הפרשות נרתיקיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים. כל אישה בגיל הפוריות חווה אותן. ניתן לומר כי ההפרשות משקפות את בריאותך. צבע והאיכות של ההפרשה מעידים היכן את נמצאת במחזור ורגישים אפילו לשינויים קלים בתזונה, שגרה, חוסר איזון הורמונלי, חומציות הנרתיק וזיהומים.
הפרשות נרתיקיות מורכבות מנוזל/ריר שמופרשים מהבלוטות בצוואר הרחם והנרתיק בשילוב תאים שהגוף משיל באופן טבעי. ההפרשות מנקות, מסככות ומגנות על הנרתיק, וגם מסייעות לתאי הזרע להגיע ולפרות ביצית. במאמר זה נסקור סוגים שונים של הפרשות נרתיקיות – בריאות ולא בריאות – איך הן נראות ומה הן מסמלות, וגם כיצד תוכלי לשמור על בריאות הנרתיק שלך.
נרתיק בריא שומר על איזון עדין של אוכלוסיית חיידקים, לרוב לקטובצילים וחיידקי תסיסה אחרים שמייצרים חומצה לקטית ויוצרים סביבה חומצית מתונה. ה-pH הנרתיקי התקין הוא 3.8–4.5. החומציות מגינה על הנרתיק ועל האיברים הרבייתיים שלך מפני חיידקים, טפילים ופטריות מזיקים. ככל שאנו מתבגרות החומציות יורדת מעט ומתקרבת ל-pH 5.0.
הנרתיק מנקה את עצמו. להפרשות תפקיד מהותי בשמירה על הניקיון והבריאות שלו. ייתכן שתשימי לב לנוזל זה בניגוב לאחר הטלת שתן או בתחתונים. אם זה מרגיש לא נעים, נסי להשתמש בפדים דקים שניתן להחליף לפי הצורך.
הפרשה נרתיקית בריאה היא שקופה או לבנבנה וללא ריח חזק. צבעה ומרקמה משתנים במהלך המחזור. נשים רבות עוקבות אחרי השינויים כדי לדעת מתי הן פוריות – בין אם כדי להגדיל סיכוי להרות ובין אם כדי להימנע מהריון.
תחילת המחזור—הווסת. בימים אלו צוואר הרחם מפריש מעט מאוד נוזלים, וגם אם כן, לא תבחיני בהם כי את מדממת. דם הווסת יכול לנוע בין אדום עז לחום כהה, בד"כ מתכהה לקראת הסוף. זה נורמלי לראות קרישי דם קטנים, שכן רירית הרחם מתקלפת עם ביצית בלתי מופרית. סימנים לדימום לא תקין: דימום ארוך מהרגיל, דימום כבד, או הפסקת הווסת זמן קצר לאחר תחילתה.
מיד אחרי הווסת—יובש, כמעט ואין הפרשות. ייצור הנוזלים בצוואר הרחם תלוי ברמות האסטרוגן. לאחר הווסת תחילת העליה ברמות האסטרוגן עם היווצרות זקיק חדש בשחלה. לא יהיו הרבה הפרשות עד שהאסטרוגן יעלה משמעותית.
שבוע לפני הביוץ—הפרשה דביקה ואז קרמית, לבנה עד צהבהבה. כאשר הביצית מתבגרת, רמות האסטרוגן ממשיכות לעלות והצוואר מתחיל להפריש שוב. בהתחלה היא תרגיש דביקה ואחר כך תהפוך לקרמית כמו קרם גוף. לרוב, צבעה לבן ולעתים צהבהב כשהיא מתייבשת.
סביב הביוץ—הפרשה רטובה, שקופה, נמתחת וחלקלקה. בנקודת הביוץ ההפרשה המרובה ביותר. הנרתיק מרגיש רטוב, ויש יותר מים בנוזלים. ההפרשה דומה ללבן ביצה – רכה, נמתחת ושקופה. נוזל זה מגן ומסייע לתאי הזרע להגיע לביצית. חשוב לדעת – הפרשת ביוץ לבדה לא מאשרת שמתרחש ביוץ בוודאות.
השלב הלוטאלי—הפרשה דביקה או יבשה. אחרי שהביצית משתחררת, ה"גופיף הצהוב" בשחלה מפריש פרוגסטרון לתמיכה בהריון, אם התרחש. אם לא – רמות ההורמונים יורדות, הפרשות דלילות ויבשות/דביקות. זה נמשך עד תחילת הווסת הבאה – בערך כשבועיים.
ההפרשות משתנות עם המחזור אך גם עקב שינויים הורמונליים, תזונה, תרופות חדשות, אמצעי מניעה. לרוב אין סיבה לחשוש.
אך לפעמים שינוי בהפרשה מצביע על בעיה. צבע ההפרשה מסייע באבחון. עקבי אחרי שינויים וגם אחרי תסמינים כמו גירוי, שורף בנרתיק ובפות, כאב במתן שתן, גרד, ריח רע – זה יעזור לרופאה לאבחן ולטפל.
הפרשה בהירה, צהובה, לרוב אינה מטרידה במיוחד, בעיקר אם היא קשורה לשינוי בתזונה או תוסף חדש. אך הפרשה צהובה כהה, ירקרקה-צהובה, או ממש ירוקה – בד"כ מצביעה על זיהום חיידקי או מין, בעיקר אם ההפרשה גושית וריח רע. תסמינים נוספים כוללים גרד, נפיחות ותחושת צריבה, ייתכן גם כאב במתן שתן. פני לרופאה בהקדם.
הפרשה עבה, לבנה וגבינתית היא סימן קלאסי לזיהום שמר קנדידה בנרתיק. תסמינים נוספים: אדמומיות ונפיחות בפות, גרד עיתים עז, כאב בקיום יחסים. אם ההפרשה מזכירה גבינה רכה אך ללא ריח חזק – סביר שמדובר בזיהום קנדידה.
הסיבה: התרבות היתר של פטריית הקנדידה (בעיקר Candida albicans). קנדידה היא פטרייה החיה בגוף ובדרך כלל לא מזיקה, אך תחת תנאים מסוימים משתוללת והופכת לזיהום – קנדידיאזיס. אמנם לא מחלת מין קלאסית, אך יכולה לעבור בין נשים בקיום יחסי מין בנרתיק.
הפרשה אפרפרה אינה תקינה ולרוב מלווה בריח רע (כמו דג) וגרד או גירוי בפות. בד"כ מדובר בוגינוזיס חיידקי: זיהום שנגרם מהפרת האיזון באוכלוסיית החיידקים בנרתיק.
כל אחת יכולה לחלות, אבל יש התנהגויות שמגבירות סיכון: שטיפות פנימיות בנרתיק, שימוש בסבון מבושם/חזק, שטיפת תחתונים באבקה עזה, קיום יחסים עם בן/בת זוג חדשים או רבים, אמבטיה עם קצף ריחני, ועישון. לרוב נטפל באנטיביוטיקה. לעיתים עובר לבד, אך עלול להסתבך ובעיקר בהריון. בן זוג גברי אינו זקוק לטיפול, אך עלול להדביק נשים אחרות.
הפרשה ורודה בפתח או בסיום מחזור שכיחה – אפילו מעט דם צובע את ההפרשה. אך אם ההפרשה ורודה לא קשורה לוסת ואת פעילה מינית – ייתכן שמדובר בדימום מגע, כתוצאה מקרעים קטנים, יחסי מין סוערים או יובש. לרוב חולף תוך שעה-שעתיים.
גם השתרשות ביצית מופרית יכולה לגרום להפרשה ורדרדה למשך שעות או ימים. מעבר לאמצעי מניעה חדש (התקן, שתל, גלולה) עלול לגרום להפרשה ורודה בחודשים ראשונים.
עם זאת, דימום לא תקין עלול לסמן בעיה חמורה – מחלה דלקתית באגן, סרטן צוואר הרחם, או זיהום מין. רשמי כל תסמין ותתייעצי עם רופאה לברר את הסיבה.
קראי בהמשך: זה לא הווסת – למה אני מדממת?
אם את מבחינה בריח חזק, נפיחות, גרד, גירוי או כאב בנרתיק/בפות – פני לגינקולוגית בהקדם. רוב הבעיות כאן נפתרות עם תרופות ללא מרשם או אנטיביוטיקה. אבחון וטיפול מוקדם יפתרו את הבעיה תוך ימים או שבועות. בעיות לא מטופלות עלולות לגרום לסיבוכים בטווח הארוך.
גם כששומרים, לפעמים יש זיהום נרתיקי. קנדידה ווגינוזיס חיידקי הם הנפוצים ביותר. אי אפשר להימנע לגמרי, אך יש דרכי מניעה.
פחות זה יותר. כפי שהוזכר, הנרתיק מנקה את עצמו. שטיפה של הפות ומפשעה במים פושרים מספיקה לרענון. אם מוכרחה להשתמש בסבון – בחרי מוצר עדין ומותאם לאזור האינטימי. סבונים חזקים, ריחות, שטיפות פנימיות – הכל פוגע בחיידקים המגנים שלך ומגדיל סיכון לזיהום. אל תשטפי פנים הנרתיק – זה שוטף גם את החיידקים הטובים.
פשטות לפני הכל. העדיפי תחתונים מבד טבעי (כותנה), לא צמודים. כותנה נושמת ושומרת על החומציות הטבעית.
קיום יחסים בטוחים ובדיקות סדירות. יש לך בני/בנות זוג מרובים? מומלץ להיבדק למחלות מין פעם או פעמיים בשנה. לעיתים מחלת מין לא מאובחנת היא הגורם להפרשות חריגות וריח רע. יש סיבות רבות להפרשות חריגות. לאבחון מדויק גינקולוגית תבצע בדיקת פאפ, בדיקת דם ובדיקה כללית של מערכת המין.
הפרשות נרתיקיות הן טבעיות וחיוניות לבריאות הנרתיק ומערכת הרבייה שלך. מעקב אחרי שינויים עוזר לך לעקוב אחרי הבריאות. אם יש לך זיהום – זה לא בושה. כמעט כל אישה חווה זאת בשלב כלשהו. בדיקות סדירות, היגיינה אינטימית הולמת ומין בטוח ישמרו על בריאותך.
אפשר לעקוב אחרי הווסת שלך באמצעות WomanLog. הורידי WomanLog עכשיו: