משך המחזור החודשי
קיימת שונות רבה במחזור החודשי. הממוצע הוא 28 ימים, אך כל משך שבין 21 ל-35 ימים נחשב תקין. מעקב אחרי המחזור החודשי שלך יכול לסייע לך להבין מה נחשב תקין עבורך. כך גם תוכלי לזהות אי-סדירויות, כמו עיכוב או דילוג של וסת, או דימומים קלים בין הווסתות.
מה שנחשב למחזור חודשי תקין עשוי להשתנות מאוד מאישה לאישה, כמו שגם אותה אישה יכולה לחוות שינויים מחודש לחודש. חוסר סדירות במחזור נפוצה, וברוב המקרים אינה סיבה לדאגה. יחד עם זאת, לעיתים היא מאותתת על בעיות בריאותיות או שינויים משמעותיים בחיים, כגון הריון או תחילת גיל המעבר.
המחזור החודשי הוא סדרה של שינויים טבעיים המבוקרים על ידי הורמונים שמכינים את הגוף להיריון אפשרי—התפתחות ושחרור ביצית, ועיבוי רירית הרחם להזנת הביצית אם תתבצע הפריה. אם מתרחשת ביוץ והביצית אינה מופרית, רירית הרחם נושרת דרך הנרתיק כווסת, שנמשכת בממוצע בין יומיים לשבעה ימים.
משך המחזור החודשי מחושב מהיום הראשון של הווסת הנוכחית עד היום הראשון של הווסת הבאה. למרות ש-28 ימים נחשב לממוצע, מחזור שנע בין 21 ל-35 ימים נחשב בטווח התקין.
זה נורמלי שנערות יחוו מחזורים לא סדירים כאשר הן מתחילות לקבל וסת. אצל רבות, המחזור מתייצב תוך כשנתיים, אך חלק מהנשים יחוו חוסר סדירות לכל אורך חייהן. חריגה של יותר מ-4 ימים בין המחזור הקצר ביותר לארוך ביותר נחשבת לא שכיחה, אך פער של עד 8 ימים עדיין מוגדר סדיר. פערים של 8–20 ימים נחשבים ללא סדירים, אך אינם חריגים. פער של 21 יום ומעלה נחשב לחוסר סדירות משמעותי.
סימנים שמצריכים פנייה לרופאה: דימום שנמשך למעלה משבעה ימים; דימום כבד מהרגיל; דימום בין הווסתות; בעבר המחזור היה סדיר ופתאום הפך לאי-סדיר; הפסקה של הווסת ליותר מ-90 ימים ללא הריון; כאב עז בזמן הווסת; תחושת חולי וחום פתאומי אחרי שימוש בטמפונים.
אם המחזור שלך אינו נמצא בטווח התקין, או אם משך המחזור אינו יציב ובלתי צפוי, פני לרופאת נשים.
ארבעת השלבים של מחזור תקין
וסת סדירה נקראת אוימנוריאה (eumenorrhea). השלב הראשון הוא שלב הווסת, שבו הגוף משיל את רירית הרחם העשירה בנוטריינטים שנוצרה במחזור הקודם.
השלב הבא הוא שלב הפוליקולרי (שלב טרום-ביוץ), והוא נמשך מתחילת הווסת עד הביוץ. בתחילת המחזור רמות שני הורמונים עולות—FSH (הורמון מגרה זקיקים) ו-LH (הורמון מעורר ביוץ). FSH מתחיל לעורר 10–20 זקיקים (שקי ביצית) לגדול. בסביבות היום החמישי, LH גורם להבשלה של הזקיקים וליצירת אסטרוגן. בזכות התיאום בין LH לאסטרוגן, הזקיקים ממשיכים להתפתח. עד היום השמיני זקיק אחד הופך לדומיננטי בעוד שהשאר נספגים חזרה. אסטרוגן גם מגרה היווצרות רירית רחם חדשה. שלב הפוליקולרי מסתיים בסביבות היום השלושה עשר למחזור.
לאחר מכן מגיע שלב הביוץ. עליית שיא ברמות אסטרוגן מובילה לגל LH, שגורם לביוץ תוך 24-48 שעות. ביצית שנשתחררה לרחם חיה למשך יום, וזרע שורד שלושה-ארבעה ימים. אם המחזור סדיר והגוף תקין, זהו חלון הפוריות שבו ניתן להיכנס להריון.
השלב האחרון במעגל הוא השלב הלוטאלי. במהלך שלב זה, הזקיקים המגורים נספגים חזרה והאסטרוגן יורד. הזקיק הבשל ששיחרר ביצית הוא כעת קורפוס לוטאום, שמייצר את ההורמון פרוגסטרון. פרוגסטרון שומר ומזין את רירית הרחם למקרה שהביצית תופרה ותושתל בקיר הרחם. אם זה לא קורה, הרירית נושרת והמחזור מתחדש.
כשהמחזור קצר מדי
מחזור קצר (פחות מ-21 ימים) נקרא פולימנוריאה. קיצור מחזור עלול להיגרם מקיצור שלב הפוליקולרי (טרום-ביוץ) או הלוטאלי (אחרי ביוץ).
שלב פוליקולרי קצר, כלומר ביוץ מוקדם, הוא אחת הסיבות הנפוצות לאי-פריון נשי. לחץ או שינוי משמעותי בשגרה, כמו נישואין, אבדן, מעבר מגורים או שינוי עבודה, משפיעים לעיתים קרובות על מחזור הווסת וגורמים לחוסר סדירות.
ביוץ מוקדם יכול להצביע על איכות ביציות ירודה או תפקוד לקוי של הזקיק. בין הסיבות האפשריות: תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS)—הפרעה הורמונלית שגורמת להיווצרות ציסטות רבות בשחלה ומונעת שחרור תקין של ביציות, היפרפרולקטינמיה—עודף של ההורמון פרולקטין, פיברומה או גידול שפיר, אי-סדירות בשחלה או הפרעה במערכת ההיפותלמוס-יותרת המוח (שם מיוצרים ההורמונים של המחזור).
לעיתים השלב הלוטאלי קצר מדי בשביל שהפריה והשתלה תקינה יתרחשו. אי-ספיקה לוטאלית יכולה להיגרם מחוסר בפרוגסטרון. פרוגסטרון חיוני להתפתחות רירית רחם עשירה המזינה את הביצית המופרית, וההשתלה מתרחשת בדרך כלל בין היום השישי לעשירי אחרי ההפריה. אם השלב קצר מדי, הביצית לא מספיקה להגיע לרחם להשתרש לפני תחילת מחזור חדש.
אמצעי מניעה הורמונליים עשויים להאריך את השלב הלוטאלי, אך הם גם מונעים ביוץ. לכן, אינם מתאימים למי שמנסה להיכנס להריון. רופאה עשויה לרשום תרופות אחרות כדי לסייע למי שסובלת משלב לוטאלי קצר להיכנס להריון.
סיבות נוספות למחזור קצר:
- שינויים הורמונליים טבעיים בגיל ההתבגרות או המעבר.
- אנדומטריוזיס—כאשר רירית דמוית רחם גדלה מחוץ לרחם. אנדומטריוזיס גורמת לעיתים קרובות לכאבים ועשויה לגרום לקיצור מחזורים או דימומים בין הווסתות.
- מחלות מין—כמו זיבה וכלמידיה שמקצרות את משך המחזור ועלולות לגרום לדימומים לא שגרתיים.
כשהמחזור ארוך מדי
וסתות לא תכופות ו/או דימום קל מאוד נקראים אוליגומנוריאה. שינויים מסוימים במחזור הם נורמליים, אך אשה בגיל הפוריות שמקבלת מחזור אחת ל-35 ימים או יותר מוגדרת כסובלת מאוליגומנוריאה.
אוליגומנוריאה היא לעיתים תופעת לוואי של אמצעי מניעה הורמונליים. יש נשים שמדווחות שמחזורים הופכים קלים יותר בהדרגה בשלושת עד ששת החודשים הראשונים מתחילת השימוש באמצעי מניעה, ולעיתים הווסת מפסיקה לחלוטין. גם ההפך נכון—אם הפסקת להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים או הוצאת התקן תוך רחמי, המחזורים עשויים להתארך לתקופה מסוימת.
סיבות נוספות כוללות הסתגלות טבעית בגיל ההתבגרות והפרימנופוסה (שלב המעבר לגיל המעבר), פעילות גופנית מאומצת, השמנת יתר, הפרעות באכילה כגון אנורקסיה נרבוזה ובולימיה, סוכרת או בעיות בבלוטת התריס, ותסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS).
אם לא ילדת לאחרונה, אינך מניקה או לא הפסקת לאחרונה להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים, אך משך מחזורייך עולה על 35–40 ימים, פני לרופאת נשים כדי לשלול בעיה רפואית חמורה. זכרי שמצבך הפיזי והנפשי משפיעים על מחזור הווסת - דאגה לעצמך היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר סדירות.
את יכולה לעקוב אחר הווסת שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
