ריח ושינויים הורמונליים: האם הורמונים משפיעים על חוש הריח שלך?
חוש הריח שלנו הוא חיוני לבריאותנו ולרווחתנו. הוא עוזר לנו לבחור אוכל מזין, מגביר את התיאבון, ומתריע מפני מוצרים מסוכנים או מקולקלים. היכולת שלנו לזהות ריחות מסייעת לנו גם בהתמצאות בסביבה, מזהירה אותנו מפני סכנות כמו דליפת גז, עשן ואש, או עובש בקירות. אך חוש הריח מעניק לנו גם רמזים עדינים ועמוקים יותר, שמשפיעים על מערכות יחסים רומנטיות, תקשורת חברתית ועמדות כלפי אנשים אחרים.
למרות שרובנו לא מבחינות בכך במודע, האף האנושי מסוגל לזהות גם ניחוחות חלשים ביותר בסביבה. למעשה, השותפות הרומנטיות, החברויות ומפגשים שאותם אנו בוחרות להימנע עשויים להיות מוכרעים בעיקר דרך הריח. במאמר זה, נדבר על פלאי חוש הריח וכיצד שינויים הורמונליים במהלך המחזור החודשי, בהריון ובתקופת הפרימנופוזה משפיעים על מה שאנו חוות דרך האף.
איך אנחנו מריחות?
טובים ורעים—כל הריחות חשובים. כמו כל חוש אחר, חוש הריח חיוני להגנה שלנו ולאופן שבו אנו פוגשות את העולם. מעבר לעזרה באיתור אוכל מזין והימנעות מסכנות, היכולת שלנו לזהות מולקולות ריח משפיעה על רגשות, זיכרונות ומערכות יחסים.
אז איך זה קורה בעצם? ריחות הם מולקולות כימיות קלות מספיק כדי לעבור באוויר. יש ריחות חזקים ויש חלשים, אך כמעט כל דבר פולט מולקולות ריח, וכשאנו שואפות אותן, הן נקשרות לקולטנים ייחודיים ברירית שמצפה את חלל האף. לאדם יש 5–6 מיליון קולטני ריח, שיכולים לזהות כ-400 דפוסי ריח מולקולריים שונים. אפשרויות השילוב שלהן בלתי מוגבלות, וכך נוצרים שלל פרופילי ריח. בעשור האחרון הבינו חוקרים כי אנו מסוגלות לזהות כשני טריליון ריחות—הרבה יותר מההנחה הקודמת של עשרת אלפים בלבד. זה נשמע הרבה, אך ליונקים אחרים יש חוש ריח חד בהרבה: לכלבים, למשל, אף מפורסם במיוחד ויכולת לזהות ריחות מקילומטרים, ולפילים יש הכי הרבה קולטני ריח בקרב היונקים.
בכל פעם שאנו מריחות משהו, זה נובע משאיפה של מולקולות שחוש הריח שלנו מזהה. הקולטנים שולחים מידע למוח, ושם אנחנו מעבדות אותו. פקעת הריח, בה מרוכזים קולטנים אלו, קרובה מאוד להיפוקמפוס—מרכז הלמידה והזיכרון במוח. אנו עדיין חוקרים כיצד שני מרכזים אלה מתקשרים זה עם זה, אך ברור כי ריחות הם מעוררי זיכרון עוצמתיים. לדוגמה, ריח של בושם שאימא שלך השתמשה בו בילדות עשוי להעלות זיכרונות חזקים.
מהם פרומונים?
פרומונים הם כימיקלים שמיוצרים בגוף ומטרתם להשפיע על התנהגות הסביבה. הם פועלים בדומה להורמונים, אך השפעתם על אנשים אחרים. אנו מפזרות פרומונים בעיקר בזיעה, אך נמצאו גם בהפרשות אחרות. אי אפשר לראות—ולא להריח—אותם ישירות, אך ביכולתם לעורר משיכה, גירוי מיני והשפעה על הבחירה בזוג רומנטי. יש הטוענות שהן מסוגלות להריח כאשר מישהי מרגישה מגורה. פרומונים נמצאו בכל בעלי החיים שנחקרו, והם ממלאים תפקיד חשוב בבחירת בן זוג, סימון טריטוריה, התרעה, השגת מזון והתנהגויות חברתיות אחרות. גם אם חוש הריח של בני אדם חלש יחסית, אנו מושפעות מהעולם הסמוי של הריחות.
היכרות קצרה עם המחזור ההורמונלי
כבר ידוע שריחות מסוימים משפיעים עלינו גם אם איננו מודעות להן, אך אולי תתהיי כיצד זה מתקשר להורמונים שלך ולחושי הריח. לפני שנתקדם, בואי נבין איך פועלות ההורמונים הנשיים בתקופת המחזור החודשי.
בדרך כלל, מחזור חודשי נורמלי אורך 28–35 ימים (קיימות חריגות לשני הכיוונים). כשההורמונים עולים ויורדים לאורך 4–5 שבועות אלה, גופך עובר ארבעה שלבים עיקריים. תחילת המחזור מוגדרת כיום הראשון שלך במחזור.
- בשלב הווסת האסטרוגן, הפרוגסטרון והטסטוסטרון נמוכים, והרחם משילה את ריריתה כדם הווסת.
- לאחר מכן, עליית אסטרוגן וטסטוסטרון בשלב הזקיקי. בתקופה זו, לרוב יש תחושת אנרגיה מוגברת וחשק מיני מוגבר.
- בסביבות אמצע המחזור מגיעים לשלב הביוץ—האסטורגן מגיע לשיאו, מה שמעורר גל של הורמון המגרה ביוץ, וגורם לשחלה לשחרר ביצית. לאחר הביוץ, רמות האסטרוגן והטסטוסטרון יורדות, והפרוגסטרון מתחיל לעלות.
- כעת אנו בשלב הלוטאלי שבו הפרוגסטרון דומיננטי. בתקופה זו יש סיכוי להרגיש יותר מופנמת, פחות חברתית ויותר אנליטית.
האם חוש הריח שלי מוגבר בזמן מחזור?
התשובה היא כן. החוש עצמו לא משתנה, אך ייתכן שישנה רגישות מוגברת יותר לריחות. התופעה הזו נקראת היפראוסמיה וקשורה לעיתים לשינויים הורמונליים. זה לא קורה לכל הנשים, אך רבות מדווחות על רגישות יתר לריחות מסוימים ככל שהמחזור מתקדם.
יש נשים שחוות היפראוסמיה במהלך הביוץ, אולי כדי להבטיח בחירת בן זוג מתאים בתקופה הפורייה. רבות מדווחות שבתקופת הביוץ הן מריחות ריחות שאחרים כלל לא שמים לב אליהם. מחקרים מראים כי רגישות בריח בזמן הביוץ משפיעה על בחירת בן זוג או, אם כבר ישנו, על רמת המשיכה כלפיו. מחקרים על נשים הטרוסקסואליות לאורך המחזור גילו כי בזמן הביוץ הן נמשכות יותר לגברים בעלי תכונות גבריות בולטות. לעומת זאת, לטווח ארוך, נמצא שגברים עם תכונות נשיות או אבהיות מצליחים יותר. הסבר אפשרי: מבחינה אבולוציונית, אישה הרה זקוקה לאדם דומיננטי ומגן, אך להמשך הדרך, בן זוג תומך ועדין מועיל יותר לגידול התינוק.
יש נשים שמדווחות כי תחושת המשיכה שלהן לבן הזוג יורדת בזמן ביוץ וחוזרת לאחר מכן. ייתכן שזה נובע מהשינוי בדרך שבה אנו תופסות פרומונים בימים הפוריים. גם גברים חשים בזאת—מחקרים מראים כי הם קולטים מתי אישה בביוץ. גם אם אינם מודעים לכך, מרבית הגברים הטרוסקסואלים ימצאו אישה בזמן ביוץ מושכת במיוחד, בדומה למה שנשים חוות במשיכה לגברים בתקופה זו—הכול לצורך הצלחת הרבייה.
הרגישות לריחות משתנה שוב בשלב הלוטאלי. יש נשים שמדווחות על רגישות יתר דווקא לריחות רעים כמו גרביים, זבל ישן או בישול של השכנים. ייתכן שזה נועד להגן על עובר מתפתח ממזונות מקולקלים.
חוש ריח מוגבר בהריון
ללא ספק, אחת התקופות המדוברות ביותר בנושא רגישות לריחות היא ההריון, בעיקר בטרימסטר הראשון. אחד הסימנים הראשונים להריון הוא הגברת הרגישות לריחות. יש נשים שמדווחות שהן מזהות ריח ממרחקים ויכולות לדעת מה אכלה אישה אחרת לארוחת צהריים. נפוץ שנשים בהריון לא סובלות ריחות של אלכוהול, עשן סיגריות, דגים ובשרים, ביצים, ואף בשמים ומוצרי ניקיון. לכן, במקרים רבים היפראוסמיה בהריון מובילה לאובדן תיאבון, תחושת בחילה והקאות—דרכה של הטבע להגן על העובר מתרכובות מזיקות אפשריות.
האם פרימנופוזה יכולה לגרום לחוש ריח מוגבר?
פרימנופוזה היא התקופה בה הגוף הנשי מתחיל את המעבר למנופאוזה. היא מתחילה בדרך כלל בגילאי 40–45 (אך יכולה להתחיל שנים קודם או אחרי) ומסתיימת בממוצע כעבור ארבע שנים (טווח תקין הוא בין שנתיים לעשר). מנופאוזה מוגדרת כשנה ללא מחזור.
רבות מדווחות שינויים בחוש הריח ורגישות מוגברת לריחות מסוימים בזמן פרימנופוזה. שינויים אלה קשורים לירידה החדה ברמות האסטרוגן בתקופה זו. תנודות הורמונליות עלולות להשפיע על מרכזי עיבוד הריח במוח ולגרום לפרימנופאוזליות מסוימות לחוות פנטוסמיה—תחושת ריח דמיוני או אשליות ריח. זו הסיבה שלעתים נשים חרדות מהדרך בה הן מריחות, או שמגיבות בעוצמה לריח גוף של אחרים כשסביבתם כלל לא מבחינה.
אילו מצבים נוספים גורמים לרגישות ריח מוגברת?
הורמונים הם לא הסיבה היחידה לרגישות לריחות, לפעמים מדובר בתרופה מסוימת או ברקע של מחלה. מצבים שמשפיעים על הריח כוללים:
- מיגרנות: 95% מהסובלות ממיגרנות מדווחות שריחות חזקים מעוררים התקף. ריח של בשמים, עשן סיגריות ומזונות או חומרים מסוימים עלולים ליצור כאב ראש קשה. במהלך התקף המיגרנה עשויה להיות רגישות בריח שמחמירה את התסמינים.
- מחלות אוטואימוניות: מחלת אדיסון, זאבת (SLE) וסוכרת סוג 1 עלולות לגרום לרגישות יתר לריחות או לתפיסת ריח חריגה.
- פרכוסים: לעתים לפני התקף מופיעה פנטוסמיה—מוחך כאילו יוצר תחושת הרחה של ריח שאינו קיים.
- תרופות: אנטיביוטיקות מסוימות, אנטיהיסטמינים, תרופות לבלוטת התריס ולחץ דם עשויות לשנות תחושת ריח וטעם.
- גידולים וטיפולי סרטן: סוגי גידולים מסוימים בראש ובצוואר וטיפולים הממוקדים בהם עשויים לשנות ריח וטעם.
מילות סיום
כדאי לעצור לרגע ולתת מקום לעולם הסמוי של הריחות. ביחס לבע״ח, האף אינו האיבר החושי המרכזי שלנו, אך עדיין יש לו השפעה עוצמתית על הביטחון, הבריאות והיחסים החברתיים שלנו.
הורידי את WomanLog עכשיו:
