אחת הדלקות הנפוצות, והיא עלולה להשפיע על כל חלקי מערכת השתן – לרוב מתחילה בשופכה ועלולה להגיע עד לכליות.
מה גורם לדלקת בדרכי השתן?
חיידקי E. coli אחראים לכ-90% מהמקרים. הם נפוצים במעי ובפי הטבעת, ויכולים לחדור לשופכה דרך ניגוב לא נכון לאחר השתנה או צואה, בזמן קיום יחסי מין או אוננות, כתוצאה מהיגיינה לקויה או משימוש בקטטר להתרוקנות.
נשים רגישות הרבה יותר לזיהומים מסוג זה. למעשה, לפחות 20% מהנשים יחוו דלקת בדרכי השתן במהלך חייהן – בשל הבדלים אנטומיים. אורך שופכת גבר הוא כ-20 ס״מ, ואצל אישה כ-5 ס״מ בלבד – מה שמקל על החיידקים להתקדם למעלה לפני שהגוף מסלק אותם דרך השתן.
חלק מהנשים מאמינות שגם קור עלול לגרום לזיהום. אומנם טמפרטורות נמוכות אינן גורמות ישירות לדלקת, אך קור או שינויי מזג אוויר מגבירים את הסיכון; כשקר, הכליות צריכות לסנן יותר דם כדי להגן על האיברים הפנימיים – והגוף זקוק ליותר נוזלים. במידה ואין מספיק שתייה, השתן נשאר זמן רב יותר בדרכי השתן – ומאפשר לחיידקים לשגשג.
תסמיני זיהום בדרכי השתן
UTI גורם לתופעות לא נעימות במיוחד:
- דחף קבוע להשתין שלא חולף אף לאחר התרוקנות
- צריבה בהשתנה
- השתנה תכופה במנות קטנות
- שתן עכור
- דם בשתן – ניתן להבחין כתם על נייר טואלט או שתן חום כהה
- שתן עם ריח חזק
- כאב אגן
- כאב גב – אם הזיהום הגיע לדרכי השתן העליונות
- חום
- צמרמורות
- תחושת חולי כללית ועייפות
לעתים אין לתסמינים כל ביטוי – מה שהופך את הדלקת למסוכנת יותר, כי החיידקים עלולים לעלות בשתן בלי שתרגישי ולסבך את המחלה.
התקדמות המחלה
בדרך כלל הדלקת מתחילה בדרכי השתן התחתונות, אך היא עלולה להתפשט הלאה אם לא מטופלת.
סיבוכים של דלקת בלתי מטופלת עלולים להיות חמורים, כולל פגיעה בלתי הפיכה בכליות.
סיבוכים נוספים שעלולים להיגרם:
- ספסיס (אלח דם) אם החיידקים נכנסים לדם
- UTI חוזרות ונשנות
- היצרות השופכה, במיוחד אצל גברים
- סיכון ללידת תינוק במשקל נמוך אם הזיהום קורה בהריון
סוג הכאב
כאב מדלקת בדרכי השתן מתחיל לרוב בפתח השופכה וגורם לצריבה בהשתנה. כשהדלקת מתקדמת, עלולים להופיע כאבים בבטן התחתונה והאגן, ובהמשך כאבי גב תחתון-אמצעי – שם שוכנות הכליות.
אופני טיפול
לעיתים דלקת בדרכי השתן חולפת בכוחות עצמה, אך ברוב המקרים יש צורך באנטיביוטיקה – במיוחד כאשר הכאב עז, מתפתח חום או בחילה, או כאשר התסמינים אינם עוברים תוך 5–7 ימים.
הרופאה תבצע בדיקת שתן ותרבית כדי לזהות את מקור התסמינים וסוג הזיהום. אנטיביוטיקות נפוצות לטיפול ב-UTI כוללות:
- ניטרופורנטואין
- סולפונמידים
- אמוקסיצילין
- צפאלוספורינים
- דוקסיציקלין
- פוספומיצין
- קווינולונים
האם אפשר למנוע דלקות בדרכי השתן?
דלקות בדרכי השתן לרוב ניתנות למניעה, ויש לא מעט המלצות לשיפור היגיינה שיקטינו את הסיכון. אל תרגישי אשמה אם בכל זאת תקבלי זיהום – זה קורה גם לנשים זהירות במיוחד.
כדי להקטין את הסיכוי לדלקות שתן:
- לשתות הרבה מים – ככל ששותים יותר, משתינים יותר לבד, וכך חיידקים נסחפים החוצה
- להשתין מיד לאחר יחסי מין או אוננות – חיכוך ומגע עור-לעור מגבירים סיכון למעבר חיידקים
- לנגב תמיד מקדימה לאחור – כך תוכלי להימנע מהעברת חיידקים מן פי הטבעת לשופכה
- לקיים יחסי מין בטוחים: להשתמש בקונדום, ובמעבר בין מין אנאלי לווגינלי – להחליף קונדום בין לבין
- להעדיף אמצעי מניעה אחרים על פני דיאפרגמה או קונדום עם קוטל זרע (סיכון מוגבר ל-UTI)
- להעדיף תחתונים או ביגוד תחתון רפוי וסיבי, שמאפשר לעור לנשום
לסיכום
חיים עם מחלה כרונית כמו דלקת שלפוחית השתן אינטרסטיציאלית או התמודדות עם כאבי דלקת בדרכי השתן עלולים להוריד את איכות החיים. אנו תקווה שמידע זה העצימה אותך להבין טוב יותר מצבים אלה, לזהות סימפטומים – ולדעת מתי לפנות ולקבל טיפול רפואי מקצועי.
הורידי את WomanLog עכשיו:
