תאי רבייה אנושיים
היצירה של אדם חדש כוללת תהליכים מורכבים רבים. ה'לבנים' העיקריים הם תאי הרבייה האנושיים, הנקראים גמטות. הגמטה הנשית היא תא ביצית, והגמטה הזכרית היא תא זרע.
אצל יונקים, זיגוטה (או תא מופרית) נוצרת כאשר ביצית מהאם וזרע מהאב מתאחדים, ומאפשרים לחומר הגנטי שלהם להתמזג. לאחר שהזיגוטה משתרשת ברירית הרחם של האם, היא גדלה במהלך תשעה חודשים ומתפתחת לתינוק שלם.
שחלות ותאי ביצית
השחלות הן איברים דמויי שקדים המהוות חלק ממערכת הרבייה הנשית. לכל אישה יש שתי שחלות, הממוקמות משני צידיה של הרחם בקצה החצוצרות.
השחלות מייצרות את ההורמונים הנשיים פרוגסטרון ואסטרוגן – האחראים להתפתחות סימני מין שניוניים כגון חזה מוגדל, אגן רחב, שיער ערווה ובית השחי. הורמונים אלו מכתיבים את מחזור הווסת הנשי – הביוץ והווסת – מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר.
בתוך השחלות ישנם זקיקים רבים, שכל אחד מהם מכיל תא ביצית לא בשל, או אאוציט (תא ביצית בשל נקרא ביצית). רוב התאים אינם גלויים לעין בלתי מזוינת. תאי הביצית של האדם הם יוצאים מן הכלל – בממוצע קוטרם 100 מיקרון, כמו קוטר שערה.
תאי ביצית מורכבים מ:
- גרעין הפלואידי – מכיל עותק אחד מכל כרומוזום
- מיטוכונדריה – מספקות אנרגיה לשכפול וחלוקת תא, ומכילות דנ"א מיטוכונדריאלי
- ציטופלזמה – תמיסה סמיכה המכילה בעיקר מים, מלחים וחלבונים
- האזור הבהיר (zona pellucida) – שכבת ג'ל מגליקופרוטאינים המקיפה את קרום התא ומגנה על תכולת התא
- גרעינים קורטיקליים – מתקשים לאחר ההפריה ומגינים מבחוץ על הביצית
תאים אלו כוללים גם את הקורונה רדיאטה – השכבה החיצונית של תא הביצית, ואת הגופיף הקוטבי הראשון – תא הפלואידי קטן שהוא תוצר לוואי של חלוקת התא.
תא הביצית מתוכנן למנוע פוליספרמיה (הפריה על ידי יותר מזרע אחד). זיגוטה אמורה להכיל שני עותקים מכל כרומוזום – אם יש יותר (עקב הפריה על ידי יותר מזרע אחד), לרוב הזיגוטה אינה בת קיימא.
ככל שאנו מתבגרות, כך גם תאים שלנו – ותאי הביצית אינם יוצאים מן הכלל. למרות שנולדים עם מלאי ביציות גדול, מספרן יורד לאורך השנים. בגיל 40 יוותרו לאישה רק 3% מהמלאי ההתחלתי. המספר משתנה בהתאם לאורח חיים – עישון, למשל, מזרז את הירידה.
גם איכות הביציות יורדת עם הגיל. ממש לפני הביוץ מתבצעת חלוקת תאים – ביציות ותיקות נוטות יותר לטעויות בשלב זה, מה שמפחית את החיוניות ומעלה את הסיכון להפרעות בהתפתחות.
יש תפיסה מוטעית שתהליכים הורמונליים (כדוגמת אמצעי מניעה הורמונליים או היריון) יכולים לעצור את הידרדרות תאי הביצית. זה לא נכון – לתהליך הזה יש יותר קשר להידרדרות מיטוכונדריאלית בפני עצמה.
ניתן לתרום ביציות. התורמת הפוטנציאלית תיבדק בקפידה, ואם בריאה תעבור טיפול תרופתי שמגרה את הבשלת הזקיקים. כעבור שמונה עד ארבע עשר יום אוספים את הביציות הבשלות בלפרוסקופיה ומאחסנים עד הצורך.
במדינות רבות נשמעות דילמות מתמשכות סביב בריאות התורמת והיבטים אתיים – למשל אם מקובל לקבל תשלום עבור תרומת ביצית.
ביוץ
בשלב הביוץ של מחזור הווסת אחת השחלות מביאה מספר זקיקים להבשלה ומשחררת תא ביצית בשל (או ביצית) – שאר הזקיקים נספגים חזרה בגוף. זה קורה בלי קשר לפעילות מינית. הביצית נשלחת לכיוון החצוצרה ובהמשך עוברת לכיוון הרחם – זה המקום בו הביצית יכולה להיות מופרית בידי זרע.
לאחר הביוץ הביצית מתחילה להתפרק מהר, ״חלון הפוריות״ נסגר. אם הביצית הופרתה – היא תמשיך לנוע דרך החצוצרות ותשתרש ברירית הרחם ותתפתח לעובר. אם לא – תתפרק ותפונה מהגוף עם רירית הרחם במחזור הווסת.
בהשוואה לביציות, תאי זרע עמידים יותר ויכולים לשרוד עד חמישה ימים במערכת הרבייה הנשית (אך בדר״כ אינם שורדים מחוצה לה). הישרדות הזרע תלויה בתנאים מתאימים, כמו ריר צוואר הרחם. תזמון קיום יחסי מין ביחס לביוץ הוא מפתח בתכנון הריון.
אמצעי מניעה הורמונליים פועלים על ידי דיכוי ביוץ. כשהביוץ אינו מתרחש במחזור – זה נקרא מחזור אנובולטורי. מחזורים כאלה נפוצים ורוב הנשים יחוו אותם לפחות פעם אחת.
היווצרות תאומים
לעיתים אישה משחררת שתיים ביציות במחזור – מה שעלול להוביל להריון תאומים.
- תאומות זהות נוצרות כאשר הביצית המופרית מתפצלת לשניים. שני העוברים חולקים את אותו שק שפיר והם זהים גנטית. רוב המקרים מתרחשים במקריות.
- תאומות לא זהות (דיזיגוטיות) נוצרות כאשר שתיים ביציות שונות מופריות על ידי שני תאי זרע. התאומות הללו אינן זהות גנטית — הדמיון ביניהן אינו גדול מזה שבין אחים רגילים. יש נטייה תורשתית לתאומות דיזיגוטיות במשפחות מסוימות.
- לידות מרובות עשויות להיות זהות, לא זהות או שילוב. ברוב המקרים של טיפולי פוריות – מדובר בתאומות לא זהות.
למדעניות וחוקרות ביו-רפואה, תאומות הן הזדמנות להבין השפעת הגנים לעומת הסביבה — הטבע לעומת החינוך. תאומות זהות מגיעות מביצית אחת שחולקה לשניים – ומכאן שהן חולקות קוד גנטי זהה. לכל הבדל ביניהן (למשל עור צעיר יותר אצל אחת) יש הסבר סביבתי בלבד (למשל פחות חשיפה לשמש).
השוואת תאומות זהות לתאומות לא זהות מסייעת להעריך עד כמה גנטיקה משפיעה על מהלך חיינו.
אשכים ותאי זרע
תא הזרע הוא תא הרבייה הזכרי – הגמטה הזכרית.
הפקת נוזל הזרע מתבצעת באשכים. האשכים מייצרים גם את ההורמון טסטוסטרון, שאחראי לסימני מין משניים גבריים: שיער פנים וחזה, מבנה אגן גברי (ללא רוחב), פלג גוף עליון שרירי והיכולת לייצר מסת שריר יותר מאישה.
תהליך יצירת תאי זרע נקרא ספרמטוגנזה. התהליך מתחיל בצינוריות הזרע באשכים, שם נוצרים תאי זרע ראשוניים (ספרמטוציטים). ספרמטוציטים עוברים מספר חלוקות לכדי ספרמטידים שהם צעירים, ומתבגרים עד שהם הופכים לתאי זרע (תהליך שנמשך כ-64 ימים).
לתאי זרע שלושה חלקים ברי זיהוי:
- הראש – מכיל את גרעין ה-DNA. בצידו כיפה בשם אקרוזום, שמכילה אנזימים המסייעים לזרע לחדור את קרום הביצית.
- האמצע – מכיל מיטוכונדריה המספקת אנרגיה לתנועה.
- הזנב (או פלג'לום) – דוחף את הזרע קדימה בדרכו מהנרתיק אל עבר החצוצרה. תא זרע יכול לשחות כ-76 ס"מ (30 אינץ׳) לשעה.
[quote] בניגוד לנשים, גברים אינם נולדים עם תאי רבייה מוכנים. הייצור מתחיל בגיל ההתבגרות (כ-12 שנה) ומאותו רגע הם מייצרים מיליונים חדשים כל יום. ממוצע של כ-73 מיליון תאי זרע לאילוח של מ"ל אחד בנוזל הזרע.
שני גורמים עיקריים המשפיעים על פוריות גברית: ריכוז תאי הזרע ותנועתיות תאי הזרע.
ריכוז תאי זרע – מספר הממוצע למדגם זרע. ניתן לבדוק זאת בבדיקות פוריות רגילות.
בשגרה, נחשב לריכוז בריא לפחות 15 מיליון למ"ל או 39 מיליון לפליטה. ריכוז נמוך מ-15 מיליון נחשב נמוך ועלול להקשות על פוריות. רמות טסטוסטרון משפיעות על הכמות והאיכות. מחלות גנטיות, דלקות וגידולים יכולים גם הם להשפיע על הריכוז.
ביצועי תנועה וכמה הרגלים בריאים עשויים לעזור בהורמונים שמווסתים את הפקת הזרע – ולשפר את בריאות תאי הזרע.
תנועתיות תאי זרע – יכולת תאי הזרע לנוע ביעילות. הזרע צריך לעבור במערכת הרבייה הנשית כדי להפרות ביצית. תנועתיות נמוכה היא גורם משמעותי לאי פוריות גברית.
יש שני סוגים של תנועתיות:
- תנועתיות מתקדמת – תאי זרע שנעים בקו ישר או מעגל גדולים – צורת תנועה הכרחית להגעה לביצית.
- תנועתיות לא מתקדמת – תאי זרע שנעים במעגלים קטנים או קווים לא ישרים – תנועה לא יעילה להפריה.
כדי שתא זרע יחדור ריר צוואר הרחם אל עבר ביצית אישה, עליו להיות בעל תנועתיות מתקדמת של לפחות 25 מיקרומטר/שנייה. אבחנה של תנועתיות נמוכה (אסתנוזואספרמיה) כאשר פחות מ-32% מהתאים זזים ביעילות.
המדעניות עדיין חוקרות את המנגנונים שמאפשרים לזרע להגיע לביצית ולהפרות אותה. ידוע שמעורב בכך ההורמון פרוגסטרון – והוא כנראה מושך תאי זרע אליו, בבואו מופרש על ידי הביצית בריכוז גבוה סביבה.
בנק זרע
ניתן לאסוף זרע להפריה מלאכותית, באמצעות הזרעה תוך רחמית (IUI) או הפריה חוץ גופית (IVF).
IUI מתבצע על ידי החדרת הזרע ישירות לרחם הנשי – IVF מערב את הכנסת הזרע לתוך ביצית במעבדה והחזרת עוברים ברחם.
לאיסוף דגימת זרע, הגבר פולט לתוך כלי מעוקר. הטכנאית תיקח את הדגימה לשימוש מיידי או להקפאה.
גם תאי זרע ניתנים לתרומה. תרומות נבדקות בקפדנות לזיהומים ולמחלות גנטיות.
ניתן לעקוב אחרי המחזור שלך עם WomanLog. הורידי עכשיו את WomanLog:
