טינטון הוא אורחת לא רצויה שיכולה להפריע לך ביומיום עם צליל מתמשך וגבוה באוזניים. זה לא רק מטריד – הקולות הדמיוניים האלה עלולים להפריע לריכוז, לדפוסי שינה ולאיכות החיים הכללית שלך.
טינטון אינו רעש חיצוני, אלא תפיסה פנימית שמופקת על ידי המוח. הוא יכול להתבטא כצלצול, זמזום, שריקה ואפילו מנגינה. למרות שהוא משפיע בעיקר על מערכת השמיעה, טינטון עשוי לנבוע מסיבות שונות במערכת הגוף, ולכן כל מקרה הוא ייחודי.
שם התסמין, טינטון, מגיע מהמילה הלטינית tinnire, שפירושה 'לצלצל'. ואכן, צלצול היא הדרך שרבות מתארות את הצליל המתמשך והמטריד הזה באוזן אחת או בשתיהן. ברוב המקרים – עד 95% – הטינטון הוא סובייקטיבי, כלומר אין גורם מוחשי שגורם לרעש. זהו צליל שהמוח תופס למרות שאין לו כל דרך ממשית להתבטא.
טינטון נגרם לעתים קרובות מנזק לסטראוציליות – שערות זעירות שנמצאות על תאי החישה באוזן הפנימית. שערות זעירות אלה עוזרות להעביר אותות שמע למוח ומאפשרות לנו לשמוע קולות סביבתיים. הן גם חיוניות לשמירה על שיווי המשקל.
כאשר תאים אלה נפגעים או לא פועלים כשורה, הם עלולים להתחיל לשדר אותות אקראיים שהמוח מפרש כרעש, אף שאין צליל אמיתי בסביבה. זהו בעצם תעלול של האוזניים — אשליה שמיעתית.
הגורמים הנפוצים לטינטון כוללים:
בעבר, הופעות רוק ועבודה ממושכת במכונות רועשות נחשבו לגורמים העיקריים לטינטון, אך כיום נדמה שהכל נהיה רועש יותר. אפילו הופעה רגילה או סרט בקולנוע עלולים לעבור את רמת הדציבלים הבטוחה.
חשוב לציין שלא רק רעשים חזקים גורמים לטינטון. עבור מי שנוטה לכך, שימוש בממריצים – אפילו קפה – עלול להחמיר את התסמין.
טינטון יכול להיות זמני, לדוגמה לאחר הופעה רועשת, כאשר האוזניים זקוקות למנוחה וחוזרות לתפקוד תקין לאחר יום. לעיתים, עם זאת, הטינטון מתמשך להרבה זמן – וזה כבר עשוי להוות מטרד של ממש.
במקרים כאלו, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית אצל רופאת א.א.ג (אוטולרינגולוגית), לבדוק אם יש סיבה נלווית ואם קיימות אפשרויות טיפוליות מתאימות.
טינטון הוא מצב הכולל מגוון תסמינים שונים.
הסובלות מטינטון מרגישות צליל מתמשך באוזניים או בראש. לעיתים מדובר בצלצול, בזמזום, בשריקה או אפילו ברעש שואג. העיקר הוא שהצליל נתפס ללא מקור חיצוני. אפשר לדמות זאת להאזנה ל'ים' כאשר מצמידים קונכייה לאוזן – אך כאן אין אפילו קונכייה או לחץ חיצוני, הכל מתרחש בתוכך.
לעיתים הצליל נשמע דופק, בקצב הלב שלך. תופעה זו נקראת טינטון פועם.
רבות מהסובלות מטינטון מדווחות על קושי בריכוז או בשינה בשל הרעש המתמיד. זה עלול להיות קשה במיוחד כאשר המצב הופך לכרוני, ואין הקלה מהצלילים הדמיוניים. זה יכול לפגוע משמעותית בתפקוד היומיומי שלך.
כולנו יודעות כמה זה מטריד להתמודד עם זמזום של חרק ליד המיטה. התמודדות עם צליל שרק את שומעת, במשך שעות, ימים או אפילו שנים – יכולה להיות אפלה ממש, גם אם אין פגיעה בריאותית ישירה.
מחלת מנייר היא הפרעה התקפית שפוגעת באוזן הפנימית וגורמת לסחרחורת (תחושת סיבוב). טינטון וירידה בשמיעה הן תסמינים שכיחים של המחלה. בדרך כלל היא פוגעת באוזן אחת בלבד, והיא כרונית וללא ריפוי שלם. דיאטה דלת מלח יכולה לסייע בהפחתת עודפי נוזלים באוזן הפנימית.
אם הטינטון שלך מלווה בסחרחורת, ירידה בשמיעה או תחושה של אוזן סתומה, והתחושות האלו מופיעות לפרקים ללא סימפטומים בין ההתקפים — ייתכן שמדובר במחלת מנייר. פני לרופאה לאבחון.
לצערנו, אין פתרון קסם, גם לא לטינטון רגיל. אבל יש צעדים שיכולים להקל על הצלילים הלא נעימים באוזניים.
התחילי מבדיקה עדינה של האוזניים והסרה בטוחה של שעווה שהצטברה. אין להיכנס לתעלת האוזן עם מקלון צמר גפן או כל חפץ אחר. זו הייתה פעם פרקטיקה נפוצה, אך כיום ידוע שהיא מזיקה. במקום זאת, בדקי בבית המרקחת אם יש טיפות להמסה עדינה של שעוות אוזניים. אלו עוזרות למוסס בזהירות את השעווה, כך שניתן לשטוף אותה או להוציא בעזרת מזרק גומי. לפעמים שטיפה עדינה במים חמימים ממזרק גומי עשויה לעזור; אך אל תנסי זאת אם יש פגיעות בעור התוף שלך. אם יש ספק – פני למומחית.
רעש לבן עשוי להועיל בהתמודדות עם טינטון, כי הוא מסייע למנוע או להפחית את תחושת הצלצול באוזניים.
רעש לבן כולל את כל התדרים הנשמעים בעצמה שווה. רעשי רקע עדינים כמו גשם, גלי ים או מאוורר יכולים להסיח את הדעת מצלילי הטינטון ולספק הקלה זמנית.
רעש לבן עשוי להועיל במיוחד בזמן מנוחה או לקראת שינה, משום שטינטון מורגש לרוב כשהסביבה שקטה. יש מי שמוצאות שמכונת רעש לבן מסייעת להן להירדם.
גם מכשירי שמיעה עשויים להקל על תסמיני טינטון ונרשמים לרוב לנשים מבוגרות יותר המתמודדות עם הבעיה.
מכשיר שמיעה מגביר את התדרים שקשה לך לשמוע. כשהצלילים נהיים ברורים יותר, יש פחות צורך שמוחך 'ימלא' את מה שאינו שומע, וכך מופחתת תחושת הטינטון. מכשירי שמיעה יעילים במיוחד כאשר הירידה בשמיעה והטינטון מתרחשים באותן תדרים.
טינטון קשור לבריאות הכללית ולרמות המתח. פעילות גופנית קבועה ויומיומית יכולה לסייע בגורמים עקיפים לטינטון – כמו שינה ירודה, מתח וחרדה, ובעיות בזרימת הדם.
אין זה חדש — פעילות גופנית מתונה חשובה לכולנו, והיא בהחלט עוזרת לשמור על הגוף (גם אם זה מעצבן).
שילוב של תרגולים מחזקים לצד תרגילים מרגיעים ומותחים הוא האופטימלי. אם את סובלת מ-TMJ או מצב דומה, מתיחות וחיזוק לשרירי הצוואר והכתפיים עשויים להועיל.
פיתוחו שיטות שונות לניהול טינטון, בהן:
טיפול אקוסטי (טיפול בצליל) עושה שימוש באמצעי השמעה שממסכים או מסיחים את תשומת הלב מהצליל, יחד עם שיטות להטמעה מחדש של תפיסות שמיעה ותגובה רגשית כלפיו.
טיפול מחדש בשמיעה (TRT) משלב טיפול בצליל עם ליווי מקצועי במטרה להטמיע מחדש את מערכת השמיעה, המערכת הרגשית והמערכת האוטונומית. במהלך כ-12 חודשים תלמדי לכייל מחדש את המערכות שגורמות לצלילי הטינטון. זה דורש השקעה רבה בזמן – אבל לתכנית יש שיעור הצלחה מוכר של כ-80%. TRT משמש גם לטיפול בהיפראקוזיס ובירידה בסבילות לרעש.
CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מוכח כיעיל בהתמודדות עם טינטון. השיטה מסייעת לשנות את התגובה ההתנהגותית והרגשית, להפחית את השפעות הטינטון ומקורות מתח נוספים ביומיום.
קיים קשר הדוק בין טינטון למתח נפשי. אם אינך מעוניינת להשקיע בשיטת טיפול ממוקדת כעת, נסי טכניקות הפגת מתחים כגון יוגה או מדיטציה, ושימוש במכשיר השמעה שממסך רעשים — זה יכול לספק לאוזניים רגע של שקט.
אל תחששי לציין את הטינטון שלך אצל הרופאה ולחפש פתרונות. לפעמים הטינטון חולף מעצמו, אך לעיתים יש צורך בטיפול בסיבה עמוקה יותר כדי להביא להקלה. ולפעמים הכי טוב הוא למצוא ניהול שעובד עבורך — לכולן מגיעה עזרה.
הורידי את WomanLog עכשיו: