אורך מחזור הווסת הממוצע הוא 28 ימים. החיים שלנו משפיעים על ההורמונים שלנו, ולכן גם על המחזור – למשל, לחץ יכול לעכב את קבלת המחזור. שינויים מסוימים הם צפויים, אך תנודות גדולות יותר הן סיבה לבדיקה.
אלא אם מדובר בתסמין לבעיה בריאותית חמורה יותר, מחזור לא סדיר בדרך כלל אינו מונע מנשים לחיות חיים רגילים. יש כמה יוצאות דופן – לדוגמה, ניסיון להיכנס להריון עשוי להיות קשה יותר כאשר המחזור לא סדיר. אם השחלות אינן משחררות ביציות באופן סדיר, קשה יותר להיכנס להריון.
מחזור הווסת אינו מתנהל בדייקנות כמו שעון, והשתנות מסוימת היא טבעית, במיוחד אצל נערות צעירות בשנים הראשונות לקיום הווסת. במהלך ההתבגרות חלים שינויים הורמונליים רבים, ולכן לא מפתיע שלוקח זמן עד שהמחזור הופך להיות סדיר.
עם זאת, שינויים משמעותיים בקצב המחזור שכבר התייצב צריכים לעורר דאגה, כמו גם מרווחים חריגים וארוכים או קצרים במיוחד בין ווסת אחת לשנייה. מחזור "רגיל" נמשך בין 21 ל-35 ימים.
משך ועוצמת הדימום גם הם חשובים לבדיקה. מחזור שנמשך פחות מ-2 ימים או יותר מ-7 ימים נחשב ללא סדיר (הממוצע הוא 3–5 ימים). כמות הדימום משתנה בין נשים בהתאם לגנטיקה ואורח חיים – 10 מ"ל למחזור נחשב רגיל, אך גם 100 מ"ל זה תקין.
אמנוריאה היא היעדר מחזור וסת.
מנורגיה היא דימום כבד או ממושך באופן חריג.
אם את מודאגת, פני לרופאה. ישנן מספר בעיות שעלולות להחמיר אם לא יטופלו – מומלץ לשתף כל דאגה כמה שיותר מוקדם.
בתקשורת הפופולרית, איחור בווסת לרוב מרמז על דבר אחד – הריון. זו בהחלט אפשרות שיש להתייחס אליה ברצינות. אולם קיימות סיבות רבות נוספות שמשפיעות בדרגות חומרה שונות שיש לקחת בחשבון.
הפרעות נפשיות ולחץ נפשי חריף משפיעים בצורה ניכרת על תהליכים גופניים רגישים. במצבי לחץ רמות הקורטיזול עולות. קורטיזול עלול לשבש את המחזור על ידי הפחתת האסטרוגן והלוטרופין, וייתכן שלא תתרחש ביוץ סדיר. השיבוש עשוי להחמיר בשילוב עם צריכה מוגזמת של קפה, טבק, אלכוהול או סמים.
אם עבדת במשמרות, את כבר יודעת ששינה לא סדירה משבשת את הגוף – השעון הביולוגי משפיע ישירות על ייצור ההורמונים.
הפרעות אכילה כמו בולימיה או אנורקסיה נפוצות בקרב נערות וצעירות וגורמות לרוב למחזור לא סדיר. תת-תזונה גורמת לגוף לנתב אנרגיה רק לתפקודים החיוניים – ולכן מפחיתת את פעילות מערכת הרבייה. עודף משקל עלול לגרום לייצור יתר של אסטרוגן ולשבש את המחזור.
פעילות גופנית מופרזת יוצרת פער שלילי בין אנרגיה שנצרכת לאנרגיה שנדרשת – מצב זה גורם לכך שהגוף יעדיף תהליכים חיוניים בלבד, דבר שעשוי לגרום לווסת קלה, לא סדירה או להיעלמות מחזור בכלל.
הנקה שומרת על רמות גבוהות של הורמונים מסוימים, ולכן ככל שאישה מיניקה יותר זמן, כך תימשך תקופה של מחזור קל או היעדר מחזור (למרות שיש שונות גדולה בין נשים). עם הפסקת ההנקה – הווסת חוזרת.
אמצעי מניעה הורמונליים יכולים להפחית או להפסיק את הווסת לחלוטין.
חלק מהנוירולפטיים והאנטיהיסטמינים עלולים לעכב את הופעת הווסת ע"י העלאת רמת הפרולקטין. רמה גבוהה מדי של פרולקטין בדם גורמת להיפרפרולקטינמיה, מצב העלול לגרום לשיבוש המחזור עקב חוסר באסטרוגן וטסטוסטרון. רמות גבוהות של פרולקטין עלולות לגרום להפרשות חלב לא רצויות ולהוביל לבעיות מיניות כמו ירידה בחשק המיני.
מחזור לא סדיר לצד שיעור יתר ואקנה עשויים להעיד על תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS, דיסטורפיה שחלתית פוליציסטית). מדובר בבעיה אנדוקרינית נפוצה שהסיבה לה עשויה להיות חשיפה מוגברת למפרי פעילות אנדוקרינית – כימיקלים שמחקים הורמונים. חומרים אלה נמצאים בפלסטיק, חומרי הדברה, תרופות, מזון, מים ואדמה – כמעט בכל מקום.
סיבה שכיחה נוספת למחזור לא סדיר היא יתר פעילות בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). כאשר רמות הורמוני התריס גבוהות, הווסת קצרה, מופיעה לעיתים רחוקות ועשויה להיות קלה. ההפך – תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) – בו ההורמונים בדם נמוכים, הווסת צפופה יותר, ממושכת וחזקה, ולעיתים מלווה בהתכווצויות.
ווסת שופעת במיוחד וכאבים בבטן התחתונה עלולים להצביע על פוליפים, שרירנים או סרטן של הרחם או צוואר הרחם. מנורגיה שלא מטופלת עלולה לגרום לאנמיה.
אמנוריאה יחד עם הפרשת חלב לא רגילה עשויה להצביע על אדנומה של בלוטת יותרת המוח (פרולקטינומה) – גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח.
אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רירית הרחם גדלה מחוץ לרחם. זה נפוץ בקרב נשים בגיל הפוריות. צמיחה זו אינה גידול סרטני ולעיתים כלל לא מורגשת, אך לעיתים גורמת לכאבים ובעיות נוספות, כולל מחזור לא סדיר, כאבים ואי פוריות.
דימומים אקראיים או בין וסתות עשויים להעיד על דלקת אגנית (PID) – זיהום של מערכת הרבייה הנשית שנפוץ הרבה יותר אצל נשים מאשר גברים. בכרבע מהמקרים, הגורם הוא מחלות מין.
מחזור לא סדיר עם גלי חום, שינויי מצב רוח ועייפות בקרב נשים בוגרות יכול להצביע על תקופת פרימנופוזה (תקופת המעבר לגיל הבלות), הנמשכת עד למנופאוזה, אז השחלות מפסיקות לשחרר ביציות. פרק זמן זה נמשך בממוצע 4 שנים, אך לעיתים גם עד 10 שנים.
הטיפול בווסת לא סדירה תלוי בסיבה. הרופאה תשאל שאלות על אורח החיים, הרגלים ותרופות שאת נוטלת. חשוב לעקוב אחרי המחזור, תרופות, תזונה ופעילות גופנית ולשמור על רישום תחושות תחת נסיבות שונות.
לא כל רופאה מרגישה בנוח לדבר על נושאים נשיים. אם לא מתייחסים אלייך ברצינות או מזלזלים בך – פני למומחית אחרת. אל תוותרי על טיפול בגלל דעות קדומות או חוסר מקצועיות – מגיע לגופך לקבל טיפול ראוי.
ניתן לעקוב אחר הווסת שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו: