תסמונת השחלות הפוליציסטיות ופוריות
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא קבוצה של תסמינים, או "תסמונת", המשפיעה על השחלות והביוץ. היא נפוצה בקרב נשים בגיל הפוריות. נשים עם PCOS מייצרות רמות גבוהות מהרגיל של אנדרוגנים (הורמונים גבריים). חוסר איזון הורמונלי זה משבש את המחזור החודשי — דימומים לא סדירים או ממושכים, והשחלות מפתחות זקיקים רבים (שקיקים קטנים שמייצרים הורמונים ומשפיעים על הפוריות) ולעיתים אינן משחררות ביציות באופן סדיר, מה שמקשה על הכניסה להריון. אבחון מדויק ומוקדם מקל על קבלת טיפול מתאים כדי להתמודד עם התסמינים.
בגיל ההתבגרות, יש לאישה כ-400,000 זקיקים ראשוניים או רדומים, לכל אחד פוטנציאל לשחרר ביצית להפריה. אצל נשים עם PCOS, הביציות לא מצליחות להבשיל ולגרום לביוץ. במקום זאת, זקיקים לא בשלים מצטברים בשחלות. הגניקולוגים האמריקאים אירווינג פ. שטיין האב ומייקל ל. לוונטהל, שתיארו את התסמונת לראשונה ב-1935 (ומכאן גם שמה הנוסף — תסמונת שטיין-לוונטהל), טעו וחשבו שמדובר בציסטות ולא בזקיקים. המונח "פוליציסטי" בתסמונת השחלות הפוליציסטיות מתייחס ל"ריבוי ציסטות". למרות שבעיה זו זוהתה כבר לפני שנים רבות, הגורם המדויק ל-PCOS עדיין אינו ידוע.
כיצד לזהות תסמונת השחלות הפוליציסטיות?
רבות מהנשים הסובלות מ-PCOS כלל לא מודעות לכך. מחקר אחד הראה כי עד 70% מהנשים עם PCOS אינן מאובחנות. התסמינים מופיעים בדרך כלל כבר בגיל ההתבגרות, אך לעיתים מקרים מתונים יותר יזוהו רק סביב גיל 25–30.
התסמינים כוללים:
- מחזורים לא סדירים
- דימומים כבדים בזמן הווסת
- שיעור יתר (פנים וגוף)
- אקנה בפנים, בחזה ובגב העליון
- דילול שיער או התקרחות באזורים נשיים, לעיתים בסגנון גברי
- עלייה במשקל או קושי לרדת במשקל
- הכהיית עור, בעיקר בקפלי הצוואר, במפשעה ומתחת לשדיים
- תגי עור — מדליוני עור קטנים מיותרים בבית השחי או באזור הצוואר
בהיעדר מחלה אחרת (למשל הפרעה גנטית של בלוטת יותרת הכליה או גידולי שחלות/אדרנל), קיומם של לפחות שני תסמינים מרשימה זו מצביע על אבחנה אפשרית של PCOS.
למרות שזוהו מעל עשרים גנים הקשורים לתסמונת, הם מסבירים פחות מ-10% מהמקרים. יחד עם זאת, אם מישהי במשפחה אובחנה עם PCOS, הסיכון ללקות בה עולה לכ-30%. כיום, התורשה היא גורם הסיכון המנבא העיקרי. גורמים סביבתיים כגון משבשים אנדוקריניים (כימיקלים המשפיעים על מערכת ההורמונים) נחשבים אף הם תורמים להתפתחות התסמונת.
מחלה רב-גורמית
מדעניות ורופאות טרם זיהו את סיבת התסמונת. ההשערה הרווחת היא שלנשים עם PCOS ישנו שילוב של מספר גורמים המשפיעים יחד על התסמונת.
רמות גבוהות של הורמונים גבריים: ישנן עדויות כי רמות גבוהות של הורמונים גבריים (היפראנדרוגניות) מונעות מהשחלות לייצר הורמונים וביציות כרגיל. כאשר אישה פורייה, מספר זקיקים זעירים מתחילים לגדול בתחילת כל מחזור חודשי. בסופו של דבר, זקיק אחד הופך דומיננטי ומשחרר ביצית להפריה, והזקיקים האחרים מתנוונים ונספגים בגוף. במצבים חמורים, עודף האנדרוגנים גורם לעמידות בתהליך הזה, והזקיקים נותרים בשחלה במקום להבשיל ולהשתחרר.
עמידות לאינסולין: עד 70% מהנשים עם PCOS סובלות אף מעמידות לאינסולין, כלומר התאים לא מנצלים אותו בצורה מיטבית. אינסולין הוא הורמון מבלוטת הלבלב שמסייע לחילוף החומרים של סוכר, מקור האנרגיה המרכזי בגוף. כאשר התאים אינם מגיבים כראוי לאינסולין, יש צורך ביותר אינסולין — וכך הלבלב מייצר עודף אינסולין. רמות גבוהות של אינסולין מובילות את השחלות לייצר יותר אנדרוגנים. השמנת יתר היא אחד הגורמים המשמעותיים לעמידות זו.
דלקת: נשים עם PCOS מראות לעיתים רמות מוגברות של דלקת בגוף. עודף משקל מגביר אף הוא את הדלקת, ולדברי מחקרים עודף דלקת קשור ברמות גבוהות של אנדרוגנים.
השמנה: השמנה מוכרת היום כבר כמרכיב שכיח ב-PCOS. מעבר להשפעה על הפוריות, ל-PCOS גם מאפיינים מטבוליים. 40–80% מהנשים עם PCOS הן בעלות משקל עודף או סובלות מהשמנה, מה שמעלה משמעותית את הסיכון להפרעות סוכר וסוכרת סוג 2. לסביבה יש תפקיד — תזונה עתירת קלוריות וחוסר בפעילות גופנית מגבירים את שיעור ההשמנה. נכון להיום, לא זוהו במדויק כל הגנים האחראים.
סיבוכים
PCOS עלולה לגרום לסיבוכים רבים. השכיח ביותר (והניתן לטיפול) הוא אי-פוריות. כמו שהוסבר, חוסר האיזון ההורמונלי בנשים עם PCOS עלול למנוע התפתחות ושחרור סדיר של ביציות. ללא ביצית בשלה, לא יתרחש ביוץ ולא יתאפשר הריון.
מלבד קשיים בפוריות, ל-PCOS עלולים להיות סיבוכים ארוכי-טווח נוספים.
עד 80% מהנשים עם PCOS שייכות לקבוצת סיכון גבוהה להשמנה. גם ההשמנה וגם PCOS מגבירים את הסיכון לרמות סוכר גבוהות, לחץ דם מוגבר וכולסטרול לא תקין. כל אלה יחד מרכיבים תסמונת מטבולית, שמעלה את הסיכון למחלות לב, סוכרת, מחלות לב וכלי דם שונות (שבץ מוחי, אוטם בשריר הלב) וסרטן רירית הרחם.
דום נשימה בשינה — עוד סיבוך של PCOS — הוא הפרעת שינה מסוכנת בה הנשימה נקטעת וחוזרת שוב ושוב בלילה. אם את נוחרת חזק ומרגישה עייפה גם לאחר שנת לילה מלאה, יתכן שאת סובלת מדום נשימה בשינה.
סיבוכים נוספים של PCOS כוללים:
- דימומים לא תקינים מהרחם
- דיכאון
- חרדה
- הפרעות אכילה
כיצד מאבחנים?
כדי לאבחן PCOS ולשלול גורמים אחרים לתסמינים, הרופאה תשאל על ההיסטוריה הרפואית, תבצע בדיקה גופנית ותפנה לבדיקות נוספות.
במהלך בדיקה גופנית תיבדק לחץ הדם, יחושב BMI והיקף מותן, וייבדקו קיומם של שיער עודף בפנים, בחזה ובגב, אקנה או שינויי צבע בעור. הרופאה תבדוק גם סימני נשירת שיער ומצבים רפואיים נוספים (למשל הגדלת בלוטת התריס).
יתכן ותעברי בדיקה אגנית במטרה לבדוק סימני עודף הורמונים גבריים (דוגמת הגדלת דגדגן) או שחלות מוגדלות.
אולטרסונוגרפיה אגנית בודקת באמצעות גלי קול את מצבן של השחלות (מבחינת ציסטות) ואת רירית הרחם.
בדיקת דם תסייע למדוד רמות של הורמוני אנדרוגן והורמונים נוספים כדי לשלול מחלות אחרות הדומות ל-PCOS (למשל מחלת בלוטת התריס). הרופאה עשויה גם לבדוק את רמות הכולסטרול ורמות הסוכר שלך.
אין בדיקה אחת המאבחנת בבירור PCOS. לאחר שלילת בעיות אחרות, האבחנה מתבצעת באמצעות זיהוי לפחות שניים מתוך שלושת הסימנים: עודף אנדרוגנים, וסתות לא סדירות וציסטות בשחלות.
עקבי אחרי המחזור שלך וזיהי כל אי-סדירות. בנוסף, עם היווצרות תסמינים כמו עלייה במשקל, אקנה או צמיחת שיער מוגברת, יש לשתף את הרופאה בעת האבחנה.
כיצד מטפלים?
למרות שאין ריפוי מלא ל-PCOS, ניתן לנהל את התסמינים. הרופאה תתאים תוכנית טיפול אישית לפי תסמינייך, הרצון להרות והסיכון להתפתחות בעיות בריאות ארוכות טווח כמו סוכרת או מחלות לב. רבות מהנשים יידרשו לשילוב טיפולים אפקטיבי.
אמצעי מניעה הורמונליים עוזרים להקל על תסמיני PCOS, ביניהם הגלולה, מדבקה, זריקה, טבעת נרתיקית ומכשיר תוך-רחמי הורמונלי (התקן).
למי שאינה מעוניינת להיכנס להריון, אמצעי מניעה הורמונליים מסייעים ב:
- ויסות המחזור החודשי
- הפחתת הסיכון לסרטן רירית הרחם
- שיפור אקנה והפחתת שיעור יתר בפנים ובגוף (יש להיוועץ עם הרופאה אודות אמצעי מניעה הכוללים גם אסטרוגן וגם פרוגסטרון)
מה ניתן לעשות באופן עצמאי?
אף על פי ש-PCOS היא תסמונת מורכבת, באפשרותך לשפר את בריאותך בדרכים רבות, לדוגמה, הקפדה על תזונה מאוזנת והימנעות מרכיבים מזיקים עשויה להפחית בצורה ניכרת את התסמינים.
תזונה בריאה מסייעת לאיזון הורמונים ולוויסות המחזור, בעוד שמזון מעובד מגביר דלקת ועמידות לאינסולין.
הצעדים שאת יכולה לנקוט בבית להפחתת התסמינים כוללים:
- ירידה במשקל. הרגלי אכילה בריאים ופעילות גופנית סדירה יאפשרו ירידה במשקל, אשר תסייע להורדת רמות הסוכר, שיפור השימוש באינסולין ואיזון הורמונים.
- הסרת שיער. ניתן להסיר שיעור יתר בפנים בעזרת קרמים להסרת שיער (ניתן להשיג בפארמים), לייזר או אפילציה.
- האטת צמיחת שיער. טיפול מרשם לעור (קרם אפלורניטין) עשוי להאט את צמיחת השיער החדשה באזורים לא רצויים.
בעוד שהמחקר בתחום ממשיך להתעדכן, כולנו יכולות להתמקד באורח חיים בריא ולעקוב אחר כל שינוי במחזור החודשי.
ניתן לעקוב אחרי המחזור שלך באמצעות WomanLog. הורידי עכשיו את WomanLog:
