כאבי ראש. שדיים רגישות. מצבי רוח משתנים. עצבנות. התכווצויות. עייפות. קושי להירדם. נפיחות. תשוקה לאוכל. פצעונים. PMS איננה רחמנית.
PMS, או תסמונת קדם וסתית, היא אוסף של תסמינים גופניים ורגשיים שנשים רבות סובלות מהם בימים שלפני הווסת. בדרך כלל, תסמינים אלה מופיעים בתוך כ-5 ימים לפני תחילת המחזור, ויכולים להימשך עד שבוע. סוג ועוצמת התסמינים משתנים מאישה לאישה.
הביטויים הקליניים של תסמונת קדם וסתית משתנים ואין לה סיבה ידועה, מה שגורם תסכול גם לרופאים וגם לנשים הסובלות. האופי התקופתי של התסמינים מקשה על אבחון פשוט, במיוחד כאשר התיאורים אינם תמיד מדויקים.
כמו בתופעות מחזוריות אחרות בגוף, מעקב קבוע אחרי תסמינים ושינויים בהם עוזר להעריך את שכיחות, תזמון וחומרת הביטויים של PMS. לפעמים נשים מגלות להפתעתן כי התסמינים לא תמיד תואמים את השינויים ההורמונליים שלהן.
לתשומת לבך! תסמינים מסוימים שמאפיינים PMS חופפים לתסמינים של תהליכים ומצבים אחרים. במידה והתסמינים שלך קשים במיוחד, פני לרופאה.
לדוגמה, הרופאה עשויה להמליץ על בדיקת בלוטת התריס. הפרעות בתפקוד בלוטת התריס שכיחות בגיל הפוריות, ותסמינים כמו עלייה במשקל, דיכאון ועייפות יכולים להצביע על בעיה בבלוטה.
ניתן לחלק את התסמיני PMS לשלוש קטגוריות עיקריות:
הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD) היא צורה חמורה של PMS. התסמינים דומים לאלו של PMS, אך עוצמתם חריפה ומפריעה לתפקוד בעבודה, בחיים החברתיים ובמערכות יחסים. PMDD עלולה להימשך עד שבועיים, לעומת PMS שנמשכת לרוב פחות.
הסובלות מ-PMDD חוות את חלק מתסמיני PMS, לצד תסמינים נוספים כגון התקפי זעם, ירידה בעניין בפעילויות שבעבר היו מהנות, ותחושות של ייאוש. נשים רבות זקוקות לטיפול תרופתי ל-PMDD, אך חשוב לשלול מצבים אחרים לפני קביעת אבחנה—כגון הפרעות רגשיות (דיכאון, חרדה) ומצבים גופניים כמו גיל המעבר, אנדומטריוזיס, שרירנים או בעיות הורמונליות.
טרם זוהו מנגנונים חד משמעיים ל-PMS, אך המומחיות סבורות שמדובר בבעיה כימית/נוירוביולוגית, בעקבות שינויים מחזוריים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון.
באמצעות השפעה על פעולת כימיקלים מוחיים (נוירוטרנסמיטורים, כמו דופמין וסרוטונין), הורמונים אלה משנים את מצב הרוח. מחקרים מראים שנשים הסובלות מהפרעות במצב הרוח, דיכאון ודיכאון אחרי לידה מועדות יותר לסבול מ-PMS.
בשילוב עם מחסור במגנזיום וסידן, השפעות ההורמונים על נוירוטרנסמיטורים מגבירות תיאבון וחשק למאכלים מסוימים—בעיקר מוצרי חלב ומתוקים.
שינויים ברמות אסטרוגן ופרוגסטרון עשויים להשפיע גם על הורמונים נוספים, למשל אלדוסטרון, המווסת את מאזן המים והמלחים בגוף. רמות אלדוסטרון גבוהות מובילות לאצירת נוזלים, נפיחות בבטן (המכונה גם מטאוריזם), רגישות בשדיים (מסטלגיה) ועלייה במשקל. שינויים הורמונליים עלולים להביא גם לדיכאון, הסתגרות, נדודי שינה, שכחה ובלבול.
מחקרים מצאו כי לנשים הסובלות מ-PMDD יש מבנה גנטי שונה המוביל ל"תגובה תאית לא מאוזנת" לאסטרוגן ופרוגסטרון. המחקר נמשך, ויש תקווה לשיפור בטיפול ב-PMS וב-PMDD.
למרות העדויות החותכות לכך שמדובר בתסמינים מוחשיים ומציאותיים, רבות מהרופאות עדיין מתלבטות כיצד לטפל ב-PMS, והדעות לגבי סוגי הטיפול מגוונות וסותרות. מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים. הוא מתחיל בהערכה מעמיקה של ביטויי PMS, והשפעתם על התפקוד היומיומי.
אישה שיודעת מה קורה לה תוכל להתמודד טוב יותר עם התסמינים, לעומת מי שאינה מזהה את כאביה. "יומן PMS" יכול לשקף תמונה מדויקת יותר של אופן התנהגות הגוף בשלבים שונים של המחזור.
הפגת מתחים הוכחה כטיפול יעיל, במיוחד לנשים המנהלות חיים מהירים ולחוצים. כדאי לקחת הפסקה מידי פעם, ולפנות זמן לעשיית דברים שמסבים לך הנאה. לעיתים, הקדשת ימים לעצמך כל חודש תביא להקלה ממשית.
עבור חלק מהנשים, קשה לשבור את מעגלי המתח ללא סיוע מקצועי. במקרים של חרדה, עצבנות או דיכאון חמור משתלם לשקול פנייה לייעוץ מקצועי.
תרופות ללא מרשם, כגון איבופרופן או אספירין, עשויות להקל על כאבי בטן, כאבים בשדיים ותסמינים גופניים. לעיתים רופאה תרשום תרופות נוגדות דיכאון או חרדה במצבים קשים. גלולות למניעת הריון או אמצעי מנע הורמונליים אחרים יכולים לסייע גם הם לאיזון התנודות ההורמונליות.
לתשומת לבך! אין ליטול משככי כאבים ללא מרשם אם את סובלת ממחלת כיב קיבה/תריסריון או ממחלת כליות, משום שבכך את עלולה להחמיר את מצבך.
תזונה בריאה חשובה לרווחתך הכללית ולייצור הורמונים תקין. אכילה מאוזנת, הפחתת מלח, סוכר, קפאין ואלכוהול ושמירה על שתייה מספקת עשויה לסייע בהפחתת תסמיני PMS.
קהילות רבות נוהגות להשתמש בתוספי תזונה להקלה – כמו סידן, מגנזיום ואומגה 6. מחקרים מראים שלא כל התוספים משפיעים כפי שמובטח, לכן יש להתייעץ עם רופאה באשר לבטיחות ויעילות תוסף מסוים. תוספי ויטמין E ו-B6 בדרך כלל אינם מומלצים עקב חשש לתופעות לוואי.
פעילות גופנית תורמת להקלת תחושת הכיווצים והנפיחות בפרט. פעילות מתונה, כמו ריצה קלה, משחררת אנדורפינים—ומפחיתה רגישות בשדיים, אצירת נוזלים ודיכאון. טכניקות להרפיית הגוף מקלות על חרדה, ועשויות להקל זמנית דיכאון וכאב מורגש. אולי מסאז' מרגיע?
תוכלי לעקוב אחרי המחזור שלך באמצעות WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו: