הטרדה מינית מוגדרת כהתנהגות מינית לא רצויה. אם קיבלת הערות מיניות לא רצויות, נוגעת ללא רשות, או הופעלו עלייך לחץ או איומים לציית למהלך מיניות, חווית הטרדה מינית.
הטרדה מינית יכולה להתרחש אצל כל אדם, בכל גיל ומגדר. גם נשים וגם גברים עשויות להיות קורבנות וגם מבצעות. לצערנו, מי שמדברות על הטרדה מינית לעיתים רבות סופגות סטיגמה, אך כדי שנוכל להעניק עזרה אמיתית חיוני להקשיב לקורבנות ולקחת אותן ברצינות.
הטרדה מינית היא בעיה נפוצה. סקר מ-2018 מצא ש-81% מהנשים ו-43% מהגברים חוו סוג כלשהו של הטרדה מינית במהלך חייהן. נשים פגיעות פי שניים להטרדה מינית, אך גברים מתקשות יותר להיתפס ברצינות כאשר הן מבקשות עזרה.
המטרידה בדרך כלל מחזיקה בעמדת כוח על פני הקורבן — לדוג', כוח פיזי רב יותר, עוצמה חברתית גבוהה (כמו מנהלת או בוסית). הפחד מתגובות נקמה מקשה עוד יותר לסיים את ההטרדה.
יש מגוון רחב של התנהגויות שנחשבות להטרדה מינית — זו יכולה להתרחש במרחב ציבורי או פרטי, בסיטואציה פורמלית או יומיומית, בין מכרות ובין זרות גמורות.
לעיתים מדובר בהתנהגות שהייתה יכולה להיחשב מקובלת או אפילו רצויה בין בוגרות שמסכימות לכך — ההבדל הוא שזו התנהגות לא רצויה שמניחה אינטימיות ודורשת פגיעוּת. לעיתים פעולה אחת תמימה לכאורה הופכת לאיומה ברגע שהנפגעת חשה אי נוחות והמטרידה מתעקשת או מסלימה; צורות אחרות של הטרדה הן לחלוטין זדוניות וברורות.
להלן התנהגויות שעשויות להיחשב הטרדה מינית:
צורה נפוצה של הפחדה/הטרדה מינית היא הפצת שמועות מיניות, פנים אל פנים או ברשת. מושג הפורנו נקמה מתייחס להפצה של תמונות או סרטונים אינטימיים ללא הסכמה, אפילו כאשר אין קשר לנקמה.
הפחד מהתנכלות מונע מקורבנות רבות לדבר. לדוג' כאשר המטרידה היא המנהלת שלה, עומדת הקורבן בסכנת פיטורים אם תסרב להתקדם למהלך מיניות. כאשר המטרידה אלימה, עומדת הקורבן בסיכון של נזק לרכוש, פציעות, ולעיתים אף סכנת חיים.
לעיתים רבות אינטראקציות חברתיות לא ברורות, ואת עשויה לתהות מה לגיטימי ומה לא. ייתכן שצחקת מבדיחה גסה של חברה, ופתאום משהו נהיה לא נוח. או שנהנית בערב עם קולגה, ואז קיבלת הודעות מרמזות שגרמו לך לתהות אם היא מבינה את המצב אחרת ממך.
לא כל אחת שמפגינה התנהגות מאיימת מבינה שהיא עוברת גבול. ייתכן שהיא כלל לא מודעת לכך שפעולותיה גורמות אי נוחות. חלק מהטרדות מתבצעות על ידי טעויות בהבנת התגובות — למשל, נציגות שירות רבות מדווחות שחברות תופסות את אדיבותן כמחווה רומנטית, מה שעלול להוביל להטרדות.
שיחה באינטרנט משאירה עוד פחות מקום להבנה הדדית — כשחסרות שפת גוף, טון או הבעות פנים, מתמלאות הפערים בדמיונות ובפרשנויות מוטעות.
קורבנות לא תמיד מזהות את פעולות המטרידה כחוויה לא רצויה מההתחלה. אם בעצמך לא היית עושה משהו דומה, לפעמים לא תזהי אותו אצל אחרות. גם כשמודעות למה שקורה, לא תמיד מדברות כי:
לא נדיר שקורבן הטרדה מינית מפחדת מספיק כדי שגופה יפעיל את מנגנון הלחם-ברח-קפא. זהו רפלקס קדום מהתקופה בה חיינו לצד טורפי-על — הגוף מגיב אוטומטית לסכנה, במטרה להגדיל את סיכויי ההישרדות.
"להילחם" משמע להגיב בתוקפנות; "לברוח" זה להימלט; אך התגובה השכיחה ביותר היא "לקפוא" — להפוך לשקטה ופסיבית.
אם המטרידה לא מבינה שזה מה שקורה, היא עלולה לפרש את חוסר ההתנגדות כהסכמה. אם הקורבן לא מזהה את תגובתה כאינסטינקטיבית, היא עשויה להאשים את עצמה על כך שלא הגבילה את המטרידה. אפילו לשכנע את עצמה שרצתה בכך, או שמגיע לה.
רבות מאיתנו כפופות לכללים לא כתובים שמונעים מאיתנו להפסיק רגע, "לא להרוס את האווירה" (אפילו אם בשבילך היא כבר נהרסה). בדיקה בזוגיות, לפני, במהלך ואחרי התקדמות אינטימית, עשויה להציל את התחושה של הצד השני. זה חשוב במיוחד גם בתוך קשר ארוך; פעמים רבות נשים משנות את דעתן גם באמצע סקס מהנה. אין שום דבר לא בסדר בלרצות לעצור — ואין שום רע בלדבר על כך.
יש דרכים שונות להגיב להטרדה. אם את מרגישה בטוחה, התמודדי ישירות: תגידי (בקול רם, ברור ותמציתי) שההתנהגות לא נוחה לך. פרטו אילו פעולות מטרידות אותך.
בתסריט החיובי, אולי המטרידה כלל לא הבינה שפגעה בך, אין לה כוונה לפגוע והיא תפסיק כאשר תדע מה את חשה. אמירה ברורה נותנת לה אפשרות ללמוד ולא לחזור על כך בעתיד מול אחרות.
אם את לא מרגישה בטוחה לפנות אליה ישירות, או שניסית וההטרדה נמשכת — כדאי שתניחי שמדובר במקרה בו לא באמת אכפת לה ממך, ותנהגי בהתאם: היא כנראה תכחיש הכול. רשמי בסבלנות את מה שקרה, איפה ומתי, אם היו עדים, וכל מה שיכול לעזור לזכור.
אם ההטרדה בוצעה בצ'אט/מסרון, פתחי תיקייה עם צילומי מסך של השיח, או כל חומר מפורש שקיבלת. שמרי ראיות מיד — מטרידה מתוחכמת תמהר למחוק הכל אם תחשוד שאת פונה להתלונן.
מצאי מישהי שאת בוטחת בה וספרי לה מה קרה. אם את בבית ספר, פני לאחראית מבוגרת וסמוכה; אם הראשונה לא עוזרת — המשיכי לחפש אוזן קשבת. אם תרצי להישאר בעילום שם, ייתכן שיש מספר טלפון לחיוג, בו אפשר לפנות לאנשים שידווחו לרשויות בשמך.
אם הוטרדת במקום העבודה, פני לעובדת אמינה, ממונה (כל עוד היא לא המטרידה או קרובה למטרידה), או אחת שמעליה בדרג. למרבית החברות יש נוהל בנושא; קראי את חוזה העבודה ונהלי הארגון, או פני לאיגוד מקצועי אם יש כזה.
אם החלטת לדווח על הטרדה מינית בבית הספר או בעבודה, עוזר מאוד:
אם את מרגישה שמי שאמור להגן עלייך מסרבת להכיר במה שקרה או מנסה לשתק אותך — פני למשטרה.
למרות שמטרידות צריכות לשאת בתוצאות, פעמים רבות הקורבן חסרת אונים בהבאתן לדין. לעיתים לרשויות אינטרס לגנוז את התיק — כדי שלא יכתים אותן או כדי להגן על בעלת השפעה עליהן.
אם חווית הטרדה מינית ולא מקשיבים לך, העדיפי את הביטחון האישי שלך. ייתכן שתצטרכי לעזוב — לעבור בית ספר או למצוא מקום עבודה אחר. קיימות מסגרות המספקות מקום מוגן וכמו כן קבוצות תמיכה שיסייעו לך לעבד את החוויה. זה בלתי נסבל ולא הוגן להרגיש שנאלצת לוותר על חייך בגלל מישהי אחרת, ומותר לכעוס.
הדבר החשוב ביותר: להמשיך, להחלים ולפרוח. לצערנו לא כל המטרידות נענשות. אם יש בידך למנוע את הישנות המקרה מבלי להסתכן בנזק נוסף — נסי לעשות זאת. אך קודמת לכל עומדת בטחונך האישי.
הטרדה מינית עלולה לגרום נזק מתמשך: חרדה, דיכאון, כאבי ראש, הפרעות שינה, ירידה או עליה משמעותית במשקל, בחילות, פגיעה בדימוי עצמי ובהנאה מינית — כל אלו עלולות לפגוע במי שעברה את זה. חברה או מישהי קרובה שתקשיב בחמלה ובהבנה יכולה מאוד לעזור. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלא לכולן יש את היכולת להכיל כאב של מישהי אחרת מבלי להירתע, גם אם אוהבת אותך. אם אין מישהי קרובה שתוכל לשמש משענת, מטפלת מקצועית עשויה להועיל. בסופו של דבר אנחנו מחלימות לבד, אך לא חייבות להיות לבד בתהליך.
ניתן לעקוב אחר הווסת שלך עם WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו: