לחיות עם הרפס גניטלי
הרפס גניטלי היא מחלת מין (STD) שמדבקת מיליוני אנשים ברחבי העולם. סביב מחלות מין יש הרבה סטיגמה, שמקשה לבקש עזרה כשצריך. המציאות היא שכל אחת יכולה להידבק בהרפס.
הרפס גניטלי אינה מחלה שניתן לרפא, אך בהחלט אפשר לנהל אותה. אם יש לך הרפס, לדבר על זה ולגבש צעדים להמשך עלול להיראות מאיים. במאמר זה תמצאי הנחיות רפואיות ופסיכולוגיות שיכולות לעזור לנשים עם הרפס גניטלי לנהל את מצבן.
מהו הרפס גניטלי?
שני סוגים של וירוס הרפס סימפלקס גורמים להרפס גניטלי: וירוס הרפס סימפלקס סוג 1 (HSV-1) ווירוס הרפס סימפלקס סוג 2 (HSV-2).
HSV-1 מועבר בעיקר במגע פה-אל-פה באמצעות פצעים, רוק ומשטחים קרובים לפה. וירוס זה גורם להרפס אוראלי, כולל מה שמכונה פצעי קור. HSV-1 יכול גם לעבור לאזור המיני דרך מגע אוראלי-מגדרי ולגרום להרפס גניטלי, אם כי זה נדיר יותר. הווירוס יכול להתפשט גם כאשר העור סביב הפה או איברי המין נראה תקין.
HSV-1 ברוב המקרים אינו גורם לתסמינים, כלומר רבות מהנדבקות לא יודעות שנדבקו. HSV-1 יכול לגרום להרפס אוראלי וגם להרפס גניטלי, שניהם לעיתים קרובות ללא תסמינים. אם מופיעים תסמינים, הם עשויים להופיע שוב מדי פעם.
תסמיני הרפס אוראלי HSV-1
- שלפוחיות ופצעים בתוך וסביב הפה
- תחושת עקצוץ, גירוד או צריבה מסביב לפה לפני הופעת השלפוחיות
תסמיני הרפס גניטלי HSV-1
- שלפוחית אחת או יותר או פצעים באיברי המין או בפי הטבעת
HSV-2 גורם להרפס גניטלי. הווירוס מועבר ביחסי מין דרך מגע עם איברי המין, העור, פצעים חשופים, זרע והפרשות נרתיקיות. HSV-2 יכול לעבור גם מעור שנראה תקין באזור אברי המין, ולא רק מפצעים. כמו HSV-1, HSV-2 לרוב אינו גורם לתסמינים. שני סוגי הווירוס גורמים להדבקה לכל החיים ללא ריפוי, אך אין משמעות הדבר שאם נדבקת בהרפס גניטלי את בהכרח תחווי תסמינים כואבים או אי נוחות. ברוב המקרים אין תסמינים או שיש תסמינים קלים בלבד, ולכן טעויות באבחנה נפוצות.
בין התסמינים האפשריים:
- תחושת עקצוץ קלה או כאבים חדים ברגליים, בירכיים ובישבן לפני הופעת פצעים באיברי המין
- שלפוחית אחת או יותר או פצעים באיברי המין או בפי הטבעת
- חום
- כאבי גוף
- בלוטות לימפה נפוחות
ברוב המקרים, נשים מגלות שהן נושאות את הווירוס בזמן התפרצות תסמינים. ההתפרצות הראשונה צפויה להתרחש בין יומיים לשנים-עשר יום מההדבקה. ב-HSV-2 תסמינים חוזרים נפוצים יותר, אך לרוב הם פחות קשים מההתפרצות הראשונה.
מניעה
הבנת אופן ההדבקה של הווירוס היא הצעד הראשון במניעת התפשטות נוספת. בין אם את רוצה להגן על עצמך ובין אם את מגנה על בת/בן זוגך, ההמלצות דומות.
- שני סוגי ה-HSV מדבקים במיוחד בזמן התפרצות, אך גם כשהתסמינים אינם נראים הם עדיין מדבקים.
- נשים עם HSV גניטלי צריכות להימנע מקיום יחסי מין בזמן התפרצות.
- שימוש בקונדום יכול להפחית את הסיכון להדבקה, אך הוא אינו מגן לחלוטין כיוון שהווירוס עשוי להימצא גם באזורים שאינם מכוסים על ידי קונדום.
- שימוש במגן שיניים (dental dam) בעת מין אוראלי מהווה שכבת הגנה נוספת.
טיפול
גם אם הרפס גניטלי היא מחלה כרונית, אין זה אומר שעליך לוותר על הבריאות הנפשית או המינית שלך. יש הרבה דרכים לצמצם את הסיכון להדביק אחרים ולנהל את התסמינים. זה לא תמיד פשוט, אבל לגמרי אפשרי. הכי חשוב, עדיין אפשר לנהל מערכות יחסים מיניות ללא פחד להדביק אחרות ואחרים ב-HSV.
כמה דברים שכדאי לדעת:
- תרופות אנטי-ויראליות כמו אציקלוביר, פמцикלויר וולאציקלוביר מקלות על תסמינים, מקצרות את ההתפרצות ומזרזות החלמה.
- טיפול מדכא—נטילה יומית קבועה של תרופה אנטי-ויראלית—יכול להקטין את מידת ההדבקה ב-50%-80% ולהפחית בצורה משמעותית את התדירות והחומרה של ההתפרצויות.
- תרופות משככות כאבים ללא מרשם יכולות להקל על תסמינים.
- מקלחות או אמבטיות חמימות עשויות להרגיע את האזור ולתת הקלה זמנית.
שילוב של קונדום, טיפול אנטי-ויראלי קבוע והימנעות מיחסי מין בזמן התפרצות מפחיתים משמעותית את הסיכון להעברת הווירוס.
שמרי על גוף ונפש בריאים ככל האפשר כדי להתמודד עם הווירוס ולצמצם התפרצויות. זה כולל שינה מספקת, הפחתת מתחים ותזונה נכונה. זכרי, בריאות היא לא רק פיזית—מצאי מישהי שאפשר לסמוך עליה וספרי לה מה עובר עלייך. תמיכה מוסרית תעשה הבדל גדול ביכולתך להתמודד עם המצב.
תקשורת
החינוך המיני לוקה בחסר במקומות רבים בעולם. אם לא נחשפת למידע על מחלות מין או בטיחות מינית, זו לא אשמתך שלא ידעת. שיח על נושאים אינטימיים הוא קשה, במיוחד כשמשהו מרגיש לא תקין. אבל ידע הוא חלק חיוני במערכת יחסים מינית בריאה עם עצמך ועם הפרטנריות/פרטנרים שלך, אז הגיע הזמן להעשיר את הידע שלך.
אם את חושדת שנחשפת להרפס גניטלי (או לכל מחלת מין אחרת), קבעי תור לרופאה שלך. היא תוכל לשלול או לאשר את חשדותייך ולעזור לך למצוא את הדרך הטובה ביותר להתמודדות. זכרי שהיא שם כדי לעזור לך, לא כדי להאשים אותך.
פרט לחיפוש עזרה וטיפול עצמי, רק מי שאת מקיימת איתו או מתכננת לקיים איתו יחסי מין צריכה לדעת על מצבך. אם אינך רוצה לחלוק זאת עם חברות, חברים או בני משפחה – אין בזה חובה. לפעמים טוב לשתף מישהו קרוב, אך הבחירה היא תמיד שלך בלבד.
ללמוד להתמודד מחדש עם מצב רפואי חדש יעמיד אותך בפני אתגרים. הצעד הראשון הוא לקבל את המצב. והצעד השני הוא לחפש דרכים להמשיך את השגרה וליהנות מהדברים שאת אוהבת. הרפס גניטלי לא צריך לעצור אותך, אבל השלמה עם האבחנה חשובה כדי להמשיך קדימה.
אפשר לעקוב אחרי הווסת והחיים המיניים שלך בעזרת WomanLog. הורידי את WomanLog עכשיו:
