הסיכוי להיכנס להריון כבר בחודש הראשון של הניסיון עומד רק על 20-30%. ככל שממשיכים לנסות, עולים גם הסיכויים להיכנס להריון. כ-80% מהזוגות נכנסים להריון במהלך השנה הראשונה לניסיון. עם זאת, לא כולן כה ברות מזל, שכן גורמים רבים עשויים להפחית את הסיכויים להיכנס להריון. אחד הגורמים המרתקים הוא תיאוריית 'הרחם הבררנית'. במאמר זה תלמדי מה נדרש כדי להיכנס להריון ולמה ייתכן שדווקא הרחם שלך מקשה עליך.
מעבר ליכולת להרות ולשאת חיים חדשים, ייתכן שלגוף האישה יש גם יכולת לבחור אילו חיים לשאת. הרעיון של רחם בררנית מלווה את עולם הרפואה כבר תקופה ארוכה. לפי תיאוריה זו, גוף האישה מסוגל להחליט אילו עוברים לטפח ואילו להפסיק.
כדי להבין כיצד גופנו "בוחר" את העוברים הטובים ביותר, חשוב קודם להבין איך מתרחש התהליך. ההפריה האנושית היא במידה רבה עניין של מזל. למרות שלעיתים הריונות אינם מתוכננים, כאשר מנסות להיכנס להריון, זה לא כך פשוט ולפעמים עלול לקחת הרבה ניסיונות ואף שנים. ישנם גורמים רבים שצריכים להתקיים יחד כדי לאפשר את התהליך.
פעם בחודש, אחד מהשחלות משחררת ביצית בשלה (ביצית) לחצוצרה. התהליך הזה, שנקרא ביוץ, מתרחש באמצע המחזור החודשי ונמשך רק 24-48 שעות לפני שהביצית נספגת חזרה בגוף.
אם ברצונך להיכנס להריון, קיום יחסי מין בזמן חלון הפוריות יעניק את ההזדמנות הטובה ביותר. במהלך שפיכת הגבר, משתחררים מיליוני תאי זרע אל מערכת הרבייה הנשית. תאי הזרע נעים דרך צוואר הרחם לכיוון החצוצרות.
אם תא זרע פוגש בביצית בחצוצרה, הוא חודר את מעטפת הביצית. סביב הביוץ, ריר צוואר הרחם נעשה דליל ופחות חומצי, כך שתאי הזרע יכולים לשרוד בקלות רבה יותר ולהגיע לביצית. בתקופה הזו גם תאי הזרע עוברים שינויים ביוכימיים הנקראים קפסיטציה, שעוזרים להפרות את הביצית. כשהזרע פוגש את הביצית הוא משחרר אנזימים שמפרקים את השכבות שמקיפות את הביצית. אז, החומר הגנטי של הזרע והביצית מתמזגים ויוצרים תא יחיד שנקרא זיגוטה.
הזיגוטה מתחילה להתחלק לתאים רבים כשהיא נעה בחצוצרה לכיוון הרחם. גוש התאים הזה נקרא מורולה ובהמשך בלאסטוציאסט. כשבוע לאחר ההפריה, הבלסטוציסט משתרש ברירית הרחם, שם יוכל להמשיך להתפתח לעובר וליילוד במהלך הריון תקין. כאשר העובר נצמד, השיליה מתחילה להיווצר כדי להעניק לעובר את כל התנאים והמזון החיוניים להתפתחותו.
כ-11% מהנשים ו-9% מהגברים חווים בעיות פוריות כלשהן. עד 15% מהזוגות לא מצליחים להרות באופן טבעי לאחר שנה של ניסיונות. גורמים רבים משפיעים על הסיכוי שלך להיכנס להריון – החל ממצבי בריאות, גיל, גנטיקה ועד אורח חיים. אף על פי שמבחוץ לעיתים נדמה שקל להיכנס להריון, לא סתם אומרים שלידה היא נס.
חלון הפוריות בכל חודש הוא קצר מאד. ביוץ – הזמן שבו קיימת ביצית זמינה להפריה – קורה ל-24-48 שעות בלבד בכל חודש, ולפעמים לא קורה בכלל. כן, תאי זרע יכולים לשרוד בגוף האישה כחמישה ימים, אבל הזמן הזה חייב לחפוף לחלון הפוריות.
לפני הביוץ, ה-pH של הנרתיק לעיתים חומצי מדי עבור תאי הזרע, מה שמקשה עליהם לשרוד לאורך זמן. הריר הנרתיקי גם יבש יותר, מה שמונע מתאי הזרע להגיע אל הרחם. ובמקביל, רוב תאי הזרע באותה שפיכה לא תקינים, וגם אלו שכן אולי לעולם לא ימצאו את הביצית.
בנוסף, מערכת החיסון עלולה לתקוף את תאי הזרע. מחקרים מצאו שנוזל הזרע מעורר תגובה חיסונית אצל האישה – כלומר, הגוף הנשי מנסה להיפטר מהזרע ורואה בו "פולש".
תיאוריית "הרחם הבררנית" מתייחסת לרעיון בעולם הביולוגיה הרבייתית לפיו ייתכן שלרחם יש תפקיד סלקטיבי בהחלטה אילו עוברים יורשו להשתרש ולהתפתח להריון. התיאוריה גורסת כי הרחם מסוגלת איכשהו לזהות את איכות או ההתאמה הגנטית של העובר.
ייתכן שהרחם תתמוך בהשתרשות וגידול של עוברים תקינים או כאלה שמתאימים גנטית לאם. עדיין מדובר בתיאוריה שטרם הוכחה, אך אם היא נכונה, הרי שלהיכנס ולהחזיק הריון זה אפילו יותר מאתגר ממה שנדמה.
תיאוריה זו גם סותרת את התפיסה הרווחת של רחם כמרחב פסיבי בתהליך ההפריה. אם היא נכונה, המשמעות היא שהרחם שולחת אותות כימיים לבדיקת איכות ההעובר, ובכך מגבירה את הסיכוי להריון מוצלח ולצאצאים בריאים – כלומר, יתרון אבולוציוני לבני האדם.
אז מה קורה לעוברים או תאי זרע שנדחים?
אם את מנסה להיכנס להריון באופן אקטיבי, ודאי תהית מה מתרחש בגופך כאשר הוא דוחה תאי זרע או לא מאפשר לעוברים להשתרש. אם "תיאוריית הרחם הבררנית" נכונה, ייתכן שהסביבה הביוכימית במערכת הרבייה או התגובה החיסונית תהרוג או תשבש חלק מתאי הזרע.
לגבי העוברים – אם אינם מתאימים להשתרשות, גם כאן מערכת החיסון הנשית עלולה לתקוף ולדחות אותם כבר בשלב מוקדם מאד. גורמים ביוכימיים כמו הורמונים או חלבונים עשויים להוביל לכך שעוברים מסוימים לא יתפתחו כראוי לאחר ההשתרשות. אם הרחם דוחה תאי זרע ועוברים בשלב מוקדם, קרוב לוודאי שלא תבחיני בכך כלל. גם עובר שהשתרש ומת בשליש הראשון של ההריון, ולמעשה מסתיים בהפלה, מתבטא לרוב בדימומים המזכירים מחזור כבד – מבלי שאפילו תדעי. בפועל, עד 20% מההריונות מסתיימים בהפלה.
יש דרכים לשפר את הסיכוי שלך להיכנס להריון:
חשוב לדעת שגם לבן הזוג יש תפקיד מרכזי בהכנות להריון. נהוג לחשוב שהתפקיד של הגבר הוא רק להפרות את הביצית, אך חצי מהגנים של העובר מגיעים מהאב. אם איכות הזרע נמוכה, הרחם תדחה זאת או שזה עלול לפגוע בבריאות התינוק.
מספר חודשים לפני שמתחילים לנסות, גם בן הזוג צריך לשפר את אורח חייו: להפסיק לעשן, להמעיט באלכוהול, לאכול בריא יותר ולהתעמל. כך תגדילו לא רק את הסיכוי להיכנס להריון, אלא גם להביא לעולם תינוק בריא.
ועדיין, גם אם תקפידי על אורח חיים מושלם ותנסי את כל השיטות להגדלת הסיכוי להיכנס להריון, יש נשים שלהן קשה יותר מאחרות. חוויה מאכזבת ומשמעותית, אבל חשוב לדעת שיש מה לעשות.
הפריה חוץ-גופית (IVF) היא סוג של טכנולוגיית עזר לפוריות. במהלך ההליך, הביציות של האישה מופרות עם זרע הגבר מחוץ לגוף, במעבדה.
כדי שה-IVF יצליח, חשוב לשאוב כמה שיותר ביציות תקינות. לצורך כך, האישה לוקחת תרופות שמגבירות את פעילות השחלות כדי ליצור כמה שיותר זקיקים עם ביציות, לעומת ביצית אחת שמבשילה באופן טבעי. כשהזקיקים בשלים, שואבים את הביציות באמצעות הליך כירורגי קטן.
הגבר צריך לספק זרע לצורך ההפריה. לאחר ההפריה, העוברים שיתפתחו יגדלו במעבדה מספר ימים. בוחרים את העוברים הבריאים ביותר ומחדירים אותם לרחם האישה באמצעות צינורית דקה דרך צוואר הרחם.
עבור זוגות רבים, IVF היא האפשרות היחידה. שיעור ההצלחה נע בין 41-47% מתחת לגיל 35. לאחר גיל 35 הסיכוי יורד, אך עדיין אפשר להצליח גם אחרי גיל 40. חשוב לזכור ששיעורי ההצלחה יורדים עם הגיל, וההריון עצמו עשוי להיות מאתגר יותר. לרוב יידרשו מספר סבבים, ומדובר בתהליך רגשי, פיזי וכלכלי לא פשוט.
לא תמיד פשוט להיכנס להריון ולעיתים זה לוקח זמן רב. ובכל זאת, קיימות דרכים לשפר סיכויים. התקדמות הרפואה המודרנית מאפשרת לעוד ועוד זוגות להפוך להורים. אנו מקוות שהמאמר עזר לך להבין טוב יותר מה עובר על גופך בדרך להריון. למידע נוסף על הריון ובריאות האישה, נשמח שתבקרי בבלוג שלנו.
הורידי את WomanLog עכשיו: