הריון הוא תקופה מרגשת ולעיתים גם מבלבלת ומאתגרת בחייה של אישה. עם תאומות, ההתרגשות יכולה להכפיל את עצמה—וכך גם הלחץ. ישנם מאפיינים שונים בהריון עם כמה עוברים, אך אם הריון מנוהל ומפוקח על ידי צוות רפואי—אין סיבה מיוחדת לחשש. אלפי נשים יולדות תאומות ושלישיות בריאות בכל יום.
הגוף הנשי יודע להסתגל להריון עם כמה תינוקות יחד—או במילים אחרות, להריון מרובה עוברים. עם זאת, יש כמה דברים שחשוב לדעת אם את מצפה ליותר מתינוק אחד.
תאומות, שלישיות ולפעמים (במקרים נדירים) אפילו רביעיות או יותר, יכולות להתפתח ברחם בו בזמן. זה קורה כאשר ביצית אחת מופרית על ידי זרע אחד ומתפצלת למספר עוברים, או כשכל אחת מכמה ביציות משתחררות בבת אחת ומופרות כל אחת על ידי זרע אחר. כשיותר מביצית אחת משתחררת בו-זמנית, זה נקרא היפראובולציה.
יש שני סוגים של תאומות: זהות ולא זהות (דיזיגוטיות).
תאומות זהות (מונוזיגוטיות) מתפתחות מביצית אחת שמופרת על ידי זרע אחד ומתפצלת לשני עוברים בשלבים הראשונים של ההריון. הן יכולות לחלוק שליה ולשקי שפיר שונים, להיות עם שליה ושקי שפיר נפרדים, או במקרים נדירים לחלוק גם את השליה וגם את שק השפיר—זהו מצב שמאתגר יותר לעקוב מקרוב אחר ההריון.
סוג הריון כזה אינו נחשב גנטי במיוחד והתרחשותו קשורה יותר למזל. לתאומות זהות יש אותה גנטיקה—אותו DNA, אותו מין ביולוגי, ותכונות מראה דומות—צבע שיער, עיניים, מבנה גוף ועוד. עם זאת, לכל אחת אישיות מיוחדת לה. מיתוס נפוץ הוא שלתאומות זהות טביעות אצבע זהות, אך זה לא נכון.
תאומות לא זהות (דיזיגוטיות) מתפתחות משתי ביציות שונות שמופרות על ידי שני זרעים שונים. הן שונות גנטית, והדמיון ביניהן יהיה בדומה או בשוני כמו אצל אחיות שנולדו בהריונות שונים. נשים עם היסטוריה משפחתית של תאומות נוטות יותר ללדת תאומות דיזיגוטיות. תאומות אלה לרוב לכל אחת שליה ושק שפיר נפרדים.
שלישיות עשויות להיות זהות או כולן להיווצר מביציות נפרדות. מפתיע לדעת ששניים מהשלישייה יכולים להיות זהות, והשלישית תתפתח מביצית נוספת שהופרתה על ידי זרע אחר.
אם לכל עובר יש שקי שפיר נפרדים, לרוב הם תהיינה תאומות לא זהות. אם באולטרסאונד רואים שק שפיר אחד בלבד, ישנה סבירות שמדובר בתאומות זהות—אך זה לא תמיד כך בפועל.
נתונים מראים כי במאה ה-21 נולדות כל שנה יותר תאומות מאי-פעם.
ההערכה היא שכאחת מכל 250 הריונות טבעיים תהיה תאומיות. הרפואה המודרנית מאפשרת לאמהות לשאת הריונות תאומות בשלום גם כשבעבר היו נגמרים בהפלה. בטיפולי פוריות, שיעור ההריונות המרובים מזנק—ומתווספות עוד הריונות תאומות לכלל האוכלוסייה.
עוד גורמים שמעלים את שכיחות ההריונות התאומיים כוללים סגנון חיים וגיל מתקדם יחסית בהריון. היפראובולציה נפוצה יותר אצל נשים מעל גיל 30 וגם אצל נשים גבוהות וכבדות. היפראובולציה עוברת גם בתורשה, כך שככל שיש יותר בני תאומות—כך גם צאצאיהן יתכן ויולידו תאומות בעצמן.
בהריון מרובה עוברים, ייתכן וסימני ההריון ירגישו קצת שונים. הורמון ה-hCG שתומך בהתפתחות העובר בשליש הראשון, מופרש ברמות גבוהות יותר בהריון תאומות. הוא גם אחראי לבחילות הבוקר ולרגישות בשדיים. רמות גבוהות של hCG יכולות להיות סמן להריון תאומות, וניתן לבדוק זאת בדם או בשתן.
אם את חושדת בהריון תאומות, הרופאה שלך תוכל להמליץ על בדיקות לאישור התשובה. רוב הנשים מגלות שהן בהריון מרובה עוברים בעת בדיקת אולטרסאונד שגרתית, לרוב סביב השבוע ה-12 להריון.
אם התברר שמדובר ביותר מעובר אחד, תקבלי מעקב צמוד יותר ובתדירות גבוהה יותר כדי למנוע סיבוכים. כמובן, לא כל הריון תאומות נחשב מיד להריון בסיכון גבוה.
בשל רמות מוגברות של הורמוני הריון, השליש הראשון לרוב מלווה בבחילות בוקר חמורות יותר, רגישות בשדיים, עייפות, השתנה תכופה, צרבת ותסמינים נוספים. מצבים אלה לרוב יוקלו במהלך השליש השני—בערך כשהבטן מתחילה להראות תאומות.
מכיוון שאת נושאת שניים בו-זמנית, השחיקה הגופנית גדלה: כאבי גב שכיחים, ולעיתים משפיעים גם על השינה. הגוף שלך ייצר יותר דם כדי לספק חמצן וחומרי הזנה לשני התינוקות; התוצאה יכולה להיות גם לחץ דם גבוה מהרגיל.
עלול להיות עלייך לעלות יותר במשקל כדי לתמוך בהתפתחות שני העוברים, אך אין צורך "לאכול בשביל שלוש". בהריון יחיד מקובל לעלות כ-11 ק"ג. נשים בהריון תאומות עולות 16–25 ק"ג, תלוי במבנה הגוף.
כמו בכל הריון, רופאים ממליצים על תפריט מגוון, עשיר בכל אבות המזון, ועלייה הדרגתית במשקל.
סיכונים נפוצים יותר בהריון תאומות:
רופאה תעקוב אחרייך באופן הדוק כדי לאתר ולהפחית סיכונים—ותמליץ לך על תוספי תזונה כמו חומצה פולית וברזל למניעת אנמיה.
תאומות ושלישיות נולדות פעמים רבות מוקדם מהרגיל. הריון בודד נמשך כ-40 שבועות, אך תאומות בדרך כלל נולדות בין השבועות 34–38. אם הלידה מתרחשת אחרי שבוע 37 היא נחשבת רגילה ואין חשש מיוחד כל עוד התינוקות בריאות. בלידה מוקדמת יותר, התינוקות תצטרכנה מעט טיפול, בדיוק כמו פגים אחרים.
אם הלידה אינה מתחילה מעצמה בטווח הזמן הזה, ייתכן והרופאה תמליץ על השראת לידה—מאחר שלשאת תאומות עד הסוף כרוך ביותר סיכונים לך ולתינוקות.
סביר יותר ללדת בלידת קיסרי כשלידות תאומות ושלישיות, משום שהעוברות מתמקמות במצג עכוז (רגליים או ישבן למטה) לעיתים תכופות. אם הראשונה יוצאת עם הראש למטה, ניתן להמשיך בלידה רגילה. לעיתים יולדים תינוקת ראשונה בלידה רגילה, והשנייה בניתוח קיסרי. אפשרי גם ללדת תינוקת במצג עכוז בלידה רגילה, כל עוד אשת צוות מיומנת נוכחת בלידה.
לעיתים נמצאות שתי רופאות או מיילדות בחדר הלידה—צוות נפרד עבור כל תינוקת.
הריון מרובה עוברים מאתגר במיוחד ודורש מהגוף התאוששות ארוכה יותר. נשיאת תאומות משנה את מרכז הכובד שלך ולוקח זמן רב יותר עד להחזרת עצמו למצב הרגיל אחרי הלידה. תחושת העומס יכולה להיות קשה במיוחד, לכן חשוב מאד לדאוג גם לרווחה נפשית וגם לגוף.
דיכאון לאחר לידה נפוץ יותר אצל אמהות לתאומות בעקבות השינויים ההורמונליים החריפים ותחושת העומס על הטיפול בשתיים (או יותר) מסביב לשעון, במיוחד כשתינוקות פגות.
כל אמא חדשה צריכה להיעזר בבני משפחה וחברים. במיוחד אמהות לתאומות חייבות להרשות לעצמן להוריד מהעומס, לבקש עזרה ואפילו לבזר משימות לאחרים—לטובתן ולטובת התינוקות.
כבר מהימים הראשונים עלולות לעלות שאלות נפשיות נוספות: מה אם אתבלבל ביניהן? מה אם אחת תקבל יותר תשומת לב? האם יהיה לי רגע לעצמי שוב? דברי עם מי שאת סומכת עליו, ושקלי טיפול רגשי שיכול לעזור לך להתמודד. זכרי שאת האמא שלהן, הן הילדות שלך ולבלבל ביניהן קורה לכל אמא לתאומות. עד מהרה האישיות שלהן תתבטא ותוכלי להבדיל ביניהן בקלות.
אפשר לעקוב אחרי המחזור שלך באמצעות WomanLog. הורידי עכשיו: