מיגרנה—מחלה נוירולוגית מורכבת
אם תשאלי מישהי מהי מיגרנה, סביר להניח שתאמר לך שמדובר בסוג של כאב ראש חמור. אף שזה נכון חלקית, זו פשטנות יתר. במאמר זה נחקור את שלבי המיגרנה, התסמינים והמיתוסים הנפוצים, ונדון באסטרטגיות התמודדות שעשויות להקל על התסמינים.
כדי להתמודד בהצלחה עם מיגרנה, חשוב להבין את השלבים השונים של התהליך ולזהות מה גורם למיגרנות שלך. אשת מקצוע בריאות תוכל להמליץ על תרופות מתאימות לתסמינייך. ישנם סוגי מיגרנה נפוצים יותר מאחרים, ולכן פותחו להם טיפולים ייעודיים.
חמשת שלבי התקף המיגרנה
התקף מיגרנה יכול להימשך מכמה שעות ועד מספר ימים. התסמינים המלווים את ההתקף נחלקים לחמישה שלבים עיקריים. לא כל אחת תחווה את כל השלבים, והתסמינים משתנים בין אדם לאדם.
השלבים בדרך כלל מופיעים בסדר הבא:
- שלב האזהרה (פרודרום) — כשמו כן הוא, זהו שלב מקדים בו ישנה תחושה מטרימה למה שעומד לבוא. הוא עשוי להימשך עד שלושה ימים לפני הופעת כאב הראש, ומתגלה לרוב בעייפות, חשק לאוכל, רגישות לאור, עצבנות ונוקשות בצוואר.
- שלב האאורה — נמשך עד שעה לפני הופעת כאב הראש, ומאופיין בהפרעות ראייה כמו כתמים, קווים, אורות, כוכבים או עיוורון זמני. תסמינים נוספים כוללים חולשה בצד אחד של הגוף, סחרחורת, נימול ותחושת עקצוץ. יש החשות אאורה מבלי לחוות כאב ראש משמעותי.
- שלב כאב הראש או 'עיקר ההתקף' — השלב המזוהה ביותר עם מיגרנה: כאב עוצמתי ודופק שיכול להופיע בכל הראש או להיות ממוקד. לעיתים הוא מלווה בבחילה/הקאה וברגישות לאור ו/או רעש.
- שלב ההקלה — שלב בו הכאב שוכך בדרך כלל בהדרגה, אך לעיתים פתאומית. לחלק מהנשים הקאה או בכי גורמים להרגשת שחרור, ורבות מדווחות ששינה עוזרת.
- שלב ההתאוששות או הפוסטדום — האחרון, ולעיתים נקרא גם 'האנגאובר של מיגרנה'. מיגרנה היא חוויה קשה, לכן טבעי שהגוף והנפש זקוקים לזמן התאוששות. התסמינים דומים לאלו של שלב האזהרה, אך לא בהכרח.
אזהרה! לחלק מהתסמינים של מיגרנה יש חפיפה למסימני שבץ מוחי. שבץ הוא מצב רפואי חמור ומסכן חיים, בו אספקת הדם למוח נפגעת. אם את חווה פתאום כאב ראש עז, קושי בדיבור או בהבנת דיבור, צניחת זווית הפה, נימול או חולשה פתאומית בפנים, בזרוע או ברגל (במיוחד בצד אחד) — פני מיד לאמבולנס!
מה גורם למיגרנה?
רוב הנשים הסובלות ממיגרנה נושאות נטייה גנטית לתופעה. המיגרנה יכולה לדלג על דור, לכן בדרך כלל מדובר בשינויים ביותר מגֵן אחד.
עם זאת, לגנטיקה לבדה אין שליטה על בריאותנו — ייתכן מאוד שתהיי בעלת נטייה גנטית ועדיין לא תחווי מיגרנה אף פעם.
מיגרנה אינה מחלה הורמונלית בפני עצמה, אך שינוים ברמות ההורמונים משפיעים עליה. השינויים ההורמונליים שמלוות את חיי נשים מסבירים מדוע מיגרנה נפוצה פי שלושה בקרב נשים לעומת גברים:
- מיגרנה מתחילה בגיל ההתבגרות ב-10–20% מהנשים הסובלות ממיגרנה;
- תחילת המחזור לרוב מעוררת מיגרנה ללא אאורה;
- יש קשר מובהק בין קבלת הווסת לבין הופעת התקפי מיגרנה;
- בהיריון, לרוב חלה ירידה בשכיחות ההתקפים, ובחלק מהמקרים אף הפסקה מוחלטת שלהם;
- לרוב, לאחר גיל המעבר חלה ירידה בתדירות ההתקפים, אף שהם עלולים להחמיר טרם הפסקת הווסת.
יש נשים הסובלות ממיגרנה אך ורק בזמן הווסת. זהו מצב המכונה מיגרנה קטמניאלית או מיגרנת וסת, הנובעת מהירידה ברמת האסטרדיול ביום שלפני הדימום. ההתקף מופיע בין יומיים לשלושה לפני הווסת, ויכול להימשך עד שלושה–ארבעה ימים אחריה. סוג זה עוצמתי, ממושך ועמיד יחסית לטיפול.
לתשומת לבך! אמצעי מניעה הורמונליים משפיעים על רמות ההורמונים, ועשויים להשפיע (לחיוב או שלילה) על ההתקפים. אם את סובלת ממיגרנה, התייעצי עם רופאה/גינקולוגית באשר לדרך המניעה המתאימה כדי להימנע מסיבוכים.
גורמי טריגר
חולות מיגרנה לרוב רגישות לגירויים מסוימים שמפעילים התקף, גם אם אינם הגורם למחלה עצמה.
איתור הטריגרים מסובך: הרשימה ארוכה, לעיתים לוקח עד שמונה שעות עד שהטריגר יופעל, והגורמים אף משתנים לאורך השנים—מה שמפעיל מיגרנה בשלב חיים אחד לא בהכרח ישפיע בשלב אחר.
גירויים חושיים וסביבתיים כגון אורות חזקים או מהבהבים, רעש עז, חום/קור קיצוניים, גובה רב, שינויים במזג האוויר, ריחות או טעמים חזקים הם טריגרים אפשריים. הם אינם תמיד פתאומיים — למשל, מבט ממושך על מסך מחשב הוא טריגר נפוץ.
רעב ותזונה לקויה מהווים לעיתים קרובות טריגר למיגרנה. נסי להימנע ממאכלים לא בריאים וממאכלים עם תוספים מסוימים—במיוחד מונוסודיום גלוטמט, גלוטמט, טירמין, ניטראטים ואספרטיים—אם נדמה לך שטריגרייך קשורים לתזונה. שתיית יתר של קפאין או הפסקה חדה ממנו יכולים להיות טריגר. אפילו התייבשות קלה משפיעה מאוד.
חוסר פעילות גופנית או עודף פעילות עלולים לשמש טריגר, במיוחד אם אינם מצב רגיל. לעומת זאת, פעילות גופנית מבוקרת וסדירה מסייעת בהתמודדות עם כאבים.
מצבים גופניים כגון חבלת ראש, מחלה עם שיעול, ומתח שרירים (לעיתים בשל יציבה לקויה) עשויים לגרום להתקף.
גורמים הורמונליים כמו מחזור, נטילת גלולות או אף יחסי מין יכולים להיות טריגר אפשרי.
כמות השינה והקביעות בשעות השינה קריטיות; עיכוב בשינה, שינה מאוחרת/תוספת תנומה בזמן לא רגיל—כולם טריגרים אפשריים. אם את חושדת שטריגרייך קשורים לשינה, צרי לך הרגלי שינה קבועים ושימרי עליהם.
לחץ ומתח נפשי שכיחים כטריגר לכאבי ראש, וגם מיגרנה אינה יוצאת דופן. לפעמים דווקא הירידה הפתאומית במתח (כמו בסופי שבוע) גורמת להתקף, תופעה המכונה 'כאב ראש של סופש'. בכל מקרה, נסי להפחית את סך הלחצים הכללי סביבך.
שינויים בשגרה עלולים להפעיל התקף, אפילו שינויים חיוביים כמו חופשה—מעבר בין מדינות וזמן מחמיר את השפעתו על דפוסי השינה.
לעתים אנו יוצרות עבור עצמנו דפוסים מזיקים, כמו שימוש יתר במשככי כאבים שמוביל לכאבי ראש כרוניים. אם ברצונך ליטול תרופה באופן עצמאי, בדקי היטב את ההשפעות לטווח קצר וארוך בעזרת מקורות אמינים ודבקי במינון המומלץ.
חרדה ודיכאון קשורות בשכיחות גבוהה יותר אצל חולות מיגרנה, ולעיתים גם מהוות טריגר למיגרנה. התייעצות עם פסיכותרפיסטית או פסיכיאטרית בהחלט עשויה להועיל.
מיתוסים על מיגרנה
הסיבות, המנגנון והביטויים של מיגרנה עדיין אינן מובנות לחלוטין, וקיימים מיתוסים רווחים סביב המחלה. לעיתים נוטים לקשור בין התופעות הנלוות למיגרנה למחלות אחרות.
זו לא מחלה עיכולית
בחילה והקאה הן חלק מהקריטריונים לאבחנת מיגרנה אך גם תגובה לכאב עז. מאחר שהתסמינים האלו מופיעים בנוכחות התקף בלבד, הם תוצאה של עוצמת הכאב—ולא בהכרח מעידים על מחלת עיכול נפרדת.
זו לא מחלת עיניים
מי שסבלה ממיגרנה עם אאורה דיווחה על אורות, קווים או הפרעות ראייה ואף עיוורון זמני. כאבי ראש שאינם מיגרנה יכולים להיות תוצאה של הפרעה בראייה, אך הם לרוב פחות עזים, לא מורגשים כדופקיים, וללא סימפטומים נלווים.
זו אינה סינוסיטיס
מיגרנה מתבלבלת לעיתים קרובות עם כאב ראש סינוסים, שכן היא מלווה בגודש ותחושת לחץ בפנים ובאף (תסמין שמופיע גם במיגרנה)—אך סינוסיטיס מתאפיינת גם בחום, ריח רע מהפה, נזלת סמיכה ומעוותת ריח (בלעדי לסינוסיטיס). משככי כאבים המותאמים לסינוסיטיס עלולים להחמיר התקפי מיגרנה.
אבחון וטיפול
החשוב מכל הוא לקבל אבחנה מדויקת. אם את חווה התקפי מיגרנה או יש לך היסטוריה משפחתית רלוונטית, רופאת כאב (קרוב לוודאי נוירולוגית) תסתמך על בדיקה גופנית, נוירולוגית, התסמינים והיסטוריה רפואית כדי לקבוע אבחנה.
בדיקות לאיתור סיבות אחרות לכאבים עשויות לכלול:
- MRI. משמשת לאבחון גידולים, שבץ, דימומים, זיהומים ומחלות מוח שונות.
- CT. משמשת לאיתור גידולים, זיהומים, פגיעות, דימומים ובעיות מוחיות אחרות העלולות לגרום לכאב ראש.
תרופות רבות פותחו במיוחד לטיפול במיגרנה, וניתן לסווג אותן לשתי קטגוריות עיקריות:
- תרופות לטיפול בהתקף. נלקחות בזמן ההתקף במטרה לעצור או להפחית תסמינים.
- תרופות מניעה. נלקחות על בסיס קבוע (בדרך כלל יומי), ומכוונות להפחית תדירות וחומרת ההתקפים.
הטיפול הנבחר חייב להתחשב בתדירות וחומרת הכאבים, בבחילה/הקאה אם קיימות, ומצבים רפואיים נוספים. זיהוי והפחתה של טריגרים, התאמות באורח החיים וגילוי התרופות היעילות עבורך יאפשרו שליטה במיגרנה ואף מניעתה.
תוכלי לעקוב אחרי המחזור שלך עם WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
