זו לא המחזור שלי—למה אני מדממת?
אמצעי מניעה, מחלות מין, תחילת גיל המעבר—מגוון מצבים עלולים לגרום לדימום וגינלי בכל שלב במחזור החודשי. אבחנה מדויקת תוביל לטיפול המתאים ביותר עבורך.
ברוב המקרים, דימום וגינלי בין המחזורים, או דימום בין-וסתי, אינו סיבה לדאגה. הגורמים הנפוצים ביותר הם גיל המעבר ואמצעי מניעה הורמונליים (בעיקר בשלושת החודשים הראשונים). אך אלו לא הסיבות היחידות לדימום בין-וסתי.
אם את חווה דימום בין-וסתי לעיתים קרובות, מדובר במצב לא תקין שיש לבדוק אותו.
אמצעי מניעה הורמונליים
אמצעי מניעה הורמונליים מבוססים על הורמונים למניעת היריון. אלו כוללים התקן תוך רחמי (IUD), מדבקת מניעה, טבעת וגינלית, גלולות למניעת היריון ושתל תת-עורי.
אמצעי מניעה הורמונליים הם סיבה נפוצה לדימום וגינלי בין המחזורים. לרוב זה קורה במהלך שלושת החודשים הראשונים לשימוש כאשר הגוף מתרגל. אם הדימום כבד מאוד או נמשך מעבר ל-3 חודשים, פני לרופאה. שינוי סוג אמצעי המניעה יכול לעיתים לפתור את הבעיה.
דימום בין מחזורים עשוי להתרחש גם כאשר אמצעי המניעה לא נלקח לפי ההוראות, כמו גלולה שנשכחה או בעיה במדבקה.
אי סדירות בגיל המעבר
גיל המעבר, או הפסקת הווסת, מסמל את סיום פוריותה של אישה. זהו תהליך טבעי שמתרחש כאשר השחלות מתבגרות ומייצרות פחות הורמונים. הגוף מתחיל להשתנות, ואחת התופעות הבולטות ביותר היא אובדן הפוליקולים השחלתיים הפעילים (הפוליקולים מייצרים ומשחררים ביציות אל מהשחלה אל הרחם, מעודדים וסת ומבטיחים פוריות). כשאין פעילות שחלתית, הווסת נעלמת.
התקופה בה ההורמונים שלך מתחילים להשתנות כהכנה לגיל המעבר נקראת פרימנופאוזה. שלב זה יכול להימשך חודשים עד מספר שנים. במהלך הזמן הזה, רבות חוות חלק מהסימפטומים הבאים:
- מחזורים לא סדירים
- איחור בווסת (דילוג על מחזור אחד או יותר)
- דימום כבד או קל מהרגיל עבורך
- גלי חום והזעות לילה
- נדודי שינה
- יובש נרתיקי
מה בעצם קורה?
השחלות מייצרות אסטרוגן ופרוגסטרון—שני ההורמונים המרכזיים שמווסתים את מערכת הרבייה, כולל המחזור החודשי והפוריות אצל נשים. שני הורמונים נוספים משתתפים בוויסות—LH (הורמון מגרה הביוץ) ו-FSH (הורמון מגרה זקיק). כאשר השחלות מתבגרות ומשחררות פחות הורמונים, ה-LH וה-FSH כבר לא שולטים על רמות האסטרוגן, הפרוגסטרון והטסטוסטרון כפי שעשו בעבר.
תחילה, ייצור הפרוגסטרון פוחת. התוצאה היא שינוי במחזור החודשי—הווסת הופכת לפחות סדירה, ולעיתים כבדת-דימום וארוכה מהרגיל. דימום רב עלול לגרום לאנמיה (חוסר תאי דם אדומים) שמביאה לתחושת חולשה ועייפות. תוספי ברזל יכולים לעזור לטפל בכך.
בהמשך, גם מחזורי האסטרוגן משתנים. הייצור עולה בחדות ואז צונח. במהלך היפואסטרוגניזם (עלייה חדה ברמות אסטרוגן) ייתכנו רגישות בשדיים ומתח בבטן התחתונה—בדומה לימים שלפני הווסת—בליווי רגזנות ורגישות.
שינויים הורמונליים אלו עלולים לגרום לדימומים כבדים וגם לדימום בין מחזורים. התקופה הזו עשויה להיות מאתגרת, כי לצד המטען הרגשי של סיום תקופת הפוריות, נשים עלולות לאבד וודאות לגבי המחזורים שלהן—אין לדעת מתי תגיע הווסת.
בהמשך, כשהאסטרוגן מפסיק להיות מיוצר, המחזור נעלם לחלוטין. גיל המעבר נקבע לאחר 12 חודשים ללא וסת—השלב המלא של הפרימנופאוזה. חלק מהתסמינים, כגון גלי חום, עלולים להימשך עוד מספר שנים.
אנדומטריוזיס
לאחר גיל ההתבגרות, כשההורמונים מתאזנים, המחזור הופך סדיר יותר. הווסת מופיעה פעם במחזור שיכול להימשך בממוצע 28 ימים (אך זה שונה מאישה לאישה). מחזורי וסת בין 21 ל-40 ימים נחשבים עדיין לנורמליים. גם משך הווסת משתנה, אך בשלוש עד שש ימים זה נורמלי. גם כאן ייתכנו סטיות.
אם את חווה דימום שאינו תואם את המאפיינים המקובלים של מחזור חודשי, פני לרופא/ת נשים. יתכן שמדובר באנדומטריוזיס—מצב שבו רירית הרחם (האנדומטריום) צומחת מחוץ לרחם.
אנדומטריוזיס לרוב משפיעה על השחלות, החצוצרות והרקמות הפנימיות של האגן. לעיתים נדירות, רקמת האנדומטריום משתרשת גם מעבר לאיברי האגן. רקמה זו מתנהגת כמו רירית הרחם: היא מתעבה, ואז מתפרקת ונספגת בכל מחזור. כאשר היא לא יוצאת מהגוף, היא נלכדת.
לעיתים האנדומטריוזיס מערבת את השחלות וגורמת להיווצרות ציסטות שנקראות אנדומטריומות. הרקמה הסובבת עשויה להיות מגורה ולהיווצר הצטלקויות או הידבקויות (רצועות סיביות שאיברי האגן נדבקים דרכן זה לזה).
התסמינים כוללים דימום בין מחזורים, כאבים אחרי קיום יחסי מין ודימום כבד בזמן הווסת. עם זאת, אנדומטריוזיס לא תמיד כוללת תסמינים ברורים, ולכן בדיקות תקופתיות מאפשרות לנטר את בריאותך הגינקולוגית. אנדומטריוזיס אינה ניתנת לריפוי מוחלט, אך ניתן לשלוט בה. קיימות אפשרויות טיפול שונות—תרופות לשיכוך כאב, טיפולים הורמונליים ולעיתים ניתוח. הרופא/ה ימליץ על הפתרון המתאים ביותר עבורך.
מחלות מין ודימום בין-וסתי
מחלות המועברות במגע מיני מתבטאות בדרכים שונות אצל נשים, והסימפטומים עשויים להיות סמויים ולעיתים דומים לתהליכים גופניים רגילים. סימן בולט הוא כתמי דם בין מחזורים.
מחלות מין נגרמות בשל קיום יחסים בלתי מוגנים עם מי שנשא/ית. גורמי סיכון נוספים: שימוש לא מבוקר בסמים וריבוי פרטנרים מיניים.
אם את חושדת כי יש לך מחלת מין (ואפילו אם לא), מומלץ להתייעץ עם רופא/ה ולעבור בדיקות סדירות במרפאה ייעודית. במרבית המקרים ניתן לטפל בהצלחה במחלות אלו בעזרת טיפול רפואי. חשוב ששני בני/בנות הזוג יסיימו את הטיפול כדי להימנע מהדבקה מחדש או בהדבקה של אחרים. ואם אינך נשאית, תוצאה שלילית מהימנה תסייע לך ותעניק שקט נפשי.
דימום הקשור להריון
לעיתים דימום בין מחזורים קשור להריון מוקדם, הריון חוץ רחמי, הפלה טבעית או הריון מולה.
אחת מכל ארבע נשים בהריון תחווה דימום חריג מהרחם (מטרורגיה) בשליש הראשון של ההריון. למטרורגיה בהריון מוקדם סיבות שונות, ולעיתים היא משנה את המשך ההריון, לכן כדאי לקבל אבחנה מסודרת.
כאשר הביצית המופרית נצמדת לקיר הרחם (7–8 ימים אחרי ההפריה), דימום קל שכיח ואין לו השלכה על ההריון.
הריון חוץ רחמי מתרחש כאשר ההשרשה וההתפתחות קורות בחצוצרה ולא ברחם. במצב זה לרוב הדימום כהה ומלווה בכאב עז בבטן התחתונה, שיכול להופיע לפני מועד המחזור המצופה ולהטעות כאילו מדובר בווסת.
מדובר במצב מסכן חיים! יש להזעיק מיידית אמבולנס ואין להמתין. לצערנו, הריון חוץ רחמי מסכן את חיי האם ולעולם אינו מסתיים בלידה.
הפלה היא הפסקה טבעית של ההריון, הגורמת לאובדן העובר לפני השבוע ה-20. כ-15% מההריונות מסתיימים בהפלה—לעיתים מבלי שהאישה הייתה מודעת להריון. בדרך כלל מאופיינת בדימום עם כאב בבטן התחתונה. להפלה סיבות רבות, שאינן תמיד בשליטתך. גם כך, למידה על גורמי הסיכון תסייע להימנעות או לפחות תסביר את התהליך.
דימום חום כהה ועד אדום עז במהלך השליש הראשון עלול להיגרם מתופעה נדירה המכונה הריון מולה (Molar Pregnancy)—התרבות לא תקינה של תאים טרופובלסטיים (שמתפתחים לשליה).
ישנם שני סוגי הריונות מולה:
הריון מולה מלא—הרקמה השלייתית נפוחה ונראית כציסטות מלאות נוזל, ללא עובר—רק שליה שמפתחת מספר רב של ציסטות.
הריון מולה חלקי—רקמה שלייתית תקינה בצד רקמה חריגה. עובר עשוי להתחיל להתפתח אך לעולם לא יהיה בר-קיימא ובדרך כלל מסתיים בהפלה מוקדמת.
בשני המקרים הביצית אינה נושאת חומר גנטי מלא, לכן ההריון מסתיים בהפלה.
לאחר הפלה
דימומים לא סדירים עלולים להופיע גם לאחר הפלה, תרופתית או ניתוחית.
דימום לאחר הפלה נחשב נורמלי. לעיתים הוא דומה לדימום מחזור, אך למעשה זהו הרחם המסלק את שאריות ההריון.
הפלה תרופתית כוללת נטילת שתי גלולות. הראשונה נלקחת בדרך כלל בליווי רופא/ת נשים וגורמת להפסקת התפתחות ההריון. כבר אחרי הגלולה הראשונה ייתכן דימום.
הגלולה השנייה נלקחת בבית; היא גורמת לרחם להתרוקן. הדימום מתחיל בין חצי שעה לחמש שעות אחרי נטילתה, הופך עוצמתי יותר וכולל קרישים לעיתים. לאחר מספר שעות הדימום פוחת ונראה כמו מחזור רגיל.
נשים רבות מדממות ישירות אחרי הפלה ניתוחית, אחרות רק 3–5 ימים לאחר הניתוח. לרוב, מדובר בדימום קל מזה של וסת. הדימום עשוי להיפסק לבד או להימשך עד המחזור הבא—הוא צפוי להיחלש בהדרגה.
דימום עד כשבועיים שכיח לאחר שני סוגי ההפלה. אם את חוששת—פני לרופא/ה.
סרטן צוואר הרחם
למרות שהכתמות קלות לרוב אינן מדאיגות, הן אינן צריכות להישאר ללא מעקב, שכן דימום בין-וסתי עלול להוות סימן ראשון לסרטן צוואר הרחם. נדיר בגיל צעיר אך נפוץ יותר מגיל 35 ומעלה.
כאשר הסרטן מתקדם סימני אזהרה נוספים עשויים להופיע, ביניהם:
- מחזור כבד או ממושך מהרגיל
- דימום לאחר קיום יחסי מין
- דימום לאחר גיל המעבר
- דימום לאחר בדיקת רופא/ת נשים
- דימום שגורם לאנמיה, סחרחורות ועייפות
ככל שהתאים הטרום-סרטניים או הסרטניים מתגלים ומטופלים מוקדם יותר, כך עולים הסיכויים לריפוי והחלמה.
סיבות נוספות
פוליפים, מיומות וגידולים שפירים ברחם יכולים לגרום לדימומים חריגים, כמו גם ירידה קיצונית או עלייה במשקל, נפילות, פציעות או אפילו יחסי מין עזים.
שינויים במחזור יכולים להיגרם גם ממחלות כרוניות כגון סוכרת או לחץ נפשי חזק. אצל נערות, המחזור עדיין לא התייצב, כך שהדימומים בגיל ההתבגרות אינם סדירים תמיד.
הכירי את גופך ונסי להבין מה נורמלי עבורך. השתמשי באפליקציה WomanLog כדי לעקוב אחר המחזור שלך—כך תוכלי לזהות שינויים ושאר תסמינים חריגים. אם התסמינים אינם חולפים, יהיו לך נתונים מהימנים לחלוק עם רופא/ת נשים, ותאפשרי להם למצוא את הפתרון המתאים ביותר עבורכן.
ניתן לעקוב אחרי המחזור באפליקציית WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
