הגוף האנושי מכוסה בשיער באופן טבעי, ובכל זאת יש לנו היסטוריה ארוכה של ניסיונות רבים להיפטר ממנו. בניגוד למה שמקובל לחשוב, הסרת שיער גוף משמשת מטרה אסתטית בלבד. הבחירה להשאיר את השיער או להיפטר ממנו היא אך ורק שלך.
גברים ונשים מגלחים שיער, אך נשים ניצבות מול לחץ חברתי חזק יותר לעשות זאת. הרעיון שנשים "צריכות" עור חלק חסר שיער התפשט בתרבויות המערביות סביב תחילת המאה ה-20, ומאז משווק לנו בעקביות.
ישנם שני סוגי שיער בגוף האדם—שיער הראש נקרא שיער טרמינלי או אנדרוגני, ואילו כל השיער הרך, הקצר והעדין ביתר המקומות בגוף נקרא שיער ולוס. בגיל ההתבגרות יש עלייה בהורמונים אנדרוגניים בגוף, שגורמים לשיער הולוס שמכסה את האזורים האינטימיים ובתי השחי להפוך לשיער טרמינלי. לשיער טרמינלי ולשיער ולוס יכולים להיות צבעים שונים.
גברים בדרך כלל שעירים יותר מנשים בשל עודף אנדרוגנים—הורמוני מין סטרואידיים שמעודדים צמיחת שיער ועובי שיער—אבל זה משתנה מאדם לאדם.
הסטיגמה החברתית סביב שיער גוף גורמת לנו לחשוב שמי שיש לה שיער גלוי או לא מטופח איננה מספיק נקייה כמו זו עם עור חלק. אמנם נכון ששיער בבתי השחי ובמפשעה עשוי לצבור מולקולות ולגרום לריח חזק יותר לאורך זמן, זה לא קורה מיידית ועם רחצה או מקלחות באופן קבוע, קיומו או העדרו של שיער לא משפיע על ניקיון הגוף. להיפך. בדיוק כמו הריסים שלנו, שיער הגוף משמש חוצץ טבעי נגד זיהום וחיידקים. השיער שמכסה אזור מסוים מותאם להגן במיוחד על אותו אזור.
גילוח הוא לא המצאה של התקופה המודרנית. יש עדויות לגילוח כבר מ-30,000 לפנה"ס. אבל למה? למה אז וגם כיום מרגישים צורך לגלח?
כשבוחנים היסטוריה של תרבויות שונות, רואים שמראה שיער וקיצוצו קישורו לקבוצות ומעמדות. אורך השיער או הזקן שידר שייכות ומעמד. למשל, הזקנים של פרעוני מצרים סומלו כמעמד אלוקי—ולא היו אמיתיים. הזקן שימש סמל בלבד, ולא חייב היה להיות אמיתי. למעשה, חלק מהפרעונים היו נשים וגם הן ענדו זקן. אך מתחת לזקן (המזויף) עמד שליט מגולח. גילוח עור חלק היה סמל יוקרה כי הוא היה תהליך קשה ודורש זמן יקר.
לעומת זאת, ביוון העתיקה האמינו שזקן מלא הוא סמל לחכמה וגבריות. הזקנים היו מקור לגאווה, וגזרתם נעשתה רק בעת אבל או בסערת נפש. אם מישהו אחר גזר לך את הזקן זו הייתה השפלה חמורה. מאוחר יותר ירד ערך הזקן כשלוחמים הבינו שהוא חיסרון בשדה הקרב—אם האויב תופס בזקן, הוא שולט בך.
נשים חוו גלי טרנדים משתנים בגילוח לתפארת האסתטיקה של התקופה. בימיה של קלאופטרה השתמשו נשים בעיסת סוכר להסרת שיער, בדומה לשעווה בימינו. בעידן אליזבת הן גילחו גבות כדי להאריך את המצח.
התקופה המודרנית של הגילוח החלה בתחילת המאה ה-20. דימו שיער חלק עם נשיות והרצון להיות מושכת בזכות מאמצי שלוש תעשיות: תעשיית האופנה לנשים, תעשיית הגילוח לגברים, ותעשיית עיתוני הנשים—כולן ביקשו להרוויח. הופעת בגדים חשופים ושרוולים קצרים תרמה למראה העור החלק. תפיסת הגוף עם שיער עוצבה בעיקר דרך עולם הפרסום.
נוחות זו עניין אחד, אך מבוכה היא תופעה חברתית—מבוכה נוצרת כשמסביב יש מי שמבייש או מעיר. כיום מציגים בפני נשים אפשרות לבחור אם לגלח או לא, אולם הדרך עוד ארוכה עד שמקובל חברתית שנשים יבחרו להשאיר את שיער גופן.
מדוע אשה בעלת עור חלק נתפסת כנחשקת יותר? האם זו תוצאה של טרנד מתומרץ ששורשיו הוזנו על ידי פרסום, או האם קיים משהו עמוק יותר?
שיעריות נתפסת כלא מתורבתת—אפילו חייתית. אצל גברים זה לגיטימי, אבל אצל נשים פחות. שווה להתעכב על התפיסה של נשים כמבוגרות. לנשים יש שיער בבית השחי באופן טבעי—פרט לבנות צעירות. הופעת שיער גוף היא החלק הטבעי של גיל ההתבגרות, ועדיין, דעת קהל מתקשה לקבל מראה של אישה בוגרת עם שיער גוף. כך מתפתחת תרבות שמדחיקה מאפייני התבגרות נשיים ומעדיפה מראה ילדותי.
אם שיעריות היא חייתית, הרי שעור חלק הוא ילדותי. המשמעויות האלו מייצרות סיפור בעייתי שבו נשים נחשבות פחות לאוטונומיות, בוגרות ובעלות בחירה. הפטיש לעור חסר שיער מחזק סקסואליזציה של ילדות צעירות, שכן פיזית אין הבדל משמעותי בין גוף של אשה מגולחת לילדה שעדיין לא צמחה לה שיער. נרטיב כזה משמר תפיסה שנשים הן נאיביות, חסרות ישע וקל לשלוט בהן—כמו ילדות. בנוסף, הוא יוצר הרגשה שאחריות של ילדה זהה לזו של אשה בוגרת, ומעמיס עליה אשמה על הסקסואליזציה שעוברת.
גם פורנו מחזק את האשליה שנשים חסרות שיער הן הנורמה. בתור אחד המקורות המרכזיים לחשיפה ליחסים אינטימיים בגיל ההתבגרות, פורנו יוצר אצל צעירים/ות ציפיות שגויות. כל נושא מבט הגבר, שמאדיר ומחפיץ נשים, נבנה בתרבות ולא בגנטיקה. אם בעולם הפורנו נשים מוצגות באופן מסוים, זה נהיה אמת מדומה ואנו מנסות לרדוף אחר אידיאל שאינו בר־השגה. כך נערות לומדות לחשוב שכדי להיות מושכות, עליהן להיות חלקות.
נשים רבות מבינות ששאיפה לעור חלק קשורה לאובייקטיפיקציה, ולכן בוחרות שלא לגלח—לעיתים כמחאה. אך התוצאה לעיתים הפוכה—נשים שמגלחות נתפסות כמשתפות פעולה עם דיכוי, וזהו דיכוי מסוג אחר. המטרה איננה לגרום לכל הנשים להפסיק לגלח, אלא שכל אחת תהיה חופשיה באמת לבחור בעצמה.
אם את מעדיפה להסיר שיער מגופך, ישנן כמה דרכים לעשות זאת. אלו השיטות הנפוצות ביותר:
לתוצאות טובות, התחילי על עור נקי ורצוי גם משויף (אקספוליאציה).
גילוח באמצעות סכין גילוח עם רצוי 4 להבים ומעלה, היא דרך יעילה להוריד שיער. באופן אירוני, סכיני גילוח לגברים יעילים בהרבה לעיתים קרובות מאלו המיועדות לנשים. מומלץ להשתמש בקצף גילוח או ג'ל למרכך ולהקל על הגילוח וכן לשמור על העור לח. מכונת גילוח חשמלית היא אופציה נוספת. חשוב לשמור על להב סכין נקי ולהחליף לעיתים קרובות, ללא קשר לסוג הסכין. שיער שגולח יצמח שוב במהירות—בדרך כלל תוך יומיים.
שעווה תהליך בו מחממים שעווה שמורחים על העור ומסירים אותה יחד עם שיער שנתפס בה. החום מרכך את השערה והזקיק, מה שמאפשר לפעמים תלישה של קבוצות שיער מהשורש. שעווה ברזילאית היא הסרה נרחבת של שיער במפשעה. שיטה זו מהירה, אך לעיתים מאד כואבת, ולא תמיד מתאימה לכל אזורי הגוף, במיוחד כשעושים זאת לבד. מכיוון שתולשים מהשורש, לוקח זמן רב יותר לשיער לגדול מחדש ותיהני ממספר שבועות של עור חלק. אך כדי שהשעווה תעבוד, השיער צריך להיות באורך של כ-0.5-0.7 ס"מ (כ-¼ אינץ’). סוכריות—שיטה דומה עם סוכר מחומם במקום שעווה.
הסתלקות או קרם מסיר שיער כוללת מריחת תכשיר כימי שממיס את השערה בזקיק. לאחר מכן השיער יורד בניגוב. קרמים כאלו עלולים לגרום לתגובה אלרגית, ובעיקר לבעלות עור רגיש. כמו בשעווה, גם כאן הצמיחה איטית יחסית כי הזקיק מתחדש לאט. תהליך זה נטול כאב, אך לוקח כ-15 דקות.
הסרת שיער בלייזר מתבצעת על ידי טיפול מקצועי שמכוון לשורש השערה ומעלים את רוב השערות בגוף לכשנה לאחר כמה טיפולים. זה בטוח ונפוץ, אך יקר יחסית.
לאזורים קטנים יותר ושיער עדין, מריטה ו-חוט הן אפשרויות טובות. מריטה היא תלישת שיער בודד בפינצטה, בעיקר בגבות ואזורים קטנים. השחלה בחוט היא סילוק קבוצת שערות או בודדות באמצעות חוטים מצטלבים. עיצוב והגבלת צמיחת שיער נקראים טיפוח.
אולי שמעת שנאמר שאם תגלחי שיער, הוא יצמח עבה, כהה וארוך יותר. הגילוח מגביר צמיחה וייתכן שהשערות ייראו כהות כמה ימים, אך הן לא מתעבות או מתארכות באמת. מדובר במיתוס.
כמה אזהרות:
עור חלק נחשב חלק מהסטנדרט היופי למעלה ממאה שנה והושרה חזק לעמדות החברתיות כלפי נשים. עם זאת, עוד ועוד נשים בוחרות לתת לשיער הגוף שלהן לצמוח. חלקן עושות זאת כמחאה, אחרות פשוט לא רוצות לגלח.
מצד שני, הסרת שיער מאוד נפוצה ועם מעט סיכונים—בעיקר שריטה או שערה חודרנית. אין ממש טיעון נגד הליכי הסרת שיער לגיטימיים. אך צריך להיאבק בלחץ החברתי המופעל על נשים להיות חלקות. הבנת ההיסטוריה מאחורי הגילוח מסייעת לדור הבא להתגונן מלחץ חברתי מיותר.
העדפה אישית—נשארת אישית. אם תבחרי לגדל את שיערך או להסיר אותו, עשי זאת רק למענך. אין תשובה אחת נכונה.
באפשרותך לעקוב אחרי המחזור שלך בעזרת WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו: