מידע שגוי בריאותי שמכוון לנשים
יש המון תוכן ברשת שמכוון לנשים, ורובו עוסק בבריאות וברווחה שלנו. אולי עברנו את הטרנדים הרעילים של דיאטות והיכרויות מתחילת שנות ה-2000, אך למרבה הצער, מידע שגוי בתחום ה"נשי" עדיין נפוץ מאוד ויכול להופיע בצורות רבות. הכתבה הזו תעזור לך לזהות מידע לא אמין כך שתוכלי להימנע ממנו.
בעידן הדיגיטלי מידע נמצא במרחק נגיעה 24/7, אך לא כל המידע אמין. לעיתים ביודעין ולעיתים שלא, יוצרות תוכן מציגות מידע מטעה, ונושאים שמיועדים לנשים קל במיוחד לסלף ולמכור כאמת.
"קראתי את זה באינטרנט—בטוח שזה נכון." האמירה האירונית המוכרת הזו מזכירה לנו את הסכנות שבהפצת מידע מודרני. מהתחזות ועד מודעות הונאה, ההונאות ברשת נפוצות מתמיד, אך היתרונות שמציע האינטרנט רבים מדי כדי לוותר עליו. אחד הנושאים שמוביל אותנו לרשת הוא מידע על בריאות.
מחקרים מראים שבאירופה ובארה"ב יותר ממחצית מהאוכלוסייה מחפשת מידע בריאותי באינטרנט, ונשים עושות זאת לעיתים קרובות יותר מגברים.
בזכות המגוון הרחב של הרשתות החברתיות והחשיבות ההולכת וגדלה של פרסום ממוקד ותוכן אישי, אנו נחשפות לעיתים קרובות למידע על בריאות—even כשאנחנו לא מחפשות אותו.
רק תתחילי לגלול בפיד ותקבלי בסופו של דבר עצות על ספורט, תזונה ונושאי לייף סטייל נוספים. פלטפורמות כמו טיקטוק ואינסטגרם אלופות בהצפתך בתכנים ויזואליים שמותאמים לך לפי אלגוריתם.
אבל כדאי לזכור—הבחירות הבריאותיות שלנו משפיעות ישירות על החיים שלנו, ויוצרות תוכן הן פשוט בני אדם, לפעמים עושות שגיאות ואף עלולות במכוון להונות אותנו בשביל רווח.
"נושאים נשיים"
נשים מתעניינות בנושאים בריאותיים ממגוון סיבות, אך בשל העומס הנפשי שמוטל לעיתים קרובות על נשים בבית, מצופה מאיתנו לא רק לשמור על עצמנו בריאות ומושכות, אלא גם לקחת אחריות עיקרית לבריאות ילדינו, בן/בת הזוג ומבוגרים במשפחה. לכן, בריאות כללית ופוריות, טיפים לספורט ותזונה, ייעוץ לגידול ילדים ומדריכי ניהול בית הם נושאים נפוצים במרחבים נשיים.
אנחנו יודעות כיצד נראה תוכן שמיועד לנשים. הוא ידידותי, קליל ולעיתים קרובות מעוצב בצבעים "נשיים". הטון השיחתי והנגיש—כמו עצה מאחות גדולה או חברה טובה—מקנה לתכנים מורכבים קלות, אך גם עלול להסתיר ליקויים בבדיקת עובדות.
תחום הבריאות ההוליסטי עצום, ומיליוני דמויות ברשת שייכות לז'אנר "לייף סטייל" שמזוהה עם נשים ומציגות לעיתים קרובות מידע בריאותי.
גם גברים מופעלים על ידי מידע שגוי ואף מזיק בתחומים הממוקדים אליהם, במיוחד בספורט ופיתוח גוף, אך יש דרכים ייחודיות בהן מפיצים מידע שגוי לנשים, וזהו מוקד המאמר הזה.
לכאורה, מטרת הפרסום היא לעזור לאנשים למצוא מוצרים, אך לחברות הפערים בין שיווק "גברי" ל"נשי" הם מכרה זהב. הן מוכרות את אותו מוצר לשני קהלים, רק ש"מגדריות" אותו לנשים ומוכרות ביוקר.
אנו יודעות שלחברה יש מסורת להגדיר נושאים מסוימים כ"נשיים בלבד". עולם התוכן ברשת הוא המשך טבעי לכך. זה יכול להיות מעצים אך גם מגביל.
מרחבים בטוחים לנשים
נשים מעולם לא יכלו לבטא את עצמן באופן חופשי כפי שהן יכולות היום. פלטפורמות כמו טיקטוק, אינסטגרם, יוטיוב וקהילות אונליין מגוונות מהוות עבור רבות מאיתנו מרחב בטוח לשיתוף מידע ורעיונות על החיים והדאגות שלנו—נושאים שבעבר הוסתרו.
למרות שתגובות שליליות עדיין מרחיקות לכת לנושאים כמו מחזור, גידול ילדים וטיפוח אישי, נושאים נשיים זוכים סוף סוף להתייחסות ראויה.
עם זאת, נושאים בריאותיים נשיים רבים עדיין אינם מובנים עד הסוף. עד לאחרונה, מחקרים רפואיים השתמשו בנבדקים גברים בלבד. מחזור נחשב כפקטור מסבך, מיותר ללימוד אברים או מחלות. זה השאיר את הנשים באי-ודאות סביב תחומים רבים בגופן. לדוג', גם במאה ה-21 אנו עדיין לומדות את גודלו האמיתי ותפקודו של הדגדגן. רגשות נשים עדיין מובטלים לעיתים קרובות, ונושאים כמו PMS ומנופאוזה ממשיכים להיתפס כמסתוריים ומעוררי לעג.
כנפש יעד עיקרית לבלוגריות לייף סטייל שממליצות ללא בקרה, אנחנו נותרות להסיק מסקנות בעצמנו.
מידע שגוי לעומת דיסאינפורמציה
שני המושגים מתייחסים למידע לא שלם או שגוי, אך קיימת הבחנה משמעותית ביניהם.
דיסאינפורמציה היא מידע כוזב שמועבר במכוון כדי להטעות. המציגה יודעת שמדובר בשקר או חצי אמת, אך בוחרת להציג זאת כאמת. לרוב, זה נעשה לטובת רווח אישי—למכור, לקדם אג'נדה, לנפח הישגים או לפגוע במתחרות.
החשיבות של הליטוזיס (ריח רע מהפה) הוגזמה מאוד במאה ה-20 כדי ליצור שוק לשטיפת פה. השימוש בשם רפואי מרשים לבעיה מוכרת קידם היטב את מכירות החברה. האפקטיביות של השיטה הזו עדיין מפתה משווקות מחפשות רווח גם כיום.
היום אנחנו שומעות על דיסאינפורמציה בעיקר בהקשר של חדשות מזויפות או פוליטיקה, אך לעסקים ולאושיות רשת יש אינטרס מסחרי ברור לשקר, במיוחד כאשר המוצרים לא ממש מוצלחים.
מידע שגוי הוא שגוי או לא שלם, אך מופץ ללא כוונה רעה או ניסיון להטעות. מפיצת מידע שגוי באינטרנט אולי רודפת אחרי תשומת לב ורוצה לתת מהפכה או טיפ בומבסטי, אך לא משקרת במכוון—היא פשוט עצלנית, רשלנית או לא מודעת.
למשל, שגרות דיאטה ואימון שאינן בנות קיימא מפי אושיות יותר נלהבות ממנוסות נופלות לרוב לקטגוריה הזו. לצערנו, "האחריות על הרוכשות". במקרה כזה, בדיקת העובדות נופלת על העוקבות, שצריכות לחקור לפני שהן מחקות משהו.
שיתופיות גוברת על איכות
אגדות אורבניות עוברות מהר ברשתות החברתיות. אם מישהי טוענת שמצאה פתרון ביתי אדיר ל-PMS, אקנה או הצטננות, כולם עושות שיתוף. צעירות מתלהבות לפעמים לשחזר שיטות ישנות שכבר הופרכו—ככה הן מעניקות חיים חדשים למיתוסים פסולים.
רוב התוכן ברשת מתמקד בפופולריות ושיתופיות, לא באיכות. מיתוסים מופרכים זוכים לתהילה עם שירים קליטים או כותרות בומבסטיות. זה אולי נחמד לסיפורי רוחות, אבל בבריאות זה עלול לגרום לנזק אמיתי.
מידע בריאותי נשי הועבר מדור לדור כמסורת נשים, אמונות ואמרות. ידע כזה נושא מסר אינטואיטיבי חשוב, אך קשה להבחין בין עצה שימושית לסתם אמונה תפלה או "אגדות נשים זקנות". ממליצה להתייחס בחשדנות, במיוחד בהקשר לאבחון אישי וטיפול עצמי.
חוסר מחקר ומקורות מהימנים
אושיות רשת בונות את המותג על בסיס טיפים לסגנון חיים, טיפוח, או מתכונים. לרוב הן לא מספקות מחקרים מדעיים שתומכים בדברים.
בכל כתבה בוומןלוג אנחנו מצרפות רשימת מקורות כדי שתדעי מאיפה המידע שלנו, ואם תרצי תוכלי להמשיך לבדוק. אם מישהי שאת אוהבת ממליצה על תופעה בריאותית, תבדקי אם יש לה מקורות. אם לא, חפשי את הנושא לבד ואמתית מידע לפני שרוכשת מוצר או מבצעת שינוי.
חשוב לוודא שהמקורות שלך אמינים. החלטות על סמך שמועות ברשת מסוכנות בערך כמו להתייעץ עם השכנה המוזרה שלך—מה האינטרס שלה? מה הפיק מנקודת המבט הזו?
כשבריאותך על הפרק, חפשי תמיד מקורות מוסמכים וריבוי דעות—כגון רופאים, בתי חולים או מכוני מחקר. בסוף, את זו שתצטרכי לחיות עם תוצאות ההחלטות.
מקורות אלטרנטיביים עשויים לתרום, אך אם עיקר הבריאות שלך מסתמך על "קריסטלים", מזלות או וויברציות—עצרי לשקול שוב.
כשלי לוגיקה והטיות חשיבה
כולנו טועות לפעמים. לעיתים זו תוצאה של כשל לוגי בסיסי. הנפוצים ביותר:
בחירת דובדבנים—הצגת טיעון תוך התייחסות רק לעובדות שמתאימות ולהתעלמות מהשאר. איך להתמודד? שוב—מקורות איכותיים! אם שתי משפיעניות ממליצות על תה נגד כאבי מחזור אך חמישה אתרי רפואה מזהירים—ברור במה לבחור.
כשל סיבתי—הטענה שאם משהו קרה אחרי משהו אחר, אז הראשון גרם לשני. "מתאם איננו סיבתיות". אם אישה השתמשה במוצר ובעייתה נפתרה, זו לא הוכחה. אולי זה מקרי, אולי מאפיין אישי—לא זה המוצר.
כדי שמוצר או טיפול ייחשבו בטוחים רפואית, דרוש מחקר ראיות יסודי—משהו שיש רק למוסדות מורשים.
אהבת הסושיאל שלנו לממים, כותרות קליקבייט וסנסציות מחלישה את יכולת החשיבה הביקורתית שלנו ונותנת להטיות לוגיות להשתרבב.
הטיית אישור—הנטייה לחפש או לזכור רק עובדות שמאששות את הדעה שלנו. היוריסטיקת זמינות—מה שזכור לנו בקלות נראה נכון.
אם אותם "עובדות" חוזרות על עצמן בויראליות, יש נטייה להאמין להן אוטומטית, למרות שיודעים כמה קל לזייף מידע וצילומים.
המחקר על מידע שגוי ברשת רק בראשיתו, אך כבר מזוהות בעיות. מחקר על סרטוני טיקטוק בנושאי אורולוגיה הראה שרק 22% מהסרטונים מגובים בעובדות מהאגודה האירופית לאורולוגיה, ואף וידאו לא ציין מקורות.
יוצרות תוכן והלחץ לעמוד בציפיות
הנופך האישי מושך במיוחד. בתחרות בין משפיעניות, מצופה לשתף סיפורים אישיים אותנטיים בכל פוסט. הלחץ להיות "אמיתית" וחשופה מעודד הכרזות מוזרות על רוטינת ערב מושלמת או מסכה ביתית לפנים.
משפיעניות גם חוששות להודות בטעות, במיוחד כשהעצה הבעייתית היא ליבת המותג שלהן.
אלגוריתמים. אלגוריתמים במדיה חברתית וחדשות משתכללים כל הזמן. הם מנתחים את ההעדפות ומגישים תוכן שיווקי או פוליטי בהתאם. זה מקל למצוא לוק מתאים אך גם יוצר בועות פילטר שמטות את התפיסה שלנו.
למרות שגופים מפקחים לוחצים על שקיפות וחשבון נפש של יוצרות, מרחבי התוכן העצמאיים ברשת לא ממש מבוקרים, ופוסטים פרובוקטיביים נוטים לעלות בתעדוף.
עצות לא מדעיות מסתתרות בגלוי, אך לא מעט גם בקהילות חשאיות עם האשטגים ומילים מוצפנות. תוכן פרו-אנורקסיה עדיין נפוץ בטאמבלר וטיקטוק—כמה האשטאגים/מילות קוד חושפים קהילה מסוכנת. כך גם סביב תחומי שוליים ותיאוריות קונספירציה אחרות.
איך להימנע מנפילה למידע שגוי?
האינטרנט פרוע, ואי אפשר להימנע לחלוטין ממידע שגוי. מה שכן—להישאר ערנית ולא לקבל כל עצה כמובן מאליו, במיוחד בבריאות. אין צורך בפרנויה אך בריא להטיל ספק.
שאלי את עצמך כאשר את גוללת במדיה החברתית:
- האם המידע אמין ומהימן? מהם המקורות?
- האם יש סיכון או נזק במעקב אחרי העצה?
- מי עוד משתפת את המידע?
- האם זה תואם לעובדות רפואיות מוכרות? אם לא—למה?
- מה האינטרס של המשפיענית/האתר בכך שאעקוב אחרי העצה?
- האם המידע או המשתפות מעורבות בשערוריות?
- האם התוכן מכוון לקהלים פגיעים כגון נערות, הריוניות או מתמודדות עם מחלות/התמכרות?
אם החלטת בכל זאת לעקוב אחרי שגרה, אימון או המלצה דיאטטית מהאינטרנט—תשקיעי קצת מחקר, התייעצי עם הרופאה, ובלי היסוסים להפסיק אם מופיעים סימנים רעים.
הורידי עכשיו את WomanLog:
