האישה הממוצעת מבלה כשש שנים מחייה במחזור. רובן פשוט מקבלות זאת כחלק מהחיים, אבל זה בהחלט היה נחמד לא לדאוג לגבי זה.
הפלאים של המדע המודרני העניקו לנו כמה דרכים לעשות בדיוק את זה. אנו מסוגלות לשנות את פעולת הגוף ברמה בסיסית, אם כי זה דורש יותר מהנפת שרביט קסמים. יש גם התייחסות לשיקולי בטיחות.
אמנם המחזור הוא תהליך טבעי, אבל אצל חלק מהנשים הוא כל כך מתיש שהן נאלצות להשהות את חייהן. גם נשים שסובלות פחות, חיות חיים עמוסים, כך שכאבי בטן, כאבי ראש ודימום אינם תוספת מבורכת. לא נדיר לרצות שזה פשוט יפסק.
נשים רבות לא רוצות להביא ילדים, ובטוחות שזו לא תשתנה בעתיד. עבורן, מעבר בתהליך שמכין את גופן להריון הוא מיותר לחלוטין.
הורמונים מהווים מרכיב מרכזי במחזור החודשי. אמצעי מניעה מבוססי הורמונים פועלים על מערכת האנדוקרינית הנשית כדי למנוע הריון. זה נעשה דרך הגדלת הצמיגות של רירית צוואר הרחם כדי למנוע מזרע להגיע לרחם, דילול רירית הרחם למניעת השתלת ביצית מופרית, מניעת שחרור ביציות—או שילוב של כולם.
יש שתי קטגוריות נפוצות לסיווג אמצעי מניעה הורמונליים:
ההבחנות האלו חשובות לא רק בנוגע לאיך להשתמש בסוג אמצעי המניעה שבחרת, אלא גם כי יש מצבים רפואיים בהם אסטרוגן עלול לסכן בריאותית.
אמצעי מניעה משולבים עלולים לגרום לסיבוכים אם את בהריון או בחודש ראשון להנקה, אם את סובלת מהשמנה, מעשנת כיום או עישנת בעבר מעל גיל 35, ואם יש לך היסטוריה של קרישי דם, פקקת, שבץ, בעיות לב, סרטן, מחלות כבד או כיס מרה, סיבוכים בסכרת, מיגרנות קשות (במיוחד עם אורה כהתרעה) או אם את נוטלת תרופות שעלולות להשפיע על פעילות אמצעי המניעה (כולל אנטיביוטיקות מסוימות).
גם אם אמצעי המניעה נלקחים כשורה, לא תמיד זו משימה קלה. תופעות לוואי אפשריות כוללות עלייה במשקל, כאבי ראש, רגישות בשדיים, מחזורים לא סדירים, שינויים במצב הרוח, ירידה בחשק המיני, אקנה ובחילות. התגובות משתנות מאישה לאישה ולעיתים זהו תהליך הסתגלות פשוט.
לא משנה באיזה אמצעי מניעה הורמונלי תבחרי, תמיד כדאי להתייעץ עם אשת מקצוע. גם אם נדמה לך שהכל בסדר, תמיד קיימת אפשרות שיש מידע חשוב שאת לא יודעת.
'הגלולה' היא SARC. השימוש בה מאפשר שליטה מלאכותית במחזור – באמצעות נטילת סדרה של גלולות 'פעילות' המכילות הורמונים שמונעים דימום, ואז נטילה של גלולות 'לא פעילות' ללא הורמונים או הפסקה בין החפיסות, מה שמאפשר לרירית הרחם להתפרק.
רוב ה-SARC מבוססים על מחזור של 28 יום (המחזור הטבעי הממוצע): 21 ימים נטילת הורמונים ו-7 ימים הפסקה. קיימות גם גלולות למחזור מוארך, שנלקחות ברצף 12 שבועות ואז שבוע של גלולות לא פעילות, כך שמספר המחזורים יורד מ-13 ל-4 בשנה.
ניתן לוותר על הדימום המלאכותי הזה פשוט ע"י דילוג על הגלולות הלא פעילות והתחלת חפיסה חדשה של גלולות פעילות. הרירית לא תתפרק—ולכן לא תדממי. אם הגלולה נלקחת נכון, לא צפויות תופעות לוואי נוספות. תופעות הלוואי האפשריות בנטילה רציפה של הגלולה דומות לאלו בשגרה. רמות ההורמונים נשארות קבועות, ואין הצטברות רירית הרחם. למעשה, ככל שנוטלים גלולה תקופה ארוכה יותר, כך הרירית הופכת לדקה יותר – אך היא מתחדשת בחזרה לאחר הפסקת הגלולה.
חלק מהנשים חוות דימומים קלים בין מחזורים (spotting) בתחילת השימוש הרציף. לרוב זה נעלם לאחר זמן קצר. אחרות עשויות להתחיל לדמם לאחר כמה חודשים—במקרה זה נוטלות את הגלולות הלא פעילות ומקבלות דימום.
זריקות מניעה נחשבות LARC. הן פועלות על ידי דיכוי הביוץ, מניעת שחרור הביצית מהשחלה וגם עיבוי ריר הצוואר.
ישנן ארבע סוגי זריקות עיקריות—דופו-פרוברה (DMPA), משולבות (CICs), סייאנה פרס, ונוריסטט (NETE). הזמינות שונה ממדינה למדינה. כולן יעילות ב-99% בשימוש נכון, וההבדלים העיקריים הם מקום ההזרקה, משך ההשפעה והזמן לחזרת הפוריות.
רבות מפסיקות לקבל מחזור לאחר כמה זריקות, אך לא כולן. המחזור עשוי להשתנות, להתגבר, להיחלש או להיעלם. אין כאן מטרה של עצירת מחזור, זהו אפקט לוואי. לכן, זו לא דרך בטוחה להפסיק דימום.
עם זאת, 60–70% מהנשים שמתחילות ב-LARC מפסיקות לדמם, אך נדרש עד שנה להפסקה מוחלטת.
התקן תוך רחמי (IUD) הוא מכשיר קטן שמוכנס לרחם כדי למנוע הריון. זהו גם LARC ואחד מאמצעי המניעה היעילים ביותר. התקן משחרר פרוגסטין לעיבוי הריר בצוואר הרחם כך שזרע לא עובר, ולעיתים גם מונע ביוץ. יש גם התקן נחושת לא הורמונלי שאינו משפיע על הורמונים.
לנשים מסוימות יש מחזור ממושך או כואב יותר בחודשים הראשונים לאחר התקנת התקן. יש סיכון קל לזיהום או דחיה—הרופאה תסביר איך לבדוק שההתקן במקומו. לא מומלץ למי שיש היסטוריה של זיהומים באגן. התקן הורמונלי נשמר 3–5 שנים, תלוי בסוגו.
כריתת רחם היא ניתוח להסרת הרחם ולעיתים גם מבנים סמוכים נוספים.
הסרת הרחם, השחלות או החצוצרות גורמת לאי פוריות ולהפסקת מחזור. מדובר בהליך עם סיכונים, ונעשה בדרך כלל לאחר שכל שאר האפשרויות נכשלו או לא מתאימות.
הניתוח נועד לטפל בבעיות שונות של מערכת הרבייה, ביניהן:
יש שלושה סוגי כריתות רחם:
יש מספר שיטות לניתוח, שלכל אחת יתרונות וחסרונות, והרופאה תבחר בגישה המתאימה ביותר.
למרות שמדובר בניתוח בטוח יחסית, ייתכנו סיבוכים נדירים כגון: אי שליטה על שתן, צניחת נרתיק, הופעת פיסטולה, כאבים כרוניים, דימום כבד, קרישי דם, דימום פנימי, פגיעות לאיברים סמוכים, זיהום ועוד.
לאחר ניתוח מוצלח נדרש אשפוז של עד 5 ימים, וההחלמה המלאה אורכת 6 עד 8 שבועות—תלוי בשיטה.
רצון לחיות בלי מחזור זה טבעי ואפשרי, אך יש לשקול היטב את כל ההיבטים. לפעמים לא המחזור עצמו הוא הבעיה, אלא התסמינים שמלווים אותו.
בהתאם למה שממנה את סובלת, אולי כדאי לשקול גם פתרון קל יותר, כמו הפחתת מתחים ביום־יום או הפחתת מזונות/חומרים שמשפיעים לרעה.
ועדיין, אם את סובלת, מותר לך לבחור כל דרך שנראית לך נכונה—בתנאי שאת לא מסכנת את עצמך ואת יודעת את כל הפרטים. הגוף שלך, הבחירה שלך.
הערה מהעורכת: בשל חפיפה רבה, ציטטנו גם מהמאמר אמצעי מניעה הורמונליים.
אפשר לעקוב אחרי המחזור בעזרת WomanLog. הורידי את האפליקציה עכשיו: