כמה ימים לפני תחילת הווסת שלך, את מרגישה חשק עז למתוקים? הבטן מקרקרת רק שעתיים אחרי שאכלת? את מרגישה רעבה ומתוחה רוב הזמן? כל התסמינים האלו מוסברים ברגישות מופחתת לאינסולין לפני תחילת הווסת. במאמר הזה נעמיק בקשר בין רמות האינסולין למחזור החודשי.
אם אי פעם חווית מחזור חודשי, את יודעת שהוא מגיע יחד עם שפע תסמינים. בניגוד לנשים המחייכות שלבושות במכנסיים לבנים בפרסומות, רבות סובלות מתסמינים שפחות משמחים. מנפיחות, עייפות וכאבי ראש ועד לכאבים עזים ובעיות עיכול — וסת יכולה להשפיע מאוד על הבריאות. רק לאחרונה מדענים החלו לבחון לעומק כיצד המחזור החודשי משפיע על רגישות לאינסולין אצל נשים ומהו הקשר בין השניים.
הלבלב שלך מייצר הורמון שנקרא אינסולין. הוא מעביר מולקולות גלוקוז אל כל התאים בגוף כדי לספק לך אנרגיה. זהו הורמון חיוני שעושה הרבה מעבר לכך – הוא גם מסדיר את מנגנוני הרעב, את חילוף החומרים, את רמות הסוכר בדם ואפילו את תפקוד המוח.
רגישות לאינסולין מתייחסת ליכולת של תאי הגוף להגיב להורמון הזה. כשקיימת רגישות גבוהה, האינסולין מעביר את הגלוקוז אל התאים ביעילות רבה יותר, מייצר אנרגיה במהירות ובקצב יציב. כשאת רגישה לאינסולין, את מרגישה שובע אחרי האוכל, יש לך יותר אנרגיה וראש צלול, ואת יכולה לשרוד זמן רב יותר בין הארוחות.
כאשר רגישותך לאינסולין נמוכה, התאים לא קולטים גלוקוז היטב, מה שמוביל לרמות גלוקוז גבוהות יותר בזרם הדם. בסופו של דבר זה עלול לגרום לעמידות לאינסולין, מצב בו הגוף זקוק ליותר אינסולין כדי לשמור על ערכי סוכר תקינים.
כאשר הרגישות לאינסולין נחלשת, את עלולה להרגיש רעבה כל הזמן ולחשוק במאכלים עתירי קלוריות ומתוקים. זהו ניסיון של הגוף להשלים את האנרגיה החסרה. לרוב גם תרגישי עייפה ותתקשי לחשוב בבהירות, כיוון שהמוח הוא אחד האיברים הכי תובעניים מבחינת אנרגיה, והוא זקוק לגלוקוז.
בגלל שהתאים לא סופגים גלוקוז ביעילות, רמות הסוכר נשארות גבוהות. מצב זה, שנקרא היפרגליקמיה, עלול לגרום בהמשך לבעיות בריאות רבות. במצבים לא מאוזנים, זה יכול להוביל להתפתחות סוכרת סוג 2.
שנים רבות מרבית המחקרים שעסקו בתגובות אינסולין לבני אדם נעשו בעיקר על גברים, בדומה לרוב המחקר על גוף האדם. לכן כשלראשונה פורסם מחקר שמראה שגם למחזור החודשי יש השפעה על רמות אינסולין, לנשים רבות זה כנראה לא היה מפתיע. ובכל זאת, מדובר במידע חשוב להבנת חילוף החומרים ועזרה לאלו החיות עם סוכרת סוג 1 או 2 לנהל טוב יותר את הבריאות שלהן.
המחקר בחן את התגובה של המוח לאינסולין וכיצד הרגישות משתנה לאורך המחזור. נמצא כי בשלב הפוליקולרי (שלפני הביוץ) נשים רזות ובריאות חוו את רמת הרגישות הגבוהה ביותר לאינסולין. זה נחשב חיוני כדי לספק את הצרכים האנרגטיים של הרחם במהלך התפתחות רירית הרחם והכנה לביוץ, תהליך שמופעל מהמוח. אולם, כשמגיעים לשלב הלוטאלי, הרגישות לאינסולין יורדת.
סיכום המחקר: “רגישות פריפרית לאינסולין משתנה במהלך המחזור, עם עמידות פריפרית יחסית המתרחשת בשלב הלוטאלי לעומת השלב הפוליקולרי. התוצאות מרמזות כי שינויים בתגובת המוח לאינסולין עלולים להיות מנגנון התורם לתופעה זו. כשל האינסולין המוחי להשפיע על רגישות אינסולין פריפרית בשלב הלוטאלי כנראה נובע מעמידות יחסית של ההיפותלמוס לאינסולין בשלב מחזור זה.”
למרות שהתגלו ממצאים חשובים, המחקרים נערכו על מעט משתתפות ולא כללו נשים עם בעיות מטבוליות כמו סוכרת סוג 1 או 2. מעבר לכך, רגישות לאינסולין תלויה בהרגלי חיים, גנטיקה ועוד משתנים, והיא משתנה עם הזמן. ייתכן שלא תרגישי כלל בהבדלים הדקים. אבל תשומת לב לשינויים ברמות האינסולין יכולה לעזור לך להכיר את הגוף טוב יותר ולנהל בריאות – במיוחד עם מחלות מטבוליות.
זה נורמלי לחלוטין שרגישות לאינסולין תשתנה לא רק לאורך המחזור אלא גם בתקופות שונות בחיים. לדוג' מתח מתמשך מחליש את ספיגת הגלוקוז, בגלל שההורמונים קורטיזול ואדרנלין מפריעים לייצור ותפקוד האינסולין השגרתי. יחד עם זאת, ערכי אינסולין גבוהים בנקודת זמן לא בהכרח יובילו לסוכרת מסוג 2.
עם זאת, אם את סובלת מעמידות לאינסולין ולא מטפלת, קיים סיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות מטבוליות.
כאשר תאי הגוף לא סופגים גלוקוז, יותר גלוקוז נשאר בדם — מה שמעלה את רמות הסוכר. עם הזמן, הלבלב מגביר את ייצור האינסולין בניסיון לפצות. בסופו של תהליך, הוא מתקשה לעמוד בדרישה הזאת.
התאים בטא בלבלב, שאחראים לייצור אינסולין, מתעייפים מן המאמץ המוגבר. לבלב שעובד יתר על המידה עלול לחדול לייצר מספיק אינסולין לצורכי הגוף.
כאשר מצב של עמידות בתאים יחד עם ירידה בתפקוד תאי בטא מגיעים לרף מסוים — מתפתחת סוכרת סוג 2. סוכרת זו משאירה את רמות הסוכר גבוהות באופן כרוני, מצב שעלול להוביל לסימפטומים כמו שתן תכוף, צמא רב, עייפות, טשטוש ראייה, מחלות לב ולפגיעה קבועה בתאים ובעצבים.
רגישות לאינסולין מושפעת ממגוון גורמים: יש שיש להן נטייה גנטית לעמידות לאינסולין, אך גם התזונה, מידת הפעילות הגופנית, אורח החיים, הרגלים מזיקים ורמות המתח — כל אלה גורמים לכך.
אם את חיה עם סוכרת סוג 1 או 2, או נמצאת בסיכון, שינויים במהלך המחזור עשויים להקשות על ניהול המצב. אך אם את בריאה ואין לך סיכון מוגבר לסוכרת סוג 2, רוב הסיכויים ששינויים ברגישות לאינסולין לאורך המחזור אינם מסוכנים. הנה מה שניתן לעשות כדי לטפח את הבריאות:
התזונה היא מהגורמים החשובים ביותר לבריאות המטבולית. לקראת סוף המחזור ייתכן שתפתחי חשק עז למתוקים. אכילה מופרזת של סוכר ומאכלים עתירי קלוריות מעלה את רמות הגלוקוז, ומגבירה בעיות ברגישות לאינסולין.
חשוב לנסות להגביל מזונות כאלה ולאזן את צריכת הגלוקוז עם מזונות נוספים. לדוג' אם את אוכלת חטיף מתוק, הוסיפי לו חלבון או סיבים תזונתיים. שני אלו מאטים את ספיגת הגלוקוז ומשאירים אותך שבעה לאורך זמן, בלי עליות חדות של סוכר ואז נפילות.
בשלב הלוטאלי אל תנסי לצמצם קלוריות – הקפידי על ארוחות מאוזנות. הוסיפי חלבון רזה, סיבים ופחמימות מורכבות (דגנים מלאים, ירקות וכו'), הנספגים לאט בגוף. כך תספקי לגוף אנרגיה המתפרקת באיטיות לעומת צריכת שוקולד, פיצה ודומיהם – שמכילים בעיקר פחמימות פשוטות מעובדות.
בין פעילות גופנית לרגישות לאינסולין קיים קשר חזק. מחקרים מראים שנשים שעושות ספורט באופן קבוע משפרות משמעותית את רגישותן לאינסולין, ורבות מהן מצליחות אפילו להחזיר עמידות לאינסולין לאחור. החלק הטוב הוא: לגוף לא משנה איזה פעילות את מבצעת – רק שתזוזי כל יום.
התוצאות החיוביות ביותר מופיעות לאחר פעילות בעצימות מתונה של כ-150–170 דקות בשבוע (פחות מחצי שעה ליום). עצימות מתונה היא 50–70% מהדופק המקסימלי שלך — אם הדופק המקסימלי שלך הוא 190, כווני ל-95-130. פעילויות מומלצות: אימוני כוח, הליכה, רכיבה על אופניים, טניס, פדל, כדורסל ועוד.
לפי מחקרים, שינה של פחות מ-6 שעות למשך יותר משישה שבועות מעלה עמידות לאינסולין ב-14.8%. שינה היא בסיס לכל מערכות הגוף — פיזי ונפשי כאחד. בזמן השינה הגוף מתקן תאים ומווסת תהליכים חיוניים, כמו איזון אינסולין וספיגת גלוקוז.
שקי לפחות 7 שעות בלילה (ורצוי אפילו 8–9 שעות במידת האפשר ולפי הבריאות שלך). לקראת סוף המחזור ייתכן שתצטרכי גם יותר שינה, במטרה לשמר אנרגיה ולהתכונן לוסת.
הזכרנו שתשובת הגוף לסטרס היא להפריש אדרנלין וקורטיזול, והורמונים אלה מעלים עמידות לאינסולין. תחושת מתח קצרה היא נורמלית, אך כשהרמות גבוהות ברציפות — גם האינסולין נשאר גבוה.
ניהול מתחים מתמשך אינו פשוט — לעיתים זה דורש עזרה מקצועית ושינוי הרגלים. אבל לפחות נסי להירגע לפני השינה: השאירי את הטלפון על שקט, הימנעי מתכנים מותחים ומסכים, החלישי את האור, וצרי אווירה מרגיעה. כך תצליחי להתחדש בלילה ולהפחית את ההשפעה של לחץ למחרת.
מצבים אנדוקריניים כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) מגבירים עמידות לאינסולין. נשים עם PCOS חוות לעיתים היפראינסולינמיה – רמות אינסולין גבוהות אף שתפקוד הסוכר בדם תקין. הסיבה: תאי הגוף פחות רגישים להורמון.
רמות אינסולין גבוהות גורמות לסימפטומים של PCOS, בהם מחזור לא סדיר, אי-פוריות וייצור עודף של אנדרוגנים (הורמונים זכריים) כמו טסטוסטרון. כיוון שעמידות לאינסולין מהווה תכונה מרכזית בתסמונת, נשים עם PCOS בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 בהמשך חייהן.
בעיה נוספת: PCOS היא מהתסמונות שהכי מתפספסות באבחון. דעות קדומות במערכת הבריאות, תסמינים לא שגרתיים והיעדר קווים מנחים לאבחון וטיפול גורמים לכך שנשים רבות מאובחנות מאוחר מדי. אם את חושדת ב-PCOS, כדאי לפנות לרופא/ה לניהול מיטבי ומניעת סיבוכים עתידיים.
אם את חושדת לעמידות לאינסולין או חווה תסמינים שמופיעים במחזור, פני לרופאה או לרופא שלך. הם יעריכו את גורמי הסיכון, יציעו בדיקות נוספות ויבנו איתך את ההתנהלות הרפואית. כלל אצבע: מבוגרות בריאות מומלץ לבצע בדיקות דם פעם בשנה, כולל רמת הגלוקוז.
נשים עדיין מאובחנות פחות ולעיתים קרובות תסמיניהן נחשבים לבלתי משמעותיים במערכת הרפואית. לכן חשוב להבין את גופך ולייצג את עצמך מול רופאות ורופאים. אנו מקוות שהמאמר העניק לכן הבנה טובה יותר של השינויים שמתרחשים אצלך במהלך המחזור, אילו תסמינים יש לשים לב אליהם ואיך לנהל את רמות האינסולין שלך לצורך בריאות מיטבית.
הורידי עכשיו את WomanLog: