פרוביוטיקה
פרוביוטיקה כוללת מיקרואורגניזמים חיים—בעיקר חיידקים וחלק משמרים—העשויים להעניק יתרונות בריאותיים רבים כאשר צורכים אותם בכמויות מתאימות. לעיתים מכנים אותם "חיידקים טובים" או "חיידקים ידידותיים" בזכות תרומתם לאיזון ולהרמוניה של מערכת העיכול.
בריאות מערכת העיכול היא נושא מרכזי בעולם הבריאות ואיכות החיים בשנים האחרונות, ולא ללא סיבה! במעיים שלנו שוכנים טריליוני מיקרואורגניזמים זעירים, הידועים בשם מיקרוביוטת המעי. קהילה שוקקת זו של חיידקים, נגיפים, ואף פטריות מסוימות, ממלאת תפקיד קריטי בעיכול, בסינתזת ויטמינים ובויסות מערכת החיסון. אפשר לחשוב על פרוביוטיקה כעל שומרות שלום מיקרוביולוגיות, שדואגות שהמיקרובים המזיקים יוותרו בשליטה.
יש אינספור מיקרואורגניזמים החיים בסימביוזה ברובה בגוף שלנו. כשמן כן הן—לא ניתן לראות אותן בעין בלתי מזוינת, וגם כשהן נספרות בטריליונים, מסתכם משקלן רק ב-2 עד 6 פאונד (0.9–2.7 ק"ג) אצל מבוגרת ממוצעת.
המיקרוביום האנושי הוא מגוון במיוחד, ואלפי מיני חיידקים שונים חיים בגוף ויוצרים מערכת אקולוגית מורכבת. הרכב הקהילות הבקטריאליות יכול להשתנות מאוד בין אנשים שונים ואפילו בין אזורים שונים באותה אישה.
מיקרוביוטת המעי כוללת חיידקים, נגיפים, פטריות וארכאות. רוב המרכיבים הם חיידקים ונגיפים; פטריות וארכאות מהוות בסך הכל כ-1% לכל אחת, אך ידוע שיש להן תפקידים חשובים. כיום אנו יודעות כי גם שמרי המעי הקטנים משפיעים באופן משמעותי על תגובה חיסונית, וגם הארכאות (שעדיין נחקרות) תורמות לעיכול על ידי יצירת גז מתאן.
נגיפים נפוצים הרבה יותר. לרוב אנו מקשרות אותם למחלות, ובצדק, אך במעי הן עשויות להשפיע לטובה על תהליכי עיכול, תגובה חיסונית ואפילו תפקוד קוגניטיבי. בניגוד לנגיפים שמוגדרים כמכונות שכפול ביזאריות שאינן גדלות ואינן מייצרות אנרגיה בעצמן ולכן מהוות סוג ייחודי של "זומבים" ביולוגיים, חיידקים נחשבים באופן ברור ליצורים חיים.
חיידקים הם יצורים מרתקים. הם נפוצים בכל הגוף, הריכוז הגדול ביותר נמצא במערכת העיכול, אך הם מצויים גם על פני העור, בפה, בדרכי הנשימה, במערכת השתן והמין, ובקרום הרירי. אזורים אלו רגישים במיוחד לזיהומים חיידקיים.
למי שמרטיבה מחשבה על זיהום או סובלת מ-OCD, המחשבה על היצורים הללו עלולה להיות מטרידה; אבל אי אפשר לשרוד בלעדיהם. פרוביוטיקה ממחישה כיצד חיידקים יכולים להיות חיוביים עבורנו.
מהי פרוביוטיקה?
"פרוביוטיקה" הוא שמם של מיקרואורגניזמים חיים, בעיקר חיידקים וגם מעט שמרים, שנמצא כי הם מועילים לבריאות. מיקרואורגניזמים אלו נחשבים "חיידקים טובים" או "ידידותיים". פרוביוטיקה נצרכת לרוב במזון או כתוסף תזונה.
הדעה המדעית בנוגע ליעילות הפרוביוטיקה עדיין חלוקה, אך למחקרים ברור שלחיידקים אלו יש השפעה חיובית ואינם מזיקים.
הפרוביוטיקה המוכרת ביותר משתייכת לסוגי Lactobacillus ו-Bifidobacterium, אך ישנם זנים ומינים רבים נוספים במגוון מוצרים. במזון, הם מצויים באופן טבעי במיוחד ב:
- יוגורט
- קפיר
- כרוב כבוש
- קים-צ'י
- מאכלים מותססים נוספים.
ניתן לצרוך פרוביוטיקה גם כתוספי תזונה בצורת כמוסות, טבליות, אבקות או נוזלים.
מה עושה פרוביוטיקה בגוף?
לפרוביוטיקה השפעות חיוביות רבות שמקורן בעיקר באופן שבו היא משפיעה על האיזון והתפקוד של מיקרוביום המעי. השפעות אלו תלויות בגורמים כמו הזן הנבחר, בריאותך האישית והמצאות של מזונות ורכיבים אחרים במערכת העיכול שלך.
כשפרוביוטיקה נכנסת לגוף דרך מזון או תוסף, היא פוגשת תחילה את הסביבה החומצית של הקיבה ואז ממשיכה למערכת העיכול. זנים רבים של פרוביוטיקה עמידים לחומצה, אז הן שורדות את הקיבה וממשיכות למעי הדק.
במעי הדק, הפרוביוטיקה תתמודד עם מלחי מרה ואנזימי עיכול שמעמידים אותן למבחן נוסף. עם זאת, יש זנים עמידים שמגיעים עד למעי הגס — שם הן נותנות את התרומה הבריאותית שלהן.
במעי הגס, פרוביוטיקה יכולה להתיישב, להתרבות ולהשפיע על הרכב החיידקים במעי כשהיא מתחרה בצריכת המזון והמקום עם פתוגנים מזיקים. חיידקים פרוביוטיים מסוגלים לפרק חומרים מגוונים ולייצר רכיבים מועילים, לדוג' באמצעות תסיסת פחמימות וסיבים תזונתיים ליצירת חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), לטובת העיכול.
כמו כן, הפרוביוטיקה באה באינטראקציה עם תאי מערכת החיסון שנמצאים ברקמת הלימפה במעי, ויכולה לסייע בהגנה על הגוף מפני זיהומים ודלקות.
מה היתרונות של צריכת פרוביוטיקה?
באמצעות השפעה על מיקרוביוטת המעי, פרוביוטיקה עשויה להשפיע לטובה על מגוון תהליכים בגוף — מהפחתת דלקת, דרך פירוק רכיבי תזונה ועד חיזוק הבריאות המנטלית. יחד עם זאת, המחקר המדעי בתחומים אלה רק בראשיתו, ועדיין לא הושג קונצנזוס מלא.
על פי הידע הנוכחי, התפקידים והיתרונות הבריאותיים העיקריים של פרוביוטיקה כוללים:
- סיוע בעיכול, בעיקר של פחמימות מורכבות או, בחלק מהמקרים, לקטוז
- שיפור ספיגת רכיבי תזונה
- תחזוק מערכת עיכול מאוזנת ובריאה
- השפעה חיובית על מערכת החיסון
- מניעת התפתחות פתוגנים
- סינתזה של ויטמינים חיוניים כגון ויטמיני B וויטמין K
מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין מיקרוביום המעי לבריאות הנפש. נבדקת כעת תרומת הפרוביוטיקה בניהול מצבים כמו דיכאון וחרדה.
חלק מהפרוביוטיקה יכולה גם לסייע לנשים הסובלות מאי-סבילות ללקטוז לעכל לקטוז ביעילות רבה יותר, באמצעות ייצור אנזים הלקטאז, הנחוץ לפירוק הלקטוז.
במקרה של נטילת אנטיביוטיקה, ייתכן והרופאה תמליץ לצרוך פרוביוטיקה במקביל כדי לעזור לאזן מחדש את אוכלוסיית החיידקים החיוביים שהאנטיביוטיקה משבשת. רופאות בעבר הזהירו משילוב אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה, אולם כיום ידוע כי הן אינן פוגעות זו בזו ואף עשויות להאיץ את ההחלמה. מומלץ להמתין מספר שעות בין נטילת אנטיביוטיקה לפרוביוטיקה.
האם פרוביוטיקה עוזרת ל-IBS ו-IBD?
בהיותה פועלת בדרכי העיכול, יש פוטנציאל לפרוביוטיקה לתרום למצבים בריאותיים הקשורים לעיכול. יש נשים עם תסמונת המעי הרגיז (IBS) שמדווחות על הקלה בתסמינים כמו כאב בטן, נפיחות ועצירות, בשימוש בזנים מסוימים — אך לא כל אחת תרגיש שיפור.
הדבר נתמך גם במחקר שמצביע על שיפור מתון לרוב. יחד עם זאת, פרוביוטיקה נחשבת לבטוחה גם לחולות IBS, ויכולה לתרום לתחזוקה שוטפת של מעי בריא יחסית. מחלת מעי דלקתית (IBD) היא בעיה חמורה שבה תסמינים הופכים כרוניים ועלולים לגרום לסיבוכים. שמירה על דיאטה בריאה עשויה לסייע במניעת מצבים כואבים וקשים כאלה.
מתי כדאי לצרוך פרוביוטיקה?
הזמן היעיל ביותר משתנה בין כל אחת ולפי מטרות השימוש. נהוג להמליץ לצרוך פרוביוטיקה עם או מיד לפני הארוחה כדי להגן על החיידקים מהסביבה החומצית של הקיבה וכך לצמצם אי נוחות במערכת העיכול.
נשים רבות נוטלות תרופות ותוספי תזונה בזמן קבוע, אך בפרוביוטיקה אפשר גם לסטות מההרגל הזה. יש להישמע להוראות שעל גבי האריזה או להנחיות הרופאה. אם אינך מרגישה שיפור, נסי לשנות סוג או זן של פרוביוטיקה והתייעצי עם אשת מקצוע.
פרוביוטיקה מול פרה-ביוטיקה
למרות שמכירות בעיקר את המונח "פרוביוטיקה" על גבי מוצרי יוגורט וספרי תזונה, קיימת גם פרה-ביוטיקה. מהי בעצם פרה-ביוטיקה?
PRObiotika הן מיקרואורגניזמים חיים, בעוד ש-PREbiotika הן תרכובות לא חיות ובלתי ניתנות לעיכול המזינות את המיקרואורגניזמים שבמעיים שלנו. הן נמצאות לרוב במזונות מהצומח כגון פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. הן לא נספגות, אך כן תורמות לבריאות בכך שהן מזינות ומעודדות את גדילת החיידקים הפרוביוטיים הטובים. דוגמאות לתרכובות פרה-ביוטיות: אינולין, סוכרים מסוימים, ועמילן עמיד.
מזונות עשירים בפרה-ביוטיקה:
- שום
- בצל
- פטריות
- אספרגוס
- שורש עולש
- דגנים מלאים
- אבקת קקאו
- אצות
- ארטישוק ירושלמי
מוצרים ותוספים מסוימים מסומנים כ"סינביוטיים", כלומר הם מכילים שילוב של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה — לקבלת יתרון כפול: גם חיידקים חיים וגם חומרי הזנה להם.
הורידי עכשיו את WomanLog:
