הרדמה אפידורלית
למרות שכל אישה יולדת עוברת את אותו תהליך בסיסי, החוויה האישית של כל אחת מורכבת וסובייקטיבית. הלידה היא חוויה רגשית שמערבת מרכיבים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. עבור רבות, הציפייה לכאב של הלידה עלולה להיות מאיימת.
כיום קיימות שיטות מגוונות להקלת כאבים. בעוד שחלק מהנשים חשות שחשוב להן ללדת 'לידה טבעית' ללא תרופות, אחרות שמחות להיעזר ביתרונות הרפואה המודרנית. הרדמה אפידורלית היא שיטה נפוצה ויעילה להקלת כאב בזמן הלידה.
במאה ה-21, רופאות מצוידות בכלים הרבה טובים יותר מהעבר כדי לסייע בלידה. בריאות ובטיחות היולדות והתינוקות השתפרו משמעותית הודות לפיתוחים רפואיים, ונשים רבות שורדות כיום מצבים שבעבר היו מסכני חיים, אך עדיין יש הרבה מה ללמוד על התמיכה הטובה ביותר ביולדות. כיום נשים הרבה יותר מעורבות בלידה, כפי שניתן לראות בפופולריות של דולות ומילדות ובמושג 'תכנית לידה', בה אם לעתיד מפרטת את רצונותיה וציפיותיה מחוויית הלידה. קולם של נשים לא תמיד נשמע בעבר, וכעת מקשיבים להן יותר.
הלידה עצמה אינה צפויה, וכך גם תגובותינו אליה. על כל אישה לשקול את אפשרויות הקלה בכאב ולעשות את מה שנכון עבורה ועבור תינוקה. הכי נכון להתחיל בלמידה על הצפוי בלידה ועל האפשרויות הרפואיות והטבעיות להקל על כאבי לידה.
כאב בזמן לידה
לידה ראשונה נמשכת לרוב בין 12 ל-24 שעות; לנשים שילדו בעבר, הזמן מתקצר בדרך כלל ל-8–10 שעות. אלו ממוצעים סטטיסטיים בלבד – יש תינוקות שנולדים בתוך דקות, ואחרות נמצאות בתהליך ימים שלמים.
נהוג לחלק את הלידה לשלושה שלבים עיקריים:
- התרחבות צוואר הרחם עד כ-10 ס"מ (צירי פתיחה מוקדמים, פעילים ושלב מעבר)
- שלב הדחיפות ולידת התינוק
- שלב לידת השליה
מקור הכאב העיקרי בלידה הוא בהתכווצויות הרחם, אך סוג התחושה ומשכה משתנים ככל שהלידה מתקדמת. בשלב ההתחלתי של צירי הפתיחה הצוואר מתחיל להתרחב—ההתכווצויות מורגשות כהידוק חזק בכל הבטן. שלב הלידה המוקדמת מתמשך עד שש שעות. כשהצוואר מתרחב, ההתכווצויות מתארכות, מתחזקות ומתרבות. שלב הלידה הפעילה אורך לרוב בין שעתיים לשמונה שעות.
הכאב מתעצם במיוחד כשהצוואר מגיע לפתיחה מלאה, וניתן להרגישו בכל איזור הגו התחתון, האגן, הגב, המפשעה והירכיים. שלב המעבר—המעבר לפתיחה מלאה, אורך עד כשעה.
בשלב זה, היולדת מרגישה 'דחף לדחוף' והכאב העז של ההתכווצויות מתחלף בעוצמת הדחיפה להוצאת התינוק דרך פתח הנרתיק אל העולם. למרות שהכאב נמשך, הדחיפה מפחיתה את הלחץ. כאב הדחיפות עשוי להימשך דקות עד שעות.
כשהראש של התינוק עובר דרך פתח הנרתיק, הרקמה שבין הנרתיק לפי הטבעת—הפרינאום—עשויה להיקרע. למעשה, קרעים שטחיים וקרעים מדרגה שנייה נפוצים מאוד, ולעיתים אף לא תדעי שנקרעת עד לאחר הלידה. קרעים מדרגה שלישית ורביעית עמוקים יותר ודורשים תפירה קפדנית וטיפול מתאים. לעיתים, הרופאה או המיילדת תבחר לבצע חתך יזום (אפיזיוטומיה) כדי למנוע קרע חמור יותר. עם טיפול נכון, גם קרעים חמורים מחלימים בתוך שבועות.
השלב האחרון בלידה הוא לידת השליה, שכוללת התכווצויות והתקוות קלות ועשויה להימשך כחצי שעה—אך נחשבת מזערית יחסית למה שחוותה היולדת עד כה. התכווצויות אלו מסייעות לרחם להתחיל להתכווץ ולסגור את כלי הדם שסיפקו דם לעובר ברחם.
עוצמת הכאב תלויה בגורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים: גודל התינוק, מיקומו באגן (פנים למעלה או למטה, מצג ראש או עכוז), מהירות הלידה, חוזק הצירים, מצב רגשי, מוכנות, סף כאב, עייפות, ומעגל התמיכה. סיבוכים שונים יכולים גם הם להשפיע מאוד על החוויה.
הקלה בכאב
קיימות אופציות לשיכוך כאבים שאינן כוללות תרופות: תרגילי רגיעה, נשימות, דיקור/לחיצות, עיסוי, הזרקת מים סטריליים מתחת לעור, משקיות חום/קור, יוגה, הליכה, שינוי תנוחות, כדור לידה, מקלחת, טבילה במים, ותמיכה מיקירה או דולה.
סיוע רפואי אינו תמיד חובה בלידה, ולפעמים יש סיבות אישיות, דתיות או אחרות לבחירה בדרך ללא תרופות. אך נשים רבות מפיקות תועלת מהעזרה שמציעה הרפואה המודרנית. הקלה רפואית כוללת חסימה אפידורלית, חסימה ספינלית, חסימת עצב פודנדלי, גז צחוק (נייטרוס אוקסיד), ומשככי כאבים ממשפחת האופיואידים. לכל שיטה יתרונות וחסרונות.
כאב, ואף החשש ממנו, עלולים להחריף מחלות רקע—לדוגמה, לחץ דם גבוה, מחלות לב וריאות.
חוויה של כאב מעלה את רמות הקורטיזול—הורמון הסטרס. רמות גבוהות מדי של קורטיזול מזיקות, אך הוא גם מסייע בהכנת העובר לחיים מחוץ לרחם.
שימוש בהרדמה אפידורלית הוא בחירה אישית, אך לרוב יומלץ כאשר יש חשש להליך קיסרי דחוף, בלידות תאומים, כשקיימת חוסר התאמה בין גודל התינוק לאגן, או אם צפויים סיבוכים אחרים שיצדיקו התערבות ניתוחית.
נשים שבוחרות לקבל אפידורל מתחילות לחשוב עליו כאשר צוואר הרחם מגיע לכ-3 ס"מ. ההרדמה ניתנת לרוב בין 4–5 ס"מ פתיחה.
מהי הרדמה אפידורלית?
המושג אפידורל מתייחס לחלל בעמוד השדרה. חוט השדרה ממוקם בין החוליות, כשמעליו רקמות ועצבים—והשכבה החיצונית נקראת דורה מאטר. האפידורל הוא האזור החיצוני ביותר בתעלת עמוד השדרה, מעל הדורה.
הרדמה אפידורלית (או בקיצור: אפידורל) מוזרקת לחלל זה ומפסיקה העברת אותות כאב מהגוף התחתון: בטן תחתונה, גב תחתון, אגן ורגליים. תרופות אלו מוגדרות כחומרים מאלחשים (הרדמה מקומית), ובהן בופיווקאין, כלורופרוקאין או לידוקאין. לעיתים משלבים אותן עם אופיאטים כמו פנטניל או סופנטניל להורדת מינון מאלחש מקומי נדרש.
הדרך המקובלת לתת הרדמה אפידורלית היא באמצעות קטטר שמוחדר לגב התחתון. רק רופאה מרדימה מורשית יכולה לבצע זאת, לקבוע את המינון ולנטר את בריאות היולדת במהלך. תחילה מוזרק מאלחש מקומי לשם אלחוש האזור, ואז מוחדרת מחט גדולה שדרכה מושחל הקטטר, הנותר במקומו עד הלידה לצורך הזרקת התרופה לפי הצורך. בעשורים האחרונים, בבתי חולים מסויימים נהוג מעבר למתן מבוקר על ידי היולדת בעזרת משאבה, עם תוצאות מצוינות.
אפידורל ניתן רק בבית חולים, עם ציוד סטרילי ואמצעי חירום זמינים. לכן הוא אינו מתאים ללידות בית, מרכזי לידה או בלידות מים.
האפידורל משפיע בעיקר על שורשי העצבים בעמוד השדרה ומונע מעבר גירויי כאב.
גם בשימוש באפידורל התחושה לא נעלמת לגמרי, וחלק מהכאב נותר. בכך נשמרת היכולת להשתתף אקטיבית ולדעת מתי לדחוף. משאבות מבוקרות ידנית מאפשרות מינון נמוך ויעילות מרבית של שיכוך הכאב.
הרדמה ספינלית לעומת אפידורל
שיטה דומה היא הרדמה ספינלית: כאן התרופה מוזרקת ישירות ל'שק הדוראלי'—מעטפת ממברנלית סביב חוט השדרה. להבדיל מאפידורל, כאן ניתן להזריק רק מנה אחת בכל פעם ואין צורך בקטטר.
לדוגמה, במקרה של קיסרי דחוף הרופאה עשויה להציע הרדמה ספינלית, שכן היא פועלת מיידית אך תומכת רק בכ-2–3 שעות. בלידות ארוכות (עד יממה) קטטר אפידורלי נוח יותר מהזרקות חוזרות.
אין הבדל משמעותי בכמות התרופה או ברמת הבטיחות בין השיטות. האפידורל נפוץ יותר בזכות הנוחות. יש בתי חולים שמציעים שילוב של שיטות (ספינל-אפידורל).
יתרונות
האפידורל משכך כאב מבלי לשתק את השרירים. כך ניתן לנוח מהכאב, אך להיוותר ערנית, מעורבת ופעילה בתהליך הלידה.
הרדמה אפידורלית נבדקה היטב ונחשבת בטוחה. להפחתת כאב בלידה השפעות חיוביות רבות על היולדת ובהמשך גם על היילוד. יש עדויות כי הפחתת טראומה בלידה בעזרת אפידורל מפחיתה תסמיני דיכאון לאחר לידה.
הפחתת לחץ (סטרס) הנובע מהתגברות הכאב מסייעת להסדיר לחץ דם ונשימה – חשוב במיוחד בנשים עם מחלות רקע.
חסרונות ותופעות לוואי
לרוב, אפידורל מקצר מעט את שלב הפתיחה אך מאריך את שלב הדחיפות, במיוחד בלידה ראשונה. בשל ירידת לחץ הדם בעקבות שיכוך הכאב, עלול להיגרם לחץ דם נמוך משמעותית ויש לתת נוזלים לתמיכת קצב הלב של האם (וכך גם של התינוק).
תופעות הלוואי דומות לאלו של מאלחשים מקומיים אחרים. השכיחות ביותר:
- כאב ראש ביום שאחרי, עם סיום ההשפעה
- סחרחורת ובחילה
- רוך באיזור החדרת הקטטר
- חוסר תחושה בצד אחד של הגוף
- חום וגרד
האפידורל מאלחש את הבטן התחתונה, ומקשה על שליטה בתחושת הצורך במתן שתן – מצב שנמשך לעיתים עד יממה.
אם בחרת בלידה טבעית או לידה במים—אפידורל אינו אופציה עבורך. לידה מוצלחת אינה מחייבת שיכוך כאבים. הבחירה תמיד בידייך – שקלי אפשרויות ודוני בהן עם המיילדת, רופאת נשים או רופאת הריון כדי לעשות את הבחירה הטובה ביותר עבורך!
ניתן לעקוב אחר המחזור באמצעות WomanLog.
הורידי את WomanLog עכשיו:
